החיים הם סיפורים

“יש דברים שרואים רק בווייטנאם” אמר לי המדריך כשראה את עיני מתעגלות בתדהמה כשיצאתי ממאוזוליאום הו צ’י מין הענק ומעורר הכבוד, וראיתי את חנות המוזיאון שנראית כמו דוכן ארוך בשוק. המאוזוליאום, המתנשא לגובה של כעשרים ואחד מטרים, הוא דוגמה לייחוד הווייטנאמי. הו צ’י מין, דוד הו בפי המקומיים, נחשב לאבי האומה. חלומו הגדול היה להגיע לשלטון עצמאי. הוא הצליח לגרש את הצרפתים ולהקים את הרפובליקה הדמוקרטית בחלקה הצפוני של המדינה. הוא היה אדם צנוע וביקש שלאחר מותו ישרפו את גופתו ויחלקו את העפר בשלוש גבעות: בצפון, במרכז ובדרום. אך, במאוזוליאום חנוטה דמותו של הו צ’י מין ומוצגת לראווה. אין לדעת האם זו דמות שעווה, או האיש עצמו. ביציאה מהאתר ממוקמת חנות המוזיאון, חנות ווייטנאמית אופיינית! להמשיך לקרוא דברים שרואים רק בווייטנאם ובשבילם כדאי לבקר בה

בתאילנד, המשלבת בין העבר לבין העתיד, נושא השווקים הוא אחד הדברים המדהימים. אפשר לחשוב שתאילנד היא כולה שוק. בבוקר הרחובות נקיים, מדרכות לא אחידות, אפורות ורותחות, ובערב, כמו במטה קסמים, לאורך קילומטרים על גבי קילומטרים, משני צדי הכביש, מסודרים להם דוכנים ועליהם פרושה לראווה הסחורה. תארו לעצמכם עשרות מחרוזות חרוזים – כל לילה לארוז אותן וכל ערב לסדר אותן מחדש, בלתי נתפס. בדוכנים אפשר למצוא הכול: בגדים, תמרוקים, נעליים, חגורות, תיקים, צעיפים, אוכל שמבושל במקום, שתיה לסוגיה ואפילו שיקים שנרקחים במקום.

להמשיך לקרוא תאילנד – שילוב בין עתיד לעבר

אין לסינגפור אוצרות טבע או נופים מיוחדים אז הם פנו אל הטכנולוגיה. המבנה הייחודי ביותר בסינגפור הוא קומפלקס ה”מרינה ביי סנדס“, שמהווה אבן שואבת לתיירים. אבל הוא רק הפתיח לאזור. מאחוריו מצוי אזור המכונה “Gardens by the Bay“, ובעברית “גנים ליד המפרץ”. המקום הוא גן בוטני ענק ובתוכו אזורים שונים. האזור הבוטני המרכזי נמצא ב- Flower Dome. כיפה ענקית, סגורה, כמובן שהיא ממוזגת ויש בה מספר קומות ספירליות ובהן צמחייה האופיינית לאזור. לידה שוכן ה- Cloud Forest, שגם הוא כיפה ענקית וממוזגת, המדמה יער גשם. בתוכה “הר ענק”, שממנו יורדים מפלים וזרמי אדים קרים. גם הוא, כמובן ממוזג, ורעש המים והלחות גבוהים מאוד. בחלקו העליון יש גשר, המאפשר לראות את הצמחייה מלמעלה למטה (כפי שרואים בתמונה).

להמשיך לקרוא אין לסינגפור אוצרות טבע אז הם פנו אל הטכנולוגיה

מזה שנים מאיימים עלינו שגורלו של הספר נחרץ והוא עתיד להיעלם מהעולם. בעידן האלקטרוני של היום האנשים קוראים בעזרת הכלים האלקטרוניים. ישנם הכלים הכלליים שנמצאים אתנו כל היום, כמו הטלפון, שאצל רבים משמש גם לקריאת חדשות ומאמרים. ישנם הכלים הייעודיים, שמטרתם הראשונית הוא לשמש כ”ספר אלקטרוני”, לדוגמה ה”קינדל” של חברת אמזון או ה”נוק” של חברת ברנס ונובל. תלמידים קוראים היום את ספרי הלימוד ממסך המחשב וגם ספרי האקדמיה נקראים מהמסך. לאחרונה הופיעו ספרים שאינם מצריכים קריאה כלל, הספרים הקוליים, לדוגמה, מספרי האוניברסיטה הפתוחה. אז הספר לא מת, רק אמצעי הקריאה השתנו. במקום מהנייר, מהדף, אנחנו קוראים מהמסך. להמשיך לקרוא האם עתידו של הספר ככלי קריאה נחרץ, או שיש לו עתיד?

בעוד שפעם חשבו שמיומנות “הבנת הנקרא” היא המיומנות החשובה מכל, היום שולטת הדעה שכתיבה היא המיומנות החשובה ביותר. היא לפחות המיומנות המצויה בשימוש הרב יותר בחיים המקצועיים והפרטיים שלנו. בחיים המקצועיים שלנו אנחנו מחברים אימיילים, פוסטים, הודעות טקסט, מאמרים, דוחות מצב ועוד. גם בחיים הפרטיים שלנו אנחנו כותבים אימיילים והודעות טקסט. נכון, אנחנו צריכים גם לקרוא את כל הטקסטים האלה ולכן קשה קצת לקבוע שהכתיבה חשובה יותר מהקריאה. הכתיבה והקריאה הן למעשה שני צדדים של אותו המטבע. הויכוח היום הוא לגבי כתב היד. האם יש חשיבות לכתב היד על פני ההקלדה. להמשיך לקרוא חילופי המיומנויות או עתידו הלא ברור של כתב היד

במסגרת השיפוץ נפרדנו מרהיטים שליוו אותנו לאורך עשרות שנים: הספרייה בחדר הילדים, שולחן המטבח שהפך ברבות הימים לשולחן כתיבה, וכד’. אבל, בלי ספרייה ושולחן כתיבה אי אפשר בבית פולני כשר למהדרין. החלטנו לרכוש את הספרייה מאיקאה, שמחיריה שפויים ללא צל של ספק, גם אם איכותה מוטלת בספק. אז מדדתי את הקירות, ושוב מדדתי כדי לא לאבד אף ס”מ, אבל גם לא להישאר ביד עם ספרייה גדולה מדי, שלא תכנס מקוצר המקום. אפילו שרטתי את החדר על דף של משבצות  – ליתר בטחון. מצאתי גם שולחן כתיבה ואפילו ארונית לחומרי ניקוי למרפסת (ספריית בילי בתוספת דלתות). אחרי שגמרתי למדוד עשיתי חישוב של כמה זה יעלה – סה”כ 1,920 ₪. סביר והגיוני. להמשיך לקרוא איך לנצל את איקאה כדי לתקן את הטעויות שלנו

אחד מהנושאים שצריך לזכור כשעושים שיפוץ הוא תיקון עוולות העבר. לפני שנים, כשעשינו מיזוג מרכזי, לא הצלחנו למזג בצורה רצינית את המטבח, שהוא, כידוע, המקום הכי חם בבית (תרתי משמע). אז כל הזמן אנחנו מבשלים, מזיעים, מקללים וחושבים איך כשנעשה שיפוץ נפתור את הבעיה. הפעם נעביר תעלה במיוחד אל המטבח, גם אם היא עוברת בסלון. יש אפשרות לעצב תעלה יפה מגבס, שתהפוך להיות אלמנט דקורטיבי בסלון. בהזדמנות זו נחביא גם את כל הכבלים הגלויים סביב הקירות, הכבלים של חברות התקשורת והטלפוניה.

להמשיך לקרוא איך לחשוב מחוץ לקופסה כשמתקינים מזגן ומחברים כבלים

בית הספר איננו מכין את התלמידים להתמודד עם העולם של המחר! מי לא שמע את הטענה הפופוליסטית הזו? חזור והשקם טוענים כלפי בית הספר כי הוא מלמד את התחומים והנושאים של העבר. שר החינוך טוען שמתמטיקה היא חזות הכול. ואילו, אחרים, טוענים שלימודים בכלל אינם המפתח לעתיד. בבקשה דוגמאות: ביל גייטס, מיסד מיקרוסופט חברת התוכנה הגדולה, נשר מאוניברסיטת הרווארד בשנה הראשונה; מרק צוקרברג נשאר “רשום” באוניברסיטת הרווארד, אך עסק בענייניו האישיים ולא סיים אותה; דוד עזריאלי הישראלי עזב את לימודיו בטכניון, אם כי מאילוצים חיצוניים (מלחמת העצמאות), והרשימה ארוכה. להמשיך לקרוא איך להכין את התלמידים למחר – מהי המיומנות החשובה ביותר?

כתלמידה, אף פעם לא אהבתי היסטוריה. יתכן והדבר נובע מהזיכרון הבעייתי שממנו אני סובלת, כדי לזכור אני צריכה להתאמץ. תמיד מצאתי לי צידוקים למה אני לא צריכה לזכור (כדי לא להתאמץ, ברוך). לדוגמה: מה אכפת לי מה קרה בעבר? בטח היו מלחמות ומלא אנשים מתו. אז למה אני צריכה לזכור את זה? לדעת שמות של מקומות של פעם? של תאריכים? אני בטוחה שגם היום תלמידים רבים שואלים את עצמם את השאלות הללו. והאמת היא שבלימודי ההיסטוריה לא הרבה השתנה, גם אם יש לנו תוכנות שעוזרות לחקור אישים ואירועים (בסיסי נתונים) וגם אם יש לנו אטלס היסטורי דיגיטלי שיכול לעזור בהבנת המרחב, עדיין צריך לזכור המון!.

להמשיך לקרוא מרטין לותר קינג, הגיבור ההיסטורי ב”מוזיאון זכויות האדם” בממפיס