אתונה ערש התרבות – למה נסענו ועל מה אני ממליצה

פרתנוןאתונה היא לא מקום להיות בו בקיץ. נכון שכולם נוסעים ליוון, אבל בעיקר לאיים (רודוס, מיקונוס, סנטוריני ועוד, ברוך.) באיים אפשר ליהנות מטיפת היסטוריה, מנוף מרהיב, הרבה בריכה וים, ואוכל. באתונה חם! כמו בכל עיר השוכנת באגן הים התיכון. בקיץ חם, כמו בתל אביב ובחלקים הדרומיים אף יותר. בחורף קריר כמו בירושלים וגשום. גם הים שלה קצת מרוחק. לכן, נסענו לאתונה באביב, ומזג האוויר היה מושלם. לפעמים הזהירו מפני גשם – אז ירדו שלוש טיפות. היה נעים לטייל ברחובות, אך באקרופוליס היה חם כמו במצדה בקיץ. אין טיפת צל לנוח בצלו. אבל איך ניתן שלא לעלות לציון הדרך המשמעותי ביותר בתולדות האמנות העתיקה, ובערש התרבות המערבית (ברגליים ברוך, למרות שיש מעלית כאמצעי נגישות).

כשהגעתי לאוניברסיטה נרשמתי גם לחוג לתולדות האמנות כי כשהיינו בתיכון  היו לנו שיעורי אמנות, שבמסגרתם ראינו תמונות אמנות בעזרת שקופיות. המורה הסבירה את התמונות, שהיו הרבה יותר גדולות מהמציאות, מה שאפשר לראות את פרטי הפרטים שלהם. היופי שבללכת אחרי האמן שזורע רמזים וסימנים בציור שבעזרתם מפענחים את הציור שבה את ליבי. לא, לא ידעתי שצריך לזכור את השמות של כל היצירות, תאריכי היצירה והיכן הן מוצגות, או נמצאות, בעולם (בחינת בקיאות, ברוך.) לו הייתי יודעת הייתי שוקלת האם הזיכרון הקלוקל שלי יעמוד בזה. אבל כשנתקלתי בבעיה מצאתי פתרון, בשביל מה יש חברים?

את האמנות חילקו לפי שלוש תקופות: העת העתיקה, ימי הביניים, המודרניזם. לפתע פתאום גיליתי שהייתה בעת העתיקה אמנות: במצרים, ביוון, בבבל! שכל סיפורי המיתולוגיה שקראתי בילדותי הם בעצם הבסיס לאמונה הדתית של היוונים והרומים ולא רק סיפורי עם לילדים. לא, לא בחרתי לקרוא ספרי מיתולוגיה מסקרנות, אלא שמספר ספרי הילדים בעברית היה מאוד מוגבל, ולכן, ילדה שאהבה לקרוא קראה כל ספר שניתן היה להשיג ולא אמרו עליו: “זה רק למבוגרים.”

אתונה העיר נקראת על שם אתנה, אלת החכמה, המלחמה, האמנות והצדק ובמיתולוגיה הרומית קרויה מינרווה. כך גיליתי גם שלכל אל יווני יש מקבילה רומית: זאוס אבי האלים היווניים הוא יופיטר הרומי, הרה אשתו היא יונו, פוסידון אל הים הוא נפטון, הדס אל השאול הוא פלוטו, אפרודיטה היפה בנשים היא ונוס ועוד…

לא רק אמנות גיליתי ביוון, אלא תרבות שלמה. סוקרטס, אפלטון ואריסטו אבות הפילוסופיה המודרנית, שחקרו נושאים כמו אתיקה, מטפיזיקה, אפיסטמולוגיה ופילוסופיה פוליטית; הדמוקרטיה, שנולדה בעיר-מדינה אתונה והמשחקים האולימפיים כל ארבע שנים. הספרות היוונית הפיקה שירים אפיים כמו ה”איליאדה” וה”אודיסאה” המיוחסים למשורר הומרוס. יצירות דרמטיות של מחזאים כמו סופוקלס, אוריפידס ואריסטופנס שכתבו טרגדיות, קומדיות וסאטירות, שהוצגו במבנה הייחודי שפתחו – האמפיתיאטרון (קיסריה, ברוך.)  סיפור, מוסיקה וריקודים חברו יחד להופעות תיאטרון, שהיו חלק מהפסטיבלים לכבודו של דיוניסוס. מתמטיקאים כמו פיתגורס ואוקלידס, שפתחו את הגיאומטריה והמתמטיקה; אריסטו, ארכימדס ואחרים חקרו תחומים כמו ביולוגיה, פיזיקה, אסטרונומיה ומכניקה.

קשה להמעיט בחשיבותם של היוונים העתיקים להתפתחותה של התרבות המערבית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. החל מהמסורת הדמוקרטית, גם אם היא שונה במקצת; המשחקים האולימפיים; החוקים המתמטיים והגיאומטריים שלא השתנו; תחום תורת הסיפור, הבנוי ברובו על תורתו של אריסטו; המחזות הטרגיים המוצגים על במות התיאטרון; ועד לאמנות וחוקי האדריכלות, שחלקם נשתמרו עד היום. את תפארת האדריכלות היוונית ניתן לפגוש באתונה, באקרופוליס.

היוונים לא מודעים לכל האוצרות האדריכליים שיש להם ותוך כדי הליכה ברחובות ניתן לראות עתיקות פזורות. לאחרונה נפתח מוזיאון האקרופוליס, שאוסף אליו את העתיקות מחד, ומאידך, מסביר ומדגים את מבנה האקרופוליס בכלל, והפרתנון בפרט. במוזיאון מוצגים דגמים, המחשות בעזרת מיקום השרידים בחלל, וסרט אנימציה המסביר את מבנה הבניין. ממרפסת הבניין ניתן להשקיף על האקרופוליס ובראשו הפרתנון. קראתי באתרים רבים המלצה ללכת לבקר במוזיאון לפני העלייה לאקרופוליס עצמו. אני מסכימה לכך בכל ליבי. שהינו במוזיאון כ- 3 שעות מרתקות. אני ממליצה גם לקנות כרטיסים מראש באתר המוזיאון ולעקוף את התור והקבוצות.

הפרתנון, הלא הוא מקדש אתנה הניצב בפסגת האקרופוליס, נבנה באמצע המאה החמישית לפני הספירה. המקדש בנוי לפי חוקים אדריכליים המשמשים עד ימינו. לדוגמה, התיקונים האופטיים במבנה העמודים, שאינם ישרים אל בעלי “בטן” ונוטים מעט פנימה, כך לאדם הניצב למרגלותיהם הם נראים ישרים להפליא. העלייה לפרתנון איננה קשה, ויש גם מעלית לבעלי מוגבלויות, אך צריך לקחת בחשבון את החום. תוך כדי עלייה לא רואים את המקדשים הפזורים באקרופוליס. רק עם הגיענו אל השערים העתיקים מתגלה המבנה הענק, שעל אף היותו חרב הוא מרשים בצורה בלתי רגילה (ראו התמונה בתחילת הפוסט.)

גבעת הזאבים המאפשרת תצפית על הפרתנון המואר בלילההמקום המוגבה השני באתונה הוא גבעת הזאבים. אל המקום ניתן להגיע בשני אופנים: במונית, המגיעה עד למרגלות הרכבל שעולה עד לפסגה, או בטיפוס מדרגות. כמובן שהדרך תלויה בכושר האישי. כיוון שלא ידעתי אם יש כביש שמגיע עד לרכבל, החלטתי על טיפוס מדרגות וזה היה בהחלט מאתגר, אבל גם כיף להתגבר על מכשולים. בפסגת גבעת הזאבים שוכנת מסעדת “הוריזונטאס,” שניתן לשבת בה בחוץ או בפנים. האוכל טעים מאוד, מגוון ולא יקר בהשוואה לארץ. כדאי להזמין מקום מראש באתר. ההמלצה היא לעלות לגבעה כדי לראות את השקיעה ואת העיר כולה מלמעלה. אנחנו היינו ביום מעונן במקצת, אך נקודת התצפית כל כך טובה שניתן לראות גם את חוף הים, המרוחק במקצת מהעיר, וגם את הפרתנון המואר וזוהר על פסגת האקרופוליס.

אחת ההפתעות המדהימות שחיכו לנו באתונה הייתה האוכל. כל מי שסיפרנו לו שאנחנו נוסעים לאתונה גלגל עיניים ואמר, שהגירוס שלהם! לא תקנתי אף אחד, שאנחנו לא אוכלים מזון מן החי, אלא פשוט חיפשתי מקומות טבעוניים, צמחוניים וללא גלוטן. בעוד שהאוכל היווני המסורתי שכולם דיברו עליו לא היה מדהים, (בטח שאכלתי, ברוך, צריך לטעום הכול.) אבל המקומות הטבעוניים היו מדהימים, הן מבחינת הרמה והן מבחינה אסתטית.

המסעדה המדהימה מכולם הייתה ליד מוזיאון האקרופוליס, במרחק חמש דקות הליכה בשם Veganaki. המסעדה טבעונית וכל האוכל בה ללא גלוטן. לא מצאתי באתונה עוד מסעדה כזו. זה לא שאין עוד מסעדות טבעוניות או צמחוניות, אבל גם ללא גלוטן, זה כבר מאתגר. המרק, הסלט הירוק והטרי, הפסטה והמוסקה היו ביתיים ומהטעימים שאכלתי. אפשר להזמין אוכל בוולט, לקחת אוכל, אפשר לשבת בפנים או בחוץ והשירות משפחתי ממש.

המשמר הנשיאותימסעדה טובה אחרת, גם היא טבעונית, היא מסעדת “אבוקדו.” גם בה ניתן לקחת אוכל או לשבת, בפנים או בחוץ, והאוכל מאוד מגוון וטעים. היא ממש קרובה לכיכר סינטגמה בה נמצא בית הפרלמנט היווני. האטרקציה המרכזית בכיכר היא חילופי המשמרות של חיילי משמר הנשיאות. הטקס מתקיים כל שעה עגולה והוא מאוד מיוחד.

המלצה אחרונה בהחלט לאתונה היא ההמלצה על הדירה ששכרנו במחיר של מלון. אתונה, כעיר בירה, איננה זולה למגורים. לא הצלחתי למצוא מלון ששבה את עיני, עד שפגשתי בחיפושי חברה מקומית ולה כאלף דירות להשכרה יומית. כל התקשורת עם החברה התבצעה בוואטסאפ כולל השליחה של הוראות הכניסה והקוד. הדירה הייתה ממוקמת במרכז העיר, נוחה, נגישה, נעימה ומרווחת.

סייפא: “המחיר שאנשים טובים משלמים על אדישות לעניינים ציבוריים, היא להישלט בידי אנשים רעים” אפלטון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Are you human ? האם אתה בן אדם *