מזה שנים מאיימים עלינו שגורלו של הספר נחרץ והוא עתיד להיעלם מהעולם. בעידן האלקטרוני של היום האנשים קוראים בעזרת הכלים האלקטרוניים. ישנם הכלים הכלליים שנמצאים אתנו כל היום, כמו הטלפון, שאצל רבים משמש גם לקריאת חדשות ומאמרים. ישנם הכלים הייעודיים, שמטרתם הראשונית הוא לשמש כ”ספר אלקטרוני”, לדוגמה ה”קינדל” של חברת אמזון או ה”נוק” של חברת ברנס ונובל. תלמידים קוראים היום את ספרי הלימוד ממסך המחשב וגם ספרי האקדמיה נקראים מהמסך. לאחרונה הופיעו ספרים שאינם מצריכים קריאה כלל, הספרים הקוליים, לדוגמה, מספרי האוניברסיטה הפתוחה. אז הספר לא מת, רק אמצעי הקריאה השתנו. במקום מהנייר, מהדף, אנחנו קוראים מהמסך. להמשיך לקרוא האם עתידו של הספר כמכשיר קריאה נחרץ, או שיש לו עתיד?
האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקרוא, לנוד ולנוע
האינטרנט יצר תחרות מטורפת על הזמן שלנו. אני לא מספיקה לקרוא את כל מה שאני רוצה (אימייל, פייסבוק, אנסטגרם) וכבר נופלים דברים חדשים ומסקרנים. אבל, שוב, לא מספיקה וכבר. . . צריך לבדוק דואר – הרבה עיתונים אלקטרוניים, רובם בחינם וכולם לפי תחומי העניין שלך, מה לא תירשם? אז כל יום נופלים עלי שניים שלושה עיתונים כאלה ובהם רשימות של המוני מאמרים מעניינים. להמשיך לקרוא האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקרוא, לנוד ולנוע
המסע בעקבות נהר הסנט. לורנס לקוויבק
בדרך מטורונטו לקוויבק נסענו לאורך הנהר, נהר הסנט. לורנס. הנהר ענק ברוחבו ובאורכו, מימת אונטריו ועד לשפך באוקיינוס האטלנטי לאורך כ- 1,200 ק”מ. הנהר זורם מדרום לכיוון צפון מזרח ומנקז אליו כרבע מעתודות המים המתוקים של כדור הארץ. קנדה עצמה ענקית ולכן היא מחולקת ל- 10 פרובינציות ו- 3 טריטוריות, אך 80% מהתושבים חיים ב- 4 מהפרובינציות: אוטווה, קוויבק, קולומביה הבריטית ואלברטה. אוטווה וקוויבק בצד המזרחי, קולומביה הבריטית ואלברטה בצד המערבי. באמצע ישובים מעטים, בעיקר קרובים לגבול האמריקאי.
ארבעה טיפים לשמירה על המשקל לאורך זמן (ואולי גם לירידה במשקל)
כבר בגיל הילדות ראיתי איך אחי מחסל סנדוויצ’ים ונשאר רזה כמו גפרור. ואני, אוכלת סנדוויץ’ אחד בבית הספר (עם ממרח שוקולד השחר, ברור!) ונראית “עגלגלה”. כדי לרזות עשיתי דיאטת “שומרי משקל” ורזיתי יפה (מי אמר ביקיני?) כשהשתחררתי מהצבא, שוב עשיתי דיאטה (הפעם מהירה – החיים מתחילים). בכל לידה עברתי את העגלגלות והפכתי לשמנה. אבל לאחר כל לידה ניהלתי מאבק עיקש וחזרתי להיות “עגלגלה”. כשהפסקתי לעשן התחלתי להפסיד בקרב נגד המשקל ויחד עם הגיל הגעתי למצב שכולם אומרים שאני נראית נהדר אבל אני לא יכולה לנשום מרוב “עגלגלות”. לאחר כל כך הרבה שנים של מלחמה אני רוצה לשתף בארבע תובנות שעוזרות לי לא רק לשמור על המשקל שלא ירקיע, אלא ממש לרדת מעט. אשמח לשמוע מה אתם חושבים בתגובות למטה. להמשיך לקרוא ארבעה טיפים לשמירה על המשקל לאורך זמן (ואולי גם לירידה במשקל)
למה חשבו שפחמימות (סוכר) עדיפים על השומן?
מי שקורא בעיון את רשימת המרכיבים של המזון מגלה שברוב המאכלים מורידים את השומן ומוסיפים סוכר (פחמימות) או אחד מתחליפיו. אני יכולה להבין שמוסיפים סוכר ליוגורט; יוגורט אמתי, טבעי, ללא תוספות נוצר מהוספת חיידקים לחלב והם ניזונים מסוכר החלב, לקטוז, ומפרישים חומצה לקטית, וחומצה – כשמה כן היא – חמוצה ולהרבה אנשים יש בעיה לאכול יוגורט “אמיתי”. קטשופ עם סוכר – מובן, שהרי הוא רסק עגבניות מתוק! אבל איזה הגיון יש להוספת סוכר לרוטב סויה, שאמור להיות מלוח? לרוטב צ’ילי שצריך להיות חריף? לרסק עגבניות שאמור להיות חמצמץ? לחמאת בוטנים? להמשיך לקרוא למה חשבו שפחמימות (סוכר) עדיפים על השומן?
מרטין לותר קינג, הגיבור ההיסטורי ב”מוזיאון זכויות האדם” בממפיס
כתלמידה, אף פעם לא אהבתי היסטוריה. יתכן והדבר נובע מהזיכרון הבעייתי שממנו אני סובלת, כדי לזכור אני צריכה להתאמץ. תמיד מצאתי לי צידוקים למה אני לא צריכה לזכור (כדי לא להתאמץ, ברוך). לדוגמה: מה אכפת לי מה קרה בעבר? בטח היו מלחמות ומלא אנשים מתו. אז למה אני צריכה לזכור את זה? לדעת שמות של מקומות של פעם? של תאריכים? אני בטוחה שגם היום תלמידים רבים שואלים את עצמם את השאלות הללו. והאמת היא שבלימודי ההיסטוריה לא הרבה השתנה, גם אם יש לנו תוכנות שעוזרות לחקור אישים ואירועים (בסיסי נתונים) וגם אם יש לנו אטלס היסטורי דיגיטלי שיכול לעזור בהבנת המרחב, עדיין צריך לזכור המון!.
להמשיך לקרוא מרטין לותר קינג, הגיבור ההיסטורי ב”מוזיאון זכויות האדם” בממפיס
פחד, גזענות ואלימות
האפיגרף (ציטוט) שבראש עבודת הדוקטורט שלי הוא של החוקר הקנדי מרשל מקלוהן שאמר: “אנחנו מתבוננים בהווה דרך המראה האחורית. אנחנו צועדים אחורה אל העתיד.” זאת בדיוק הייתה ההרגשה שלי בשבוע האחרון. ההרגשה שכל התקדמות שהושגה – הולכת פתאום לאחור. להמשיך לקרוא פחד, גזענות ואלימות
איך הפכו הסיפורים לכלי איבחוני, טיפולי, הסברתי בכל התחומים
לפעמים נגמרים לי הסיפורים ואז אני עוברת לקריאה, שהיא חומר הגלם לכתיבה. בדואר מצאתי קישור למאמר, מתוך מוסף עיתון “כלכליסט,” שכותרתו: “פסטיבל מספרי סיפורים: פרופ’ רון שחר מציג את הכלי הניהולי המפתיע של העידן הנוכחי.“ אינני מכירה את פרופ’ שחר אך נראה לי שהוא לא מתחום הספרות ולכן התעוררה סקרנותי. הסיפורים הם חומר הגלם של תורת הספרות לדורותיה, אך מזה זמן שאני רואה שבתחומים רבים מאמצים את מונח ה”נרטיב” עד שזלג גם לשימוש היום-יומי והפוליטי. לדוגמה, טענותיו של התובע בבית המשפט הן נרטיב, סוג של סיפור.
להמשיך לקרוא איך הפכו הסיפורים לכלי איבחוני, טיפולי, הסברתי בכל התחומים
אין לסינגפור אוצרות טבע אז הם פנו אל הטכנולוגיה
אין לסינגפור אוצרות טבע או נופים מיוחדים אז הם פנו אל הטכנולוגיה. המבנה הייחודי ביותר בסינגפור הוא קומפלקס ה”מרינה ביי סנדס“, שמהווה אבן שואבת לתיירים. אבל הוא רק הפתיח לאזור. מאחוריו מצוי אזור המכונה “Gardens by the Bay“, ובעברית “גנים ליד המפרץ”. המקום הוא גן בוטני ענק ובתוכו אזורים שונים. האזור הבוטני המרכזי נמצא ב- Flower Dome. כיפה ענקית, סגורה, כמובן שהיא ממוזגת ויש בה מספר קומות ספירליות ובהן צמחייה האופיינית לאזור. לידה שוכן ה- Cloud Forest, שגם הוא כיפה ענקית וממוזגת, המדמה יער גשם. בתוכה “הר ענק”, שממנו יורדים מפלים וזרמי אדים קרים. גם הוא, כמובן ממוזג, ורעש המים והלחות גבוהים מאוד. בחלקו העליון יש גשר, המאפשר לראות את הצמחייה מלמעלה למטה (כפי שרואים בתמונה).
להמשיך לקרוא אין לסינגפור אוצרות טבע אז הם פנו אל הטכנולוגיה
מדוע ולמה הימים טסים במהירות הסילון
סתם יום ראשון. תחילתו של שבוע חדש. זה שהימים עוברים במהירות הסילון, כולם מסכימים. באמת, קשה להבין את התופעה הזו. למה הימים עוברים בקצב יותר מהיר מהקצב של פעם? להבנתי, היה צריך להיות הפוך – כשהייתי עסוקה עם ילדים, תלמידים, לימודים, השתלמויות וישיבות, חברים, הורים ומשפחה הקצב היה צריך להיות הרבה יותר מהיר. ולא כך הוא, דווקא היום, כשאני בפנסיה, חופשיה (סוף-סוף, ברוך) לעשות ככל העולה על רוחי, דווקא היום הימים טסים להם, אולי כמו בני האדם שהתחילו לטוס בתדירות מדהימה.