אחד הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי הוא כישורי הריכוז. פעם שיעור היה נמשך כ- 50 דקות וכולו היה עוסק בנושא אחד. לעומת זאת, היום, מומלץ לשנות אחרי 20 דקות, משך הזמן בו אדם מתרכז באופן משמעותי. פעם יכולתי לשבת שעות מבלי להרים ראש ולקרוא, לכתוב, לתכנת, ואפילו לחשוב. היום, גם ללא כל הפרעה, אני ממש צריכה להתאמץ כדי להישאר מרוכזת בדבר אחד לאורך זמן, ובעיקר אם הוא לא מעניין אותי במיוחד. מה נשתנה היום מאז?
ככל שאדם מתבגר כך מספר ההתרגשויות של "הפעם הראשונה" הולך וקטן. כשאנו צעירים יש המון התחלות חדשות, המלוות בהתרגשות של הסביבה וגם קצת שלנו: ההתהפכות הראשונה (ברוך, הילד גאון!), השן הראשונה (אבל הרופא אמר שאין חום), הצעד הראשון (חייבים נעליים), היום הראשון של הגן, היום הראשון בבית הספר (שלום כיתה א'), החבר הראשון, והרשימה אין-סופית. אבל ככל שאדם מתבגר, הוא כבר ראה הרבה ועשה הרבה וחוויית "הפעם הראשונה" הופכת להיות נדירה בחייו. להמשיך לקרוא על חוויית ההתרגשות של הפעם הראשונה
שוב מגיעה התקופה הזאת של סוף הקיץ. אנחנו הרוסים מהחום, התל אביבים – גם מהלחות. עצבניים עד כלות ואז מופיעים להם שני עננים בשמים והחצבים פורחים בקיסריה! (תמיד זה מוקדם מדי, ברוך). ושוב אנחנו ב"התחלת הלימודים". אלה שבשבילם צריך חדרי ילדים במבצע, או לפחות שולחנות חדשים, כיסאות תלמיד בהנחה, מיטות מתכווננות, שלא לדבר על הציוד המשרדי: תיקים, ספרי לימוד, מחברות, עפרונות, מחקים, סרגלים, דפים והרשימה אין-סופית. להמשיך לקרוא סוף הוא התחלה חדשה
ברשתות החברתיות קבלתי אתמול את הסיפור על סוקרטס ושלושת המסננים שאותם יש להפעיל כשרוצים לספר לחבר משהו על חבר אחר, (מי שעדיין לא קבל אותו מוזמן לשמוע ולקורא). ה"ציטוט" הוא בעצם סיפור שבא ללמד מוסר השכל, כפי שמסכם המספר: "מוחות דגולים דנים ברעיונות, הבינוניים מדברים על אירועים, אנשים קטנים מדברים על אנשים." אין צל של ספק שהרעיון שעומד מאחורי הסיפור הוא נכון. רכילות היא לא דבר חיובי למרות שכולנו חוטאים בה מפעם לפעם. להמשיך לקרוא ה"עובדות" שנוצרות ברשתות החברתיות – אמת או אגדה?
מדריד יושבת על רמה ולכן האויר בה יבש מאוד. היא קבלה את פנינו בטמפרטורות נמוכות וברוח מהגיהינום. היה קר (לא רק לי) ואנשים הלכו ברחובות עטופים ומכורבלים. אבל אחת מהאטרקציות העיקריות בעיר הם הבניינים המטופחים והמשומרים כך שלא היתה ממש ברירה אלא להסתובב ברחובות ולקפוא. העיר נקיה כל כך שאפשר ללכת כשהעיניים נשואות ללמעלה, לבניינים המעוצבים, מבלי לדאוג שמא עולים על מוקש! המוני אדם, תיירים ומקומיים גודשים את הרחובות ביום ובלילה, עיר חיה.
להמשיך לקרוא אז איך הייתה מדריד?
למה לא כתבתי בלוג קודם? כשעבדתי, לא היה לי זמן. אבל כשיצאתי לפנסיה, פחדתי שלא יהיה לי על מה לכתוב, שלא לדבר – את מי זה מעניין? אבל כשראיתי שאני חוזרת על הסיפורים שלי שוב ושוב הבנתי שבלוג מהווה אפשרות לעדכון מרחוק ומקרוב בזמנו החופשי של המתעדכן, שמירה על קשר עם חברים רבים וגם לא צורך כל כך הרבה זמן. אבל הנה מה שחששתי ממנו קרה: אין לי על מה לכתוב!
אם כבר משפצים, מפרקים את המרצפות, אז צריך להחליף את המשקופים. אז לא נחליף גם את הדלתות? נחליף. להכי טובים כמובן. אז הזמנו דלתות פנדור, כי הם הכי טובים לדברי המעצבת, וקבלנו אותן בהמון תשלומים והיינו מאוד מרוצים. להמשיך לקרוא פרק ד' – דלתות פנדור
לפני כשלושה חודשים כתבתי:
אני כל כך מחכה למכוניות האוטונומיות. איך לא חשבו על זה עד עכשיו? אני יודעת שהתירוץ הוא שהטכנולוגיה עדיין לא הבשילה. אז עכשיו כשהטכנולוגיה מבשילה לא אצטרך עוד רישיון נהיגה. מגיל ארבעים יש לבצע בדיקת עיניים עלל מנת לחדש רישיון נהיגה. לכאורה זה נשמע הגיוני, העיניים מתבגרות. אבל במחשבה קצת יותר מעמיקה, האם מישהו מתנה את חידוש רישיון הנהיגה של מרכיבי המשקפיים בבדיקת עיניים על מנת לוודא שהמשקפיים שלהם מותאמים למצב העיניים? אז למה ממתבגרים בני ארבעים כן? להמשיך לקרוא רישיון נהיגה – אין חדש תחת השמש
בהמשך לפוסט שלי על שדות תעופה עם עצירות ביניים גיליתי בנסיעתי האחרונה שאפשר גם אחרת. טסנו משיקגו לתל אביב עם בריטיש איירוויז, דרך לונדון כמובן. את הטיסה תפעלה חברת אמריקן איירליינס במסגרת השותפויות הנהוגות היום בטיסות. לשמחתנו לא היה כל איחור ובשעה היעודה כולם ישובים במטוס, תאי המטען סגורים, הקברניט מודיע שאנחנו נעמוד בלוח הזמנים ואנחנו מוכנים לזינוק. אבל, המטוס אינו ממריא . . . להמשיך לקרוא ואפשר גם אחרת
לפעמים הוא יותר טוב ממני וזה ממש מרגיז. נכון, אני ילדה גדולה ויודעת שלכל אחד הכישרונות שלו, כפי שמקובל בחינוך "כל אחד יחיד ומיוחד". אבל זה לא הופך את העניין לפחות מרגיז. זה שהוא רופא יותר טוב ממני – לא חכמה! הוא למד בשביל זה 24 שנים. כן, החשבון מאוד פשוט: 12 שנות לימוד לקבלת תעודת בגרות, 6 שנות לימוד ועוד שנת סטאז' כדי שיקראו לו רופא ועוד 5 שנים כדי להפוך למומחה לרפואת ילדים. (מבין עכשיו, ברוך, את מחאת הסטאז'רים?) ואני רק רופאה עממית – לא למדתי דקה רפואה, אבל מרפאה הכל. לדוגמה – אם כואבת לך הבטן – שתה תה; אם כואב לך הגרון – הכי טוב זה תה… להמשיך לקרוא מזל שיש לי צלם טוב בסקוטלנד