“לחיות בהיפרטקסט” הוא התיאור של האתר שלי והוא גם העיסוק שלי בשנים האחרונות. מי שפוגש אותי ושומע שעבודת הדוקטורט שלי עוסקת בהיפרטקסט שואל מיד מה זה. כשאני מסבירה שהיפרטקסט הוא שילוב בין ספרות לבין מחשבים נפערות העיניים בתדהמה. התפיסה המקובלת היא שבעוד שספרות היא תחום הומניסטי, מחשבים הם תחום ריאלי ומדויק. ובאמת כך הוא: מחשבים עוסקים בחישובים, ומכאן שמם. ואילו הספרות עוסקת ברגשות, מעשים ובעיקר באנשים ובאירועים. מאז ומתמיד היו שני התחומים מנוגדים זה לזה. האחד בא מהמדעים המדוייקים, ואילו השני בא ממדעי הרוח.
אזעקת זיכרון
הזיכרון הראשון שיש לי הוא זיכרון הירידה החטופה למקלט, לצלילי אזעקות במבצע סיני. אמי נשאה אותי על הידיים, כיחד עם הארנק ו”תיק מקלט”, שעד היום אינני יודעת מה היה בו. בחלק מהמדרגות היה מעקה, אך בחלק האחרון, בירידה אל המבואה (לובי ברוך), היו כ- 12 מדרגות חלקות, מאוד רחבות וללא מעקה שגרמו לי לרעוד מחשש שאימי, בחפזונה, תחליק ותיפול. אחי ליווה אותנו מאחור כשמנורת הלוקס מתנדנדת בידיו. להמשיך לקרוא אזעקת זיכרון
פסיכולוגיה לא בגרוש – איך השתמשו הנאצים בפסיכולוגיה
הייתי ילדה קטנה כשהחלו להגיע האנשים המוזרים עם המספרים הכחולים על היד. אנשים התלחשו, הצביעו עליהם עם האצבע וניהלו ויכוחים, שלא ממש הבנתי. הרחובות התמלאו אנשים שהיו ממלמלים לעצמם במקרה הטוב, או צועקים בכל מני שפות ומבהילים אותנו, הילדים. ההורים אמרו שהם לא מסוכנים אלא מסכנים, שברו אותם במחנות. בבית הספר למדו אותנו על השואה, על הגזרות דברו מעט. אמרו “שלא הלכו כצאן לטבח“. לא ממש הבנו. משבגרתי, והדיון על השואה הפך להיות פומבי ולפעמים אפילו קולני, הבנתי למה בדיוק התכוונו ועל מה התווכחו המבוגרים. המפגש עם ברלין הציג לנו את התחכום הרב שבו התנהלו הנאצים בשנים שבהם היו בשלטון, עוד לפני המלחמה ובזמן כיבושן של מדינות שלמות. הבנתי פתאום איך יכול ארגון קיצוני לעלות לשלטון בצורה דמוקרטית ולאט-לאט להפוך את הדמוקרטיה לדיקטטורה. להמשיך לקרוא פסיכולוגיה לא בגרוש – איך השתמשו הנאצים בפסיכולוגיה
מה היא התזונה הבריאה ביותר בעולם המודרני?
“המזון הוא הדלק של הגוף,” הסבירו לנו כשהיינו קטנים. כדי שתהיה לגוף אנרגיה, הנוצרת מעיכול המזון, ונהיה בריאים, צריך לאכול. הסבר פשוט וממצה שלא היו עליו עוררין. המזון היה מה שההורים (האימהות בעיקר, ברוך) הגישו לנו. היה גם המשפט האלמותי: “אם לא תאכל יבוא שוטר.” מה בדיוק יעשה השוטר הושאר לדמיונו של הילד, אבל היה ברור שמזון הוא דבר חשוב. הייתה גם דרישה ברורה לגבי הכמות: “ילד טוב משאיר צלחת ריקה.” הילדים שלי פתרו את כל הבעיות הללו כשזרקו לכלב, שישב מתחת לשולחן, כל מה שלא רצו לאכול או לסיים – אבל הצלחת הייתה ריקה (כאילו שהיה לי אכפת). מכאן, להפיכתו של המזון לנושא מרכזי בחיינו הדרך הייתה קצרה. להמשיך לקרוא מה היא התזונה הבריאה ביותר בעולם המודרני?
המיומנויות החשובות ביותר לעולם של מחר?
איך להכין את התלמידים לעולם המחר? בית הספר של היום איננו מכין את התלמידים להתמודד עם החידושים המצפים להם! מי לא שמע את הטענות והשאלות הפופוליסטית האלה? חזור והשקם טוענים כלפי בית הספר כי הוא מלמד את התחומים והנושאים של העבר. שר החינוך טוען שמתמטיקה היא חזות הכול. ואילו, אחרים, טוענים שלימודים כלל אינם המפתח לעתיד. בבקשה דוגמאות: ביל גייטס, מיסד מיקרוסופט חברת התוכנה הגדולה, נשר מאוניברסיטת הרווארד בשנה הראשונה; מרק צוקרברג נשאר “רשום” באוניברסיטת הרווארד, אך עסק בענייניו האישיים ולא סיים אותה; דוד עזריאלי הישראלי עזב את לימודיו בטכניון, אם כי מאילוצים חיצוניים (מלחמת העצמאות), והרשימה ארוכה. להמשיך לקרוא המיומנויות החשובות ביותר לעולם של מחר?
יוקר המחיה – האם ניתן לנצח אותו בעזרת ייבוא מקביל
יוקר המחיה היה ביטוי חסר משמעות בשבילי בשנת 2011 כשפרצה מחאת הדיור של הצעירים. לא העליתי על דעתי שמחירי המוצרים מועלים מדי פעם ללא קשר לעלויות האמיתיות שלהם. בתמימותי, אני מודה, חשבתי שיש חישוב לגבי עלויות מוצר + אחוז רווח הגון, אך לא חזירי, ליצרן. ואילו לקמעונאי תהינה תוספות של שינוע, אחסון, ורווח הגון. לכן, כל כך קשה לי להבין את המחיר של מנת סלט (ירקות, ברוך, עם לימון ושמן זית) שעולה מעל 50 ₪ כשאני יודעת את מחירי הירקות בסופר (לא אצל המגדל עצמו, ברוך). להמשיך לקרוא יוקר המחיה – האם ניתן לנצח אותו בעזרת ייבוא מקביל
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – הזמן הרץ והזיכרון הנשכח
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו”ם בהחלטה מס’ 60/7 והוא חל ב- 27 לינואר. בישראל לא מייחסים לו חשיבות רבה, שהרי לנו יש את יום הזיכרון לשואה משלנו, אך בעולם הוא יום חשוב מאוד. ואכן, באווירה שנוצרה היום, שכל אחד ממציא לעצמו אירועים ומעשים ומנסה להפיץ וגם לשכנע אחרים, יש חשיבות עצומה ליום זיכרון לשואה, המוכר על ידי העולם כולו. זיכרון הבא לציין את אחד ממעשי הרשע הבלתי נתפסים של המאה שעברה. לא רק על העובדות המדומות בא יום זה להתגבר, שהרי כשנקבע עדיין לא היו עובדות מדומות. היו עובדות אמתיות, מגובות בעדויות ומסמכים, והיו – שקרים. חשיבותו של היום כאמצעי הרתעה, להעמיד אנשים על המשמר על מנת שארוע כזה לא יחזור לעולם.
להמשיך לקרוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – הזמן הרץ והזיכרון הנשכח
איך לא לצאת פראייר ברכישות בחנויות ובאינטרנט
פראייר, היא מילה קשה לאוזניים ישראליות, המקבילה לאח התם באגדה של פסח. אף אחד לא רוצה להיות פראייר, או להיתפס כפראייר. לכן, נהגים סוטים בפתאומיות ממסלולם כאשר במסלול לידם אפשר לעמוד קרוב יותר לרמזור. הפחד לצאת פראייר כשקונים משהו, כי אולי החבר קנה יותר בזול ממני. כולנו רוצים להיות מתוחכמים, מצליחים, ובעלי ניסיון חיים, או בפשטות לא-פראייר. להמשיך לקרוא איך לא לצאת פראייר ברכישות בחנויות ובאינטרנט
ערבות הדדית – גם בשנה הבאה לא אשב על המרפסת
בבניין המקסים שבו אני גרה, מנסה, או יותר נכון להגיד ניסתה, קבוצת דיירים להוסיף מרפסות. השכנים כולם נחמדים, מנומסים, ומברכים לשלום. רק לפעמים קצת מלכלכים את המעלית עם שקיות הזבל, אבל בדרך כלל שומרים על הניקיון, או לפחות מקטרים עליו. יש בבניין בעיות הנדסיות שצריך היה לפתור על מנת להוסיף את המרפסות ולכן נבחר “וועד מרפסות” לטיפול ובחינת האפשרויות השונות והחברות השונות האפשריות לתוספת המרפסת. להמשיך לקרוא ערבות הדדית – גם בשנה הבאה לא אשב על המרפסת
האם עתידו של הספר ככלי קריאה נחרץ, או שיש לו עתיד?
מזה שנים מאיימים עלינו שגורלו של הספר נחרץ והוא עתיד להיעלם מהעולם. בעידן האלקטרוני של היום האנשים קוראים בעזרת הכלים האלקטרוניים. ישנם הכלים הכלליים שנמצאים אתנו כל היום, כמו הטלפון, שאצל רבים משמש גם לקריאת חדשות ומאמרים. ישנם הכלים הייעודיים, שמטרתם הראשונית הוא לשמש כ”ספר אלקטרוני”, לדוגמה ה”קינדל” של חברת אמזון או ה”נוק” של חברת ברנס ונובל. תלמידים קוראים היום את ספרי הלימוד ממסך המחשב וגם ספרי האקדמיה נקראים מהמסך. לאחרונה הופיעו ספרים שאינם מצריכים קריאה כלל, הספרים הקוליים, לדוגמה, מספרי האוניברסיטה הפתוחה. אז הספר לא מת, רק אמצעי הקריאה השתנו. במקום מהנייר, מהדף, אנחנו קוראים מהמסך. להמשיך לקרוא האם עתידו של הספר ככלי קריאה נחרץ, או שיש לו עתיד?