מה צריך לדעת לפני שמתחילים שיפוץ?

שיפוץאת הפרק הראשון של המשפצת בע”מ פרסמתי בפייסבוק, אך לא יכולתי להוסיף קישורים. שאלתי את כל העולם ובנותיו איך יוצרים קישורים בפייסבוק והסבירו לי שמה שאני רוצה אי אפשר לעשות (הסיפור של חיי). אבל, גם נתנו עצה בונה – למה לא תכתבי בלוג. אחרי הרביעי שענה לי כך הבנתי שאם כולם אומרים לך שאת שיכורה – אז לכי כבר לפתוח בלוג. מאז אני כותבת. הדחף הראשוני היה לחלוק עם חברים והעולם באופן כללי את החוויות של שיפוץ הדירה ואת הידע שהיה חסר לי והיה יכול להפוך את השיפוץ להרבה יותר נעים ממרחק של ארבע שנים עולות גם התובנות, שלדעתי שוות זהב.  להמשיך לקרוא מה צריך לדעת לפני שמתחילים שיפוץ?

איך לחשוב מחוץ לקופסה כשמתקינים מזגן ומחברים כבלים

החום שגורם הבישולאחד מהנושאים שצריך לזכור כשעושים שיפוץ הוא תיקון עוולות העבר. לפני שנים, כשעשינו מיזוג מרכזי, לא הצלחנו למזג בצורה רצינית את המטבח, שהוא, כידוע, המקום הכי חם בבית (תרתי משמע). אז כל הזמן אנחנו מבשלים, מזיעים, מקללים וחושבים איך כשנעשה שיפוץ נפתור את הבעיה. הפעם נעביר תעלה במיוחד אל המטבח, גם אם היא עוברת בסלון. יש אפשרות לעצב תעלה יפה מגבס, שתהפוך להיות אלמנט דקורטיבי בסלון. בהזדמנות זו נחביא גם את כל הכבלים הגלויים סביב הקירות, הכבלים של חברות התקשורת והטלפוניה.  להמשיך לקרוא איך לחשוב מחוץ לקופסה כשמתקינים מזגן ומחברים כבלים

איך לנצל את איקאה כדי לתקן את הטעויות שלנו

ספריות ישנותבמסגרת השיפוץ נפרדנו מרהיטים שליוו אותנו לאורך עשרות שנים: הספרייה בחדר הילדים, שולחן המטבח שהפך ברבות הימים לשולחן כתיבה, וכד’. אבל, בלי ספרייה ושולחן כתיבה אי אפשר בבית פולני כשר למהדרין. החלטנו לרכוש את הספרייה מאיקאה, שמחיריה שפויים ללא צל של ספק, גם אם איכותה מוטלת בספק. אז מדדתי את הקירות, ושוב מדדתי כדי לא לאבד אף ס”מ, אבל גם לא להישאר ביד עם ספרייה גדולה מדי, שלא תכנס מקוצר המקום. אפילו שרטתי את החדר על דף של משבצות  – ליתר בטחון. מצאתי גם שולחן כתיבה ואפילו ארונית לחומרי ניקוי למרפסת (ספריית בילי בתוספת דלתות). אחרי שגמרתי למדוד עשיתי חישוב של כמה זה יעלה – סה”כ 1,920 ₪. סביר והגיוני.

ביום שלישי סחוף אובך ורוחות משתוללות החלטנו שהמקום הנכון להיות בו הוא חנות סגורה של איקאה לקנות את הספריות, הארונית והשולחן. נסענו לנתניה ונלחמנו ברוח כדי להגיע לכניסה של החנות. מצאנו את כל מה שחיפשנו והעמסנו על עגלה ענקית באדיבותם של העובדים המדהימים של איקאה (כשמוצאים אותם) והלכנו לקופה. הגענו לקופה, שהייתה ריקה והקופאית ממש חכתה לנו. היא הקלידה את הדברים והסכום יצא 1,525 ₪. אני אומרת לקופאית: “לא הקלדת את הכול.” אז היא אומרת: “בואי נראה.” מתחילים לבדוק – יש הכול. סופרים שוב ושוב. טוב, אני חושבת אולי הוזילו משהו ואני לא ידעתי. עברנו למחלקת המשלוחים. הזמנו משלוח והרכבה והשארנו בדלפק את כל הדברים. חזרנו פנימה והלכנו לאכול ארוחת צהריים שמחים ומרוצים.

כשחזרנו הביתה התיישבתי למחשב להבין איפה ההוזלה. ואז גיליתי שפשוט במקום שתי ספריות בילי גדולות קנינו רק אחת ומכאן ה”הוזלה”. עכשיו – בעיה. הספרייה בגובה 202 ס”מ. אין מצב שזה נכנס באוטו. המתקין צריך להתקין בבת אחת את הכול כדי שנראה שיש לכל הרהיטים מקום. מה עושים? אז התקשרתי לשירות הלקוחות של איקאה ובקשתי להוסיף – אמרו אי אפשר. התקשרתי לחברת ההובלה, שבאתר שלהם ניתן לקנות באיקאה ולשלוח הביתה דרכם, והסברתי את הבעיה – אמרו אי אפשר זה בטח כבר על המשאית. אז תבדקו – אי אפשר. מרטתי את שערות ראשי. האפשרות שארכוש ספריה בודדת ב- 350 ₪ וההובלה וההרכבה יעלו 500 ₪ הטריפה אותי.

ואז אמר בן זוגי שיחיה: “תגידי, קנינו באיקאה, לא?”
– “כן”
– “אז אפשר לבטל את כל הקניה ולעשות אותה מחדש עם הכול, לא?”
– “וואלה, רעיון גאוני.”

ספרייה חדשהלקחתי אותו לעבודה והתכוונתי להמשיך לאיקאה. בדרכנו מתקשר אלי (לא נהגתי) המוביל שהוא רוצה לתאם הובלה למחר ב- 8 בבוקר. “צ’טערת,” אמרתי, “אני בדרכי אליכם לבטל את כל הקניה.” וכך, הגעתי לאיקאה ונגשתי לדוכן ההובלות. מיד הוציאו לי את כל העגלה שלי. שאלתי אותם אם הם יכולים לשמור לי את העגלה כי אני צריכה לקנות עוד משהו. “בוודאי” ענו לי במאור פנים. נכנסתי, העובד העלה לי על העגלה את הספרייה החסרה. בקופה זכרה אותי הקופאית וצחקה שמצאתי את ה”הוזלה”. הבאתי לדוכן ההובלות את הספרייה הבודדת. מיד העלו אותה על העגלה הראשונה, שתהיה יחד עם החברים שלה ולא תשתעמם. הוספתי עוד כמה שקלים להובלה והם שאלו: “אז מחר בשעה 8?” “נפלא” עניתי.

למחרת הגיע המרכיב בשעה 8:00 כפי שקבענו עם כל הציוד. כעבור 3 שעות עמדו בחדר כל הספריות והשולחן ובמרפסת עמד לו ארון חומרי ניקוי.

מקץ ארבע שנים: הספריות עומדות במקומן, השולחן הוא זה שעליו אני כותבת עכשיו וגם ארון חומרי הניקוי במקומו עומד. נכון שכל שפשוף מוריד את ציפוי המאוד דק וזול. אז מה? נקנה חדש וכך נניע את הכלכלה 😉.

סייפא: : “לכל בעיה יש פתרון, שאם לא כן – לא הייתה בעיה.” אלברט איינשטיין

למה לא להתייאש מחדר מקלחת צר מאוד

חדר המקלחת הצרה מאודחדר המקלחת שלנו ארוך וצר והיה צורך להשקיע מאמץ על מנת לעצב אותו שיעמוד בציפיות: מצד אחד מקלחת סגורה, שאפשר להשתולל בה עם המים. מצד שני – כיור, שאפשר יהיה לרחוץ פנים ולצחצח שיניים, ולהניח עליו את כלי הצחצוח והגילוח. ומתחת לכיור – ארון, שאפשר יהיה לאחסן בו נייר טואלט, מגבות, סבון וכד’. המעצבת שלחה את המפרט של החדר אל הנגרים ואלה חזרו עם הצעה לארון מגירות (שתי מגירות, טריקה שקטה כמובן) בעלויות אסטרונומיות של 2,300 ש”ח ומעלה – לא כולל כיור, מראה וברז.

להמשיך לקרוא למה לא להתייאש מחדר מקלחת צר מאוד

האם דלתות פלסטיק כמו דלתות פנדור הן העתיד?

עומק המשקוף מסומןאם כבר משפצים, מפרקים את המרצפות, אז כדאי גם להחליף את המשקופים. אז לא נחליף גם את הדלתות? נחליף. להכי טובים כמובן. אז הזמנו דלתות פנדור, כי הם הכי טובים לדברי המעצבת, וקבלנו אותן בהמון תשלומים והיינו מאוד מרוצים. אבל לא ממש התעמקנו באיך הדלת בנויה וממה עשוי המשקוף. אנחנו רגילים למשקופים ודלתות מעץ, ואילו המשקופים והדלתות של פנדור עשויים מפלסטיק ומילוי של קל קר וקצף.

המשקופים של דלתות פנדור מולבשים על הקיר ולכן הם עמוקים מאוד (ראו את קו העומק בתמונה למעלה). כלומר, המשקוף בולט מהקיר, לעיתים ביותר מסנטימטר אחד מה שמקטין את החדר מחד, ומצריך מילוי בין הקיר לבין המשקוף. לאחר שהסתבר שאין מקום בחדר המקלחת לארון, פרק השיפוצניק את הקרמיקה ואת הכיסוי של המשקוף. לאחר שהותקן הארון הסתבר שהכיסוי של המשקוף נעלם ויש לארגן כיסוי אחר. – “דברי עם הטכנאי שהתקין את המשקופים” אמר לי השיפוצניק ונתן לי את מספר הטלפון של לירון.

התקשרתי ללירון, טכנאי דלתות פנדור,  שקבע איתי מועד והגיע. בהזדמנות חגיגית זו בקשתי ממנו להחליף את הנעילה של הדלת החיצונית של האמבטיה (שפונה אל המרפסת) כדי שניתן יהיה לנעול את האמבטיה משני צדיה ולא את המרפסת. לירון בצע זאת בזריזות והיה מאוד אדיב ונחמד. הוא מדד את המשקוף החסר וראה גם את המשקוף שיש בו שבר וקבע שיש להחליף גם אותו באותה ההזדמנות. הוא נתן לי את הפרטים ואמר שאתקשר אליו להזכיר לו מה אני צריכה.

דלתות פנדורלאחר שהוא הלך גיליתי שלא רק שהדלת לא ננעלת היא אפילו לא נסגרת. משהו ב”תיקון” קלקל אותה סופית. התקשרתי אל לירון שבקש ממני להזכיר לו את המידות ומה שהוא הכתיב לי. הזכרתי לו ובקשתי שקודם כל יפתור לי את בעיית הדלת הלא נסגרת ושלא אחכה עד שיגיע החומר כי אי אפשר להתרחץ מבלי לשים בריקדות על הדלת. הוא הסביר לי שחבל שהוא יבוא פעמים, תוך מספר ימים יהיה לו את החומר. אז חיכיתי עד סוף השבוע ושוב התקשרתי ובקשתי שאם צריך יבוא פעמים אבל אני לא יכולה לחיות כך. אז אחרי שבוע הוא הגיע – תיקן את הדלת ורץ לדרכו. תתקשרי בסוף השבוע אמר אז נראה אם החומר יהיה מוכן.

וכך במשך כמעט חודשיים התקשרתי ללירון, טכנאי הדלתות, להזכיר לו את המידות ולשאול אם הגיע החומר. כשפגה סבלנותי ואמרתי לו שאינני מוכנה עוד לחכות אז הוא אמר לי שאם אני רוצה לשלם אז הוא יזמין לי את החומר משירות הלקוחות של פנדור. נתתי את מספר הטלפון שלו לקבלן שלי והם החליטו שהקבלן ישלם לו 200 ₪ כדי שהוא יזמין את החומר. עברו עוד שבועיים של טלפונים והגיע היום המיוחל – לירון קבע איתי ביום שני בין השעות 07:30 ל- 08:00. בטלתי את כל מה שהייתי צריכה לעשות כי אולי סוף-סוף אצליח לסיים את נושא הדלתות.

בשעה 08:30 הודיע לי לירון כי לא יוכל להגיע כי התקלקל לו האוטו והוא נוסע למוסך. הייתי בשוק. לאחר שעתיים התקשרתי ללירון ואמרתי לו שאם הוא לא מגיע מחר אני מתקשרת לשירות לקוחות כי חודשיים זה ממש מוגזם. הוא נורא כעס עלי ואני התקשרתי לשירות לקוחות.

בשירות לקוחות אמרו שלא פניתי אליהם אז הם לא אחראיים. יש לך שתי אפשרויות אמרה המוקדנית. האחת – אני אתן לך שם של טכנאי אחר ותקבעי אתו והשנייה – לעשות את זה דרכנו וזה יעלה לך 250 ₪. אני לא מבינה, אמרתי, כל טכנאי יכול לקבוע לעצמו כמה זה יעלה לי? כן, היא אמרה. טוב, אמרתי, תני לי מספר טלפון של טכנאי אחר. היא הכתיבה לי שני מספרי טלפון של שני טכנאים.

עוד אני סוגרת את הטלפון אני מבינה שאני שוב באותו מצב – נתונה לחסדיו של איזה טכנאי, בחסות ובידיעה מלאה של החברה. חזרתי לשירות לקוחות ואמרתי להם שאני מוכנה לשלם 250 ₪. המוקדנית הסבירה לי שהם שולחים לי טופס הזמנה, שאותו אני צריכה למלא ולהחזיר אליהם בפקס. אם אצליח לשלוח עוד היום אז יספיקו לתאם איתי עוד היום כי להכין את החומר לוקח זמן. אמרתי למוקדנית שהם לא צריכים להכין כלום כיוון שהחומר בידי לירון כי אם לא היה לו החומר הוא לא היה קובע איתי. המוקדנית אמרה לי שלירון דיבר אתה שניה אחרי שאני התקשרתי ואמר לה שאין לו את החומר. אמרתי לה שלא יתכן, הרי הוא קבע איתי, אז מה הוא התכוון לעשות? כשהגיע לבסוף הטכנאי, שבעבורו שלמתי 250 ₪, הוא התקין את המשקוף, שבולט כמעט 4 ס”מ מהקיר!

מקץ ארבע שנים: באחד הקיצים החלפנו את המקרר ואז הסתבר שכדי להוציא את המקרר הישן צריך לפרק את המשקוף של דלת המטבח. חשכו עיני! שוב לעבור סגה של טכנאי פנדור! בלית ברירה התקשרתי לשירות הלקוחות והסברתי את הצורך. הפקידה נתנה לי שלושה מספרי טלפון של שלושה טכנאים ואמרה לי לראות מי יסכים לבוא. התקשרתי לראשון, שרצה סכום אסטרונומי וגם לא כל כך נשמע נלהב. התקשרתי לשני, שישר אמר לי שהוא לא עושה תיקונים. התקשרתי לשלישי שנתן הצעת מחיר הוגנת. הבין את בעיית הזמנים (איך נשאר בלי מקרר? זאת ארץ ישראל, ברוך) והסכים לזמנים שהצעתי. הוא הגיע, ביצע את התיקון במהירות, מקצועיות ונחמדות. תודה, צחי! (מספר הטלפון שמור במערכת)

סייפא:אל תתייאש / ולך עם מה שיש / כי רק עם מה שיש ביחד ננצח / עוד נתגבר / ביחד נסתדר / תמיד בחושך אור קטן זורח,” מיכל חזון

למה אנחנו כל כך לחוצים בזמן ומרגישים חסרי אנרגיה?

חוסר אנרגיהלפעמים אנחנו חשים ללא אנרגיה. אנחנו לא רוצים לדבר עם אף אחד, אנחנו לא רוצים לקרוא ולא רוצים לראות או לשמוע שום דבר. התחושה הכללית היא כאילו נשארנו קליפה. אף אחד לא גר בפנים. כאילו שמנו שלט: “יצאנו לחופשה.” מי לא זוכרת איך קמה מהמיטה אחרי מחלה טובה והרגישה שאין לה כוח להתמודד עם שום דבר, רק תעזבו אותה בשקט, באמא’שלה. בדרך כלל חוסר האנרגיה בא לאחר התמודדות עם אירועים קשים או מחלות. אבל, לאחרונה אני מרגישה כך בסופו של כל יום. שלא לדבר כמה מהר מגיע סופו של היום! להמשיך לקרוא למה אנחנו כל כך לחוצים בזמן ומרגישים חסרי אנרגיה?

האם כולנו “נשים קטנות?” או אולי הן לא היו קטנות באמת?

נשים קטנותהחודש מציינים מאה וחמישים שנים לפרסום ספרה של לואיזה מיי אלקוט “נשים קטנות”. לאור קמפיין “me too#” שהתחיל לפני שנה וממשיך גם היום, למרות תגובות הנגד מגברים ונשים כאחת, נשאלת השאלה האם אנחנו הנשים עדיין אותן “נשים קטנות?” להמשיך לקרוא האם כולנו “נשים קטנות?” או אולי הן לא היו קטנות באמת?

האם הייתם מהמרים על חייכם? מוות וחיים ביד הזיכרון

פונטה ווקיו בפירנצהבקיץ, אני אוהבת ללכת לתערוכות. ראשית, יש מזגן! שנית, פחות עמוס, כי כולם בחו”ל, בים, בבריכה (מחקו את המיותר). שלישית, זה כל כך מחמם לב לראות את הילדים מתרוצצים בתערוכות, מגלים עניין בעיניים בורקות. לאחרונה גיליתי שהמוזיאונים הגדולים והחשובים מעלים את כל האוספים שלהם לאינטרנט. האחרון שבהם הוא  מוזיאון האופיצ’י (Uffizi Gallery) שנמצא בקרבתו של הגשר המדהים והיצירתי פונטה-ווקיו (Ponte  Vecchio בתמונה). כל מבקר שמזדמן לפירנצה מגיע גם אל “דויד,” פסלו הענק של מיכאלאנג’לו, שנמצא באקדמיה לאמנות של פירנצה. הפסל, הנראה מרחוק מוקף הילה של אור (מעליו כיפת זכוכית) ומדהים בגודלו כשמתקרבים.

להמשיך לקרוא האם הייתם מהמרים על חייכם? מוות וחיים ביד הזיכרון

איך הפכו הסיפורים לכלי איבחוני, טיפולי, הסברתי בכל התחומים

מחברת ריקהלפעמים נגמרים לי הסיפורים ואז אני עוברת לקריאה, שהיא חומר הגלם לכתיבה. בדואר מצאתי קישור למאמר, מתוך מוסף עיתון “כלכליסט,” שכותרתו: “פסטיבל מספרי סיפורים: פרופ’ רון שחר מציג את הכלי הניהולי המפתיע של העידן הנוכחי. אינני מכירה את פרופ’ שחר אך נראה לי שהוא לא מתחום הספרות ולכן התעוררה סקרנותי. הסיפורים הם חומר הגלם של תורת הספרות לדורותיה, אך מזה זמן שאני רואה שבתחומים רבים מאמצים את מונח ה”נרטיב” עד שזלג גם לשימוש היום-יומי והפוליטי. לדוגמה, טענותיו של התובע בבית המשפט הן נרטיב, סוג של סיפור.

להמשיך לקרוא איך הפכו הסיפורים לכלי איבחוני, טיפולי, הסברתי בכל התחומים

אני ממש מצטערת, רוצה לבקש סליחה, לא התכוונתי!

בובת ליצן עצובה רוצה לבקש סליחהאני מצטערת! אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו בכוונה ושלא בכוונה. אני משתדלת שלא לפגוע באנשים בכוונה או שלא בכוונה, אבל רמת הרגישות מגיעה לגבהים כאלה שלפעמים הדברים נשמעים כאילו יש כוונה לפגוע. אז זהו שלא! אמנם יום הכיפורים הוא מועד דתי, בו אמור האדם לפנות לאלוהיו ולבקש סליחה, אך אלוהים יכול לסלוח רק לחטאים שחטאנו כלפיו. על חטאים שחטאנו כלפי אנשים רק אותם האנשים יכולים לסלוח. ומכאן המנהג לבקש סליחה מחברים ומכרים בין ראש השנה לבין יום הכיפורים (עשרת ימי תשובה, ברוך). להמשיך לקרוא אני ממש מצטערת, רוצה לבקש סליחה, לא התכוונתי!