החיים הם סיפורים

צמחונות! טבעונות! טבעונאות! כמה צחקנו מהאנשים שזו הייתה תזונתם. מי לא מכיר את המשפט “אתם לא צריכים מסעדה! אתם יכולים לרדת לגינה לאכול!” או, השאלה: “מהו צמחוני?” תשובה: “זהו אדם שחס על חי וחי על חסה…” אורח חיים שנמנע מבשר הביא בזמנו שפע של בדיחות, וגרם לאלה שבחרו בו להצטדק כל הזמן. אבל, כמו כל מגמה, גם יומם של הצמחונות והטבעונות הגיע. המדע והמידע, שהיה ידוע מזה שנים רבות, הצליח להגיע אל האדם הפשוט בעזרת האינטרנט. אין צורך במתווכים, בשתדלנים ואחרים שיסננו את המידע ויחליטו בשבילנו. להמשיך לקרוא צמחונות, טבעונות ותזונה לא מעובדת מהצומח – אתרים מומלצים

“המזון הוא הדלק של הגוף,” הסבירו לנו כשהיינו קטנים. כדי שתהיה לגוף אנרגיה, הנוצרת מעיכול המזון, ונהיה בריאים, צריך לאכול. הסבר פשוט וממצה שלא היו עליו עוררין. המזון היה  מה שההורים (האימהות בעיקר, ברוך) הגישו לנו. היה גם המשפט האלמותי: “אם לא תאכל יבוא שוטר.” מה בדיוק יעשה השוטר הושאר לדמיונו של הילד, אבל היה ברור שמזון הוא דבר חשוב. הייתה גם דרישה ברורה לגבי הכמות: “ילד טוב משאיר צלחת ריקה.” הילדים שלי פתרו את כל הבעיות הללו כשזרקו לכלב, שישב מתחת לשולחן, כל מה שלא רצו לאכול או לסיים – אבל הצלחת הייתה ריקה (כאילו שהיה לי אכפת). מכאן, להפיכתו של המזון לנושא מרכזי בחיינו הדרך הייתה קצרה. להמשיך לקרוא מה היא התזונה הבריאה בעולם המודרני הדוגלת במזון טרי?

“אין טיסות,” הכריז קריין הטלוויזיה בחודש מרץ, כולן מתבטלות והשמיים סגורים. נשימתי נעתקה מפני ששבוע אחר-כך היינו צריכים לטוס לחו”ל לעזור לבני ולכלתי שעמדה ללדת. הסגר היה באוויר כבר שבועיים אבל לא עלה בדעתי שהוא יתממש, שלא לדבר על פעמיים! היציאה מהבית הוגבלה ל- 100 מטר בלבד ולכן הלחץ על המשלוחים המקוונים הרקיע שחקים (רוצה משלוח מהסופר לשבוע הבא? ברוך) כמובן שביטלתי את הטיסה וחברת הטיסות העבירה מיד את הכסף חזרה לחשבוני. ברוך שיחיה, אמר לי מיד, זה הולך לקחת הרבה זמן! להמשיך לקרוא טיסות בימי קורונה – לטוס או לא לטוס?

המורים הם אנשים ש”מקבלים שכר מבלי לעבוד.” אז למה אנשים לא רצים להיות מורים? תחשבו על זה – לקבל כסף ולשבת בבית, או לנפוש על אי טרופי? איך ניתן, לפי ההצהרה שלמעלה, להסביר את העובדה שבארצות רבות יש מחסור במורים? בישראל, המצב חמור עד כדי כך שמורות מגיעות חולות לבית הספר כי אין בנמצא מורים מחליפים. גם את זה קשה להסביר. הרי זאת ממש לא בעיה להחליף את אנשים שכל הזמן נמצאים בחופש. עובדה. תסתכלו רק איך הם מקבלים חודשיים משכורת ולא עושים כלום. ואז בדיוק באים החגים ושוב הם בחופש. ואנחנו מה? יש לנו שבועיים וגם אותם אנחנו לא מצליחים לממש כי יש כל כך הרבה עבודה. תחשבו על מנכ”ל משרד האוצר הפורש המסכן, כמה הוא עובד! 24/7! שפרושו בתרגום לעברית תקנית עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע! מזל שהדתיים לא רואים טלוויזיה אחרת הקואליציה הייתה מתפרקת. עבודה בשבת! להמשיך לקרוא המורים, או למה אנשים לא רוצים לקבל שכר מבלי לעבוד?

המוח הוא האיבר החשוב ביותר בגופנו וגם האיבר הקסום ביותר. הוא מנהל את מערכות הגוף מצד אחד, ומצד שני אחראי להתנהגות שלנו הנובעת מהמידע החושי שהוא מקבל. הקסם שלו נובע מכך שהוא חבוי. לא ניתן לגשת אליו כדי לבחון אותו. הוא צפון בתוך הגולגולת, המגינה עליו. כעבר חשבו שהלב הוא האיבר החשוב ביותר. עם השנים הבינו שהמוח הוא זה שמנהל את הגוף ולכן, על פי חוק יכולים הרופאים לקבוע את מותו של אדם במידה ומוחו איננו פועל. להמשיך לקרוא המוח והזיכרון – איך לשמר, לשפר ואפילו להציל אותם

נשארתי ללא מילים. פעם לא היו לי מילים כי היה לי מחסום כתיבה. לא מצאתי על מה לכתוב ואף פניתי לעזרתכם הקוראים. אבל עכשיו הפה שלי פעור בתדהמה וללא מילים ממה שקורה במדינה. ההרגשה שמשהו במדינה השתנה בצורה קיצונית ושלילית, מלווה אותי מזה זמן. אך בזמנו, פוליטיקאים, עיתונאים ופרשנים רבים אמרו, חשבו, וכתבו שמצבה של המדינה טוב כפי שמעולם לא היה. הכלכלה שגשגה, האבטלה יורדה, חיי התרבות היו בשיאם, התיירות פנימה והחוצה מעולם לא הייתה גדולה יותר. רק אני חשבתי על הפיות מפיקי המרגליות חסרי הבושה והגבולות, שבטוחים שהם, ורק הם, יודעים הכול, משתלחים בכל, ועל פיהם יישק דבר. תהיתי לגבי המעשים האסורים לפי כל דין וחוק, שעושים מנהיג המדינה והאנשים המקיפים אותו, אלה שאמורים להיות דוגמה ומופת לנו. אך היו שמצאו הסברים, צידוקים, ונימוקים מקלים. להמשיך לקרוא המדינה משאירה אותי ללא מילים – מי דואג לי?

ישראל היא מדינה של קיבוץ גלויות ולכן יש חשיבות מיוחדת לחופש הביטוי לדעות שונות, כמו  ריבוי השמות השונים שיש למאכלים מסויימים. אך האחדות היהודית באה לידי ביטוי במאכלים זהים בין העדות, בעלי שמות שונים, ועם שינויים ותוספות לפי המצוי בארץ ובתרבות שממנה בא. לדוגמה, החמין שכל אשכנזי בטוח שזאת המצאה מזרח אירופאית קיים בכל העדות, אם כי בשמות שונים: הטשולנט הופך להיות “אוסבו” אצל הבוכרים, “הריס” אצל התימנים, או “ביריאני” על ידי יהודי הודו. לביבות חנוכה, הלא הם הלאטקס הפכו לרושטי בשווייץ (עם בייקון ברוך, אלא מה?), אערוק בעירק, עיג’ה בסוריה . . . להמשיך לקרוא חופש הביטוי או חופש הדיכוי

לפני שיצאתי לפנסיה עבדתי למחייתי ולא חשבתי לכתוב בלוג. בצעירותי, בחרתי במקצוע ההוראה. אז, מורה לא הייתה עושה בעיקר בייבי-סיטינג, אלא היא הייתה אדם משמעותי ומשפיע בחייו של התלמיד והוריו. התעקשתי להישאר בבית הספר היסודי, למרות שבהשכלתי הייתי בעלת רישיון הוראה לתיכון. חשבתי, ואני עדיין חושבת, שהשנים הראשונות לחייה של כל תלמידה הן המעצבות את התנהלותה עם התבגרותה. מורה משפיעה על תלמידיה לא רק בהוראת מידע, יצירת ידע וכד’, אלא בהתנהגותה כי תלמידים מחקים את המבוגרים שבסביבתם באופן בלתי מודע. להמשיך לקרוא פנסיה הוא הזמן לעשות כלום או לכתוב בלוג