המסע בעקבות נהר הסנט. לורנס לקוויבק

Quebec - A bridge over the Saint Lawrence River.בדרך מטורונטו לקוויבק נסענו לאורך הנהר, נהר הסנט. לורנסהנהר ענק ברוחבו ובאורכו, מימת אונטריו ועד לשפך באוקיינוס האטלנטי לאורך כ- 1,200 ק”מ. הנהר זורם מדרום לכיוון צפון מזרח ומנקז אליו כרבע מעתודות המים המתוקים של כדור הארץ. קנדה עצמה ענקית ולכן היא מחולקת ל- 10 פרובינציות ו- 3 טריטוריות, אך 80% מהתושבים חיים ב- 4 מהפרובינציות: אוטווה, קוויבק, קולומביה הבריטית ואלברטה. אוטווה וקוויבק בצד המזרחי, קולומביה הבריטית ואלברטה בצד המערבי. באמצע ישובים מעטים, בעיקר קרובים לגבול האמריקאי.

להמשיך לקרוא המסע בעקבות נהר הסנט. לורנס לקוויבק

קנדה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”

שייט באלף האייםקנדה היא “מדינת-מקלט” מבחירה. כך הגיעו אליה היהודים בתחילת המאה ה- 20 וכך היא מקבלת בסבר פנים יפות, גם היום, את פני הפליטים המוסלמים והאפריקאים. אנחנו בחרנו בה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”. כדרכי, הכנתי תכנית מפורטת לפי ערים, ימים, שעות ומקומות; יחד עם זאת, התכנית גמישה וניתן להוסיף לה או לגרוע ממנה לפי הזמן שעומד לרשותנו, ולאור המציאות בשטח (ולא במפות של גוגל, ברוך). נחתנו לעת ערב בטורונטו, וכהרגלנו אספנו את הרכב, אכלנו ארוחת ערב, וישנו בשדה התעופה. רק בבוקר יצאנו לדרך. (מי שרוצה תכנית מוכנה מוזמן לכתוב)

להמשיך לקרוא קנדה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”

מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט – שלכת אדומה

Red foliage in New Hampshireגם בספטמבר השנה חיפשנו מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט בדרכנו למשפחה שבארה”ב. לנוח במרכאות, כי הכוונה לטייל כמובן, ולא לשכב בטן-גב, והדגש הוא על מזג האוויר הקריר. כיוון שאנו מנצלים כל נסיעה כדי לתור מעט את העולם, חשבתי בתחילה לנצל את הקרירות ולהגיע למדינות הדרום בארה”ב. על הדרך שלנו למדינות הדרום ניכתב השיר: “הדרך ארוכה היא ורבה”. זמן רב אנחנו מתכננים להגיע למדינות הדרומיות, שבהן ניתן ליהנות קצת ממוסיקת קאונטרי וג’ז ומהאוכל הדרומי המיוחד, שהוא שילוב של המטבח הצרפתי, האפריקאי והמקסיקני.

להמשיך לקרוא מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט – שלכת אדומה

לחיות בהיפרטקסט מבלי להבין מה זה – העידן החדש

A colorful photo of the Kindle book Literary Hypertext - by Hava Ritter Cohenלחיות בהיפרטקסט” הוא התיאור של האתר שלי והוא גם העיסוק שלי בשנים האחרונות. מי שפוגש אותי ושומע שעבודת הדוקטורט שלי עוסקת בהיפרטקסט שואל מיד מה זה. כשאני מסבירה שהיפרטקסט הוא שילוב בין ספרות לבין מחשבים נפערות העיניים בתדהמה. התפיסה המקובלת היא שבעוד שספרות היא תחום הומניסטי, מחשבים הם תחום ריאלי ומדויק. ובאמת כך הוא: מחשבים עוסקים בחישובים, ומכאן שמם. ואילו הספרות עוסקת ברגשות, מעשים ובעיקר באנשים ובאירועים. אבל מאז ומתמיד שאפו שני התחומים להיעזר זה בזה.

להמשיך לקרוא לחיות בהיפרטקסט מבלי להבין מה זה – העידן החדש

הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי ואלה ש”נולדו”

The Persistence of Memory by Salvador Dalí, 1931, MoMA
The Persistence of Memory by Salvador Dalí, 1931, MoMA

אחד הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי הוא כישורי הריכוז. פעם שיעור היה נמשך כ- 50 דקות וכולו היה עוסק בנושא אחד. לעומת זאת, היום, מומלץ לשנות אחרי 20 דקות, משך הזמן בו אדם מתרכז באופן משמעותי. פעם יכולתי לשבת שעות מבלי להרים ראש ולקרוא, לכתוב, לתכנת, ואפילו לחשוב. היום, גם ללא כל הפרעה, אני ממש צריכה להתאמץ כדי להישאר מרוכזת בדבר אחד לאורך זמן, ובעיקר אם הוא לא מעניין אותי במיוחד. מה נשתנה היום מאז?

להמשיך לקרוא הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי ואלה ש”נולדו”

על חוויית ההתרגשות של הפעם הראשונה

איור צבעוני של תינוק שזוחל בפעם הראשונהככל שאדם מתבגר כך מספר ההתרגשויות של “הפעם הראשונה” הולך וקטן. כשאנו צעירים יש המון התחלות חדשות, המלוות בהתרגשות של הסביבה וגם קצת שלנו: ההתהפכות הראשונה (ברוך, הילד גאון!), השן הראשונה (אבל הרופא אמר שאין חום), הצעד הראשון (חייבים נעליים), היום הראשון של הגן, היום הראשון בבית הספר (שלום כיתה א’), החבר הראשון, והרשימה אין-סופית. אבל ככל שאדם מתבגר, הוא כבר ראה הרבה ועשה הרבה וחוויית “הפעם הראשונה” הופכת להיות נדירה בחייו. להמשיך לקרוא על חוויית ההתרגשות של הפעם הראשונה

סוף הוא התחלה חדשה

תמונה של חצביםשוב מגיעה התקופה הזאת של סוף הקיץ. אנחנו הרוסים מהחום, התל אביבים – גם מהלחות. עצבניים עד כלות ואז מופיעים להם שני עננים בשמים והחצבים פורחים בקיסריה! (תמיד זה מוקדם מדי, ברוך). ושוב אנחנו ב”התחלת הלימודים“. אלה שבשבילם צריך חדרי ילדים במבצע, או לפחות שולחנות חדשים, כיסאות תלמיד בהנחה, מיטות מתכווננות, שלא לדבר על הציוד המשרדי: תיקים, ספרי לימוד, מחברות, עפרונות, מחקים, סרגלים, דפים והרשימה אין-סופית. להמשיך לקרוא סוף הוא התחלה חדשה

ה”עובדות” שנוצרות ברשתות החברתיות – אמת או אגדה?

האם סוקרטס הומצא ברשתות החברתיות?
Socrates by Leonidas Drosis

ברשתות החברתיות קבלתי אתמול את הסיפור על סוקרטס ושלושת המסננים שאותם יש להפעיל כשרוצים לספר לחבר משהו על חבר אחר, (מי שעדיין לא קבל אותו מוזמן לשמוע ולקורא). ה”ציטוט” הוא בעצם סיפור שבא ללמד מוסר השכל, כפי שמסכם המספר: “מוחות דגולים דנים ברעיונות, הבינוניים מדברים על אירועים, אנשים קטנים מדברים על אנשים.” אין צל של ספק שהרעיון שעומד מאחורי הסיפור הוא נכון. רכילות היא לא דבר חיובי למרות שכולנו חוטאים בה מפעם לפעם. להמשיך לקרוא ה”עובדות” שנוצרות ברשתות החברתיות – אמת או אגדה?

אז איך הייתה מדריד?

Madridמדריד יושבת על רמה ולכן האויר בה יבש מאוד. היא קבלה את פנינו בטמפרטורות נמוכות וברוח מהגיהינום. היה קר (לא רק לי) ואנשים הלכו ברחובות עטופים ומכורבלים. אבל אחת מהאטרקציות העיקריות בעיר הם הבניינים המטופחים והמשומרים כך שלא היתה ממש ברירה אלא להסתובב ברחובות ולקפוא. העיר נקיה כל כך שאפשר ללכת כשהעיניים נשואות ללמעלה, לבניינים המעוצבים, מבלי לדאוג שמא עולים על מוקש! המוני אדם, תיירים ומקומיים גודשים את הרחובות ביום ובלילה, עיר חיה.
להמשיך לקרוא אז איך הייתה מדריד?

זמן יש לי, אבל מילים אין לי

 זמןלמה לא כתבתי בלוג קודם? כשעבדתי, לא היה לי זמן. אבל כשיצאתי לפנסיה, פחדתי שלא יהיה לי על מה לכתוב, שלא לדבר – את מי זה מעניין? אבל כשראיתי שאני חוזרת על הסיפורים שלי שוב ושוב הבנתי שבלוג מהווה אפשרות לעדכון מרחוק ומקרוב בזמנו החופשי של המתעדכן, שמירה על קשר עם חברים רבים וגם לא צורך כל כך הרבה זמן. אבל הנה מה שחששתי ממנו קרה: אין לי על מה לכתוב!

להמשיך לקרוא זמן יש לי, אבל מילים אין לי