למחרת ההופעה הטלוויזיונית של הנשיא האמריקאי יחד עם ראש הממשלה הישראלי נערך בקבוצת “המתלבשות” דיון על שמלתה ומעילה של הגברת נתניהו. אין ספק שבכל בית בישראל לפני ששמעו את דבריהם של הנשיא וראש הממשלה הסתכלו כולם בסקרנות על לבושן של הנשים! (מה היה צבע החליפה של נתניהו, ברוך?) למרות שהעולם מנוהל על ידי גברים, (סתם פוליטיקה) או לפחות הם חושבים שהם מנהלים אותו, לנשותיהם תפקיד מכריע ביחסי הציבור שלהם ובאופנה. דוגמה מעניינת היא ללא ספק סוניה פרס שנמנעה מלהשתלב בעולם הפוליטיקה ולכן גם לא הייתה מחויבת לאופנה. יוצאי דופן הם הזוג ריבלין – אף אחד מהם איננו מלך היופי וגם לא אייקון אופנה, אך היחסים החמים שהם מקרינים הפכו אותם לזוג האהוד ביותר במדינה (בתמונה למעלה).
אין ספק שמלאניה טראמפ ושרה נתניהו זה לא כוחות. מבנה הגוף השונה – הגובה, השיער וכו’ – יוצרים עליונות לאשת הנשיא, גם ללא עשרת הסנטימטרים של נעלי העקב, שבהן היא צועדת כאילו הן נעלי נוחות. לנסות להתחרות ב”שיק” של מלאניה היא טעות ממדרגה ראשונה. לו אשת ראש הממשלה הייתה בר רפאלי או לפחות גלית גוטמן אז אולי היה סיכוי לתחרות כזו. אך משלא כך פני הדברים צריך היה לבחור לבוש בצבע המתאים לפניה של אשת ראש הממשלה ולמבנה גופה. (כמה נשים ראית שלובשות ורוד מכף רגל ועד ראש, ברוך?) מעבר לרכילות, ומי לא אוהב רכילות (כן ברוך, גם אתה אוהב, בלי הצגות), אשת ראש הממשלה בהופעתה מייצגת את הנשים בישראל בין אם היא רוצה בתפקיד ובין אם לא. לכן יש צידוק מלא לדון בלבושה והתנהגותה.
כשהמשכתי לדפדף בדף הפייסבוק של הקבוצה, לאחר הדיון על אורך שמלתה של שרה נתניהו, גיליתי טקסט ששכתבה שני. לא הפקה מושקעת עם צלם באתר טבע מרוחק, אלא בפשטות, בעזרת תמונות שניתן להתעכב עליהן ולהתבונן היטב, אבל הטיפ כל כך מקורי ופותר בעיה שכולנו מתחבטות בה: איך יוצרים שילוב צבעים נעים שמתאים לנו. (ורוד עם ורוד זאת עקיפה של הנושא).
סייפא: “אופנה היא ביטוי כה בלתי נסבל של כיעור, עד שאנו נאלצים להחליף אותה כל ששה חודשים.” אוסקר ווילד