מה יכול להיות יותר מעניין בימים טרופים מאשר ארון הבגדים?

Corona virusמה יכול להיות יותר מעניין בימים טרופים אלה מאשר ארון הבגדים, או במילה כוללת יותר, אופנה. הרי אין שום דאגה אחרת שעומדת בפנינו. הכול כבר בסדר! העולם עצר מלכת. עוד ועוד מדינות סוגרות את שעריהן, ואזרחים נסגרים בבתיהם כמו כלב במלונתו. העולם כולו עובר למשטר חרום בעקבות התפרצותה של מחלת הקורונה חשוכת התרופות. האם היא תשנה גם את האופנה כפי שראינו בעבר?

שינויים רבים באופנה קשורים קשר הדוק לאירועים היסטוריים. לאחר המהפכה הצרפתית, הורידו הנשים את תחתוני החישוק כדי שלא להראות כבנות אצולה, הן מהפחד והן מהרצון להזדהות עם מלחמת האזרחים. דוגמה ברורה לא פחות היא לבישת המכנסיים על ידי נשים לאחר מלחמת העולם השנייה. הכורח והצורך של נשים לעבוד בבתי חרושת כדי לעזור במאמץ המלחמתי הפך את לבישת השמלות לסיכון בטיחותי והנשים נאלצו להיכנס לבגדי הגברים. לאחר שגילו את הנוחיות הרבה שבמכנסיים סרבו לוותר עליהן. אך עדיין קיימות אוכלוסיות שלמות שעדיין מחרימות את המכנסיים ומאלצות את הנשים ללבוש חצאיות ושמלות באורכים שונים.

כוונת הסגר בבתים טובה, להגן על האזרחים מפני הדבקה. מאוד קשה להאמין עד כמה מחלות מגפתיות מדבקות כי הדבקה איננה דבר מוחשי. לפני שנים, פגשתי ברחוב חברה. בהתלהבותנו התחבקנו והיא ספרה לי שהחבר שלה חולה בחצבת. מקץ עשרה ימים חליתי בחצבת (כן ברוך, מטיפת רוק או ממפגש עור בעור, בגד בבגד.) אז לכל מי שמתקשה להאמין הנה לפניו עדות מיד ראשונה.

שולחן ליל הסדראבל אם נשכח רגע את הסכנה המרחפת באוויר, יש גם דברים אישיים חיוביים במצב. חג הפסח עומד בפתח, ועל ראשי הצעירים לא מרחפת סכנת הדודה התורנית שתתעניין לגבי חיי האהבה שלהם (ולמה הם לבד,) או מהן תוכניות הרבייההעתידיות שלהם (אם הם לא לבד.) גם המבוגרים, המארחים והמתארחים רגועים, כי לא צריך להחליט אצל מי עושים את החג. וגם הדיונים מה מבשלים ומה להביא לא רלוונטיים. סיוט הפקקים שבדרך אל “ליל הסדר” יחסך גם הוא הפעם. רוגע שורה על הציבור. יש גם שינצלו את ההזדמנות כדי לא להמתין לארוחה עד לאחר קריאת ההגדה. הטקסט יחכה לימים טובים יותר. השקט ברחובות מזכיר את יום הכיפורים אך ללא תנועת האופניים המפורסמת וללא צהלת הילדים. שקט אמיתי (תקשיב לציפורים, ברוך.)

כמו בכל שנה, בחודש מרץ מגיע שעון הקיץ, למרות שהשנה ניסו להתנכל לו. האביב פורץ בשפע של פריחה, והמעילים הכבדים, המטריות, והמגפיים הופכים למיותרים. צריך בגדים חדשים לליל הסדר. צריך גם “להחליף את הארון” – להוריד בגדי קיץ ולהעלות לאחסון את החורף. אבל השנה, האביב שפרץ קצת משונה. אביב שמוריד מטרות עזים, ש”קוטפים” את הפרחים והניצנים מהעצים, מלווה בטמפרטורות נמוכות מאוד. אפילו החמסינים האופייניים לעונות המעבר התחפשו. הם עדיין יבשים ומלאי אובך, אך ממש לא חמים.

ויחד עם כל השינויים, בחודש מרץ כבר נפרדים מהחורף. בחורף לא באמת חשוב מה לובשים אלא הרבה יותר מעניין כמה שכבות לובשים ואיך מסתדרים עם הקור, הרוחות, והרטיבות. אבל, מצד שני, גם עדיין לא קיץ, שאז לא חשוב מה לובשים העיקר שזה הכי פחות. כאילו שאם לובשים פחות אז באמת פחות חם! בקיצור, חודש שבו חייבים להתייחס לבגדים, לפחות להחליף מחורף לקיץ. וכאן מתחיל הדיון הפנימי (בטח פנימי ברוך, אתה רוצה לשמוע את ההתלבטויות?) האם הבגד הזה יתאים גם בשנה באה? האם הוא לא דהוי, בלוי, מוכתם, ארוך מדי, קצר מדי, רחב מדי, צר מדי? מצד שני, זה עלה המון אז אולי כדאי להשאיר ולראות אם אני אשמין, ארזה, אולי ארגיש יותר טוב בבגד? …

הבגדים שבארוןזוהי שעתן היפה של ה”סטייליסטיות”. אלה שיודעות מה מתאים למבנה הגוף שלנו, שעוזרות לקנות בגדים או לזרוק בגדים, לסדר ארונות ולארגן ממש את השילובים. אני עוקבת אחרי מספר סטייליסטיות כאלה על מנת להעשיר את הידע שיש לי ולפעמים להתעמת עם מה שנכון לפי אופנה העכשיווית לעומת מה שאני חושבת ואוהבת. לדוגמה, אופנת המכנסיים בגזרה נמוכה שלא סבלתי, כי התאימו אולי לרזות עד מאוד (אחוז בודד באוכלוסייה.) על שני זוהר הסטייליסטית כתבתי כבר בפוסט אחר שעוסק גם באופנה וגם בפוליטיקה.

אחד הרעיונות המדליקים של שני הוא “לעשות שופינג בארון שלך.” לשיטתה יש בארון הבגדים שלנו הרבה בגדים שאיננו זוכרים ואיננו משתמשים בהם, עד כדי כך שאפשר לערוך את ה”קניות” בארון שלנו. למצוא בגדים שקנינו ועדיין לא לבשנו (עם התווית, ברוך,) לעשות שילובים שפעם לא היינו מעיזים בין בגדים ועוד-ועוד. סטייליסטית אחרת שאני עוקבת אחריה היא גלית שרון. גם גלית איננה פצצת יופי חטובה, אלא אישה מן היישוב שעוסקת יותר בתרבות וסטייל ארגוניים. גם היא נותנת טיפים נפלאים, לדוגמה: “המדריך לסידור המלתחה לאביב ולקיץ.” גלית מאמינה ביצירת שילובים מוכנים מראש על מנת לפשט את תהליך בחירת הבגדים, יצירת “לוק בוק.”

בעוד הסטייליסטיות עוסקות בקניות וב”לוקים” פגשתי באינטרנט את קורטני קארבר. תלאות החיים הובילו אותה לפרויקט האופנה “333“. בפרויקט זה מוציאים את כל הבגדים, התכשיטים, הנעליים והאביזרים (ארנקים, כובעים, צעיפים, ברוך,) ופורשים את כל השלל על המיטה (אבל הכול, ברוך.) מדוע על המיטה? כדי שתהיה מוטיבציה לסיים את המיון לפני שהולכים לישון. ממיינים את הבגדים לשלוש ערמות, בדיוק כמו בשיטה של גלית שרון: מה שומרים, מה משליכים לפח, ומה מעבירים הלאה. מתוך הערמה של השמירה בוחרים 33 פריטים (נעליים, ארנקים, כובעים, מכנסיים, חולצות, חצאיות, שמלות וכו’, לא כולל בגדי בית, בגדי אימון, ותכשיטים קבועים.) את שאר הבגדים שרוצים לשמור אורזים כך שלא נראה אותם. במשך שלושת החודשים הבאים נלבש רק את 33 הפריטים שבחרנו. בגלל שהארון שלי מלא בגדים ואני משתמשת רק במעט מאוד מהם החלטתי לנסות ולאמץ את השיטה הזו. ברגע שאאזור אומץ, מבטיחה לדווח.

סייפא: “אופנה היא ביטוי כה בלתי נסבל של כיעור, עד שאנו נאלצים להחליף אותה כל ששה חודשים.” אוסקר וויילד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Are you human ? האם אתה בן אדם *