הגזענות האנטישמית

זמן קריאה: 5 דק’
לפעמים קבלנו בהבנה ואולי במידת מה של סלחנות את הגזענות האנטישמית בעולם. קשה לעולם שאנחנו מלומדים יותר, מצליחים יותר, עשירים יותר, לבנים יותר, יודעים שפת סתרים (עברית, ברוך) מאמינים בדברים אחרים ממה שהם מאמינים, ולעיתים, שומו שמיים, גם מתלבשים שונה. קבלת האחר היא קשה, אבל קבלת השונה היא בעיה. בעולם המקוטב שלנו קשה עוד יותר לנקוט עמדה ברורה לצד זה או אחר.

לשמוע את שלושת הנשים העומדות (חלקן כבר לא) בראש המוסדות האוניברסיטאיים הנחשבים ביותר בעולם מגמגמות בנושא האנטישמיות, או סתם מדברות שטויות, ומסרבות לנקוט עמדה חד משמעית היה ממש מדהים. איך יתכן שמנהיגות אקדמאיות ינסו להתפתל סביב הבנת הנקרא והבנת הנשמע? אז מה המורים רוצים מהילדים שלא מבינים מה הם שומעים או מה הם קוראים?

קשה שלא להיות ציני כשפרופ’ מקגיל, נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, יכולה לאמר שקריאה ל”שחרור מהנהר עד לים” על ידי מי שמציג את עצמו כפלסטינאי היא תלוית הקשר ואיננה אנטישמית. לאיזה נהר, או לאיזה ים, לדעתה, הקריאה הזו מתייחסת? למיסיסיפי, להדסון או אולי לפרת או לחידקל? כאילו, אם היא נאמרת על ידי אמריקאים הכוונה כמובן למיסיסיפי, תלוי הקשר כמובן. ואם היא נאמרת על ידי עירקים הכוונה לחידקל?

הנשיאים והדיקנים באוניברסיטאות אמורים להיות מנהיגים, מראי דרך, אך הם הפכו להיות פקידים, חסרי כל מצפן מוסרי, שמובלים על ידי עורכי דין ובעלי הכסף. לכן, כשהגיע רגע האמת להציג מנהיגות, למנוע את ההתפרעויות האלימות והאנטישמיות של הפרו-פלסטינאים ותומכיהם הבורים, הן התחבאו בחדרים שלהן ולא הוציאו מילה. אפילו כשנקראו על ידי חברת הקונגרס הרפובליקאית נציגת ניו יורק, אליז סופניק, להסביר את תגובותיהן, או את חוסר התגובה, לא ניצלו את הרגע להגיד, לא הבנו, לא ידענו, אנחנו מגנות. בעזות מצח המשיכו לגמגם שיש חופש ביטוי.

תקרת הזכוכית של נשיאות האוניברסיטאותשלושת הנשיאות הן דוגמה אומללה אפילו כניסיון להציג את שבירת תקרת הזכוכית באוניברסיטאות ואת השוויון בין המינים. שלוש הנשיאות הן אמנם נשים, ואחת מהן היא גם אפרו-אמריקאית! שוויון למופת. אבל, זה מצג שווא – מוזמנים לבדוק כמה סטודנטים לתארים מתקדמים לעומת סטודנטיות, וכמה עובדי אוניברסיטה בכירים הם ממין נקבה (בין 20% ל- 30%, ברוך, תלוי את מי שואלים.) ההופעה שלהן והתגובות המגמגמות גרמו לי להתכווץ בכורסה בחוסר נוחות, אלה הן הדוגמאות לנשים מצליחות, מנהיגות?

חוסר המנהיגות שהציגו שלושת הנשיאות לא היה מקומם כל כך אילו לא הייתה לנו תגובה אחרת, משנת 2017, של מפקד האקדמיה של חיל האוויר האמריקאי, ג’יי סילבריה. לאחר שכתובות גזעניות נמצאו מחוץ למגוריהם של חמישה פרחי טייס אפרו-אמריקאיים, כינס מפקד האקדמיה את כל התלמידים והעובדים, 5,500 איש, ונאם בפניהם במשך חמש דקות.

הוא הסביר במילים חד משמעיות שאם מישהו איננו יכול להתייחס למישהו מגזע אחר, מצבע עור שונה, בהדר וכבוד עליו לעזוב מיד. “If you can’t treat someone from another race or different color skin with dignity and respect, then you need to get out.” על מנת שלא תהיה להם בעיית הבנת הנשמע, או בעיית הקשר, או בעיית זיכרון, הוא בקש מהם, בסוף דבריו, להוציא את הטלפונים שלהם ולהקליט בווידאו את המילים שציטטתי.

האנטישמיות היא סוג מסוים של גזענות. היא שנאה הממוקדת ביהודים. יש לה רבדים עתיקים ושונים. אנו פוגשים בה כבר במגילת אסתר, המתוארכת בין 300 ל- 400 לפני הספירה. המן אומר למלך אחשוורוש: “יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.” מגילת אסתר, פרק ג’, פסוק ח’. האנטישמיות היא ברובד האישי, על רקע יריבות אישית בין המן לבין מרדכי, שסרב לקוד לפניו.

כשקמה הנצרות קיבלה האנטישמיות רובד נוסף, אנטישמיות על רקע דתי. היהודים, שסירבו לקבל את הקבוצה הדתית החדשה ודחו אותה. הם מתוארים בספרו של יוחנן השליח, בספר הרביעי של הברית החדשה, כבני שטן. הברית החדשה מרמזת שיש לעם היהודי חלק בצליבתו של ישו. כשהתבססה הדת, בימי הביניים, הודרו היהודים ממקצועות רבים שהיו מאוחדים בגילדות והמקצוע היחיד שנשאר פתוח בפניהם היה ההלוואה בריבית כיוון שלפי הנצרות אסור לקחת ריבית. כמובן שמקצוע זה הגביר את השנאה ליהודים, שהתעשרו מהריבית. הם נתפסו בעיני הציבור כגנבים וגזלנים (הכסף עובד במקומך, ברוך) כך נוספה לרובד האנטישמי נוספה גם קנאה כלכלית.

עלילות הדם, שהתחילו במאה ה- 13, הוסיפו את הרובד האישי-הרגשי. האשמת היהודים בשימוש בדם ילדים נוצרים כדי לאפות מצות, או בחילול לחם הקודש. הם הפכו את היהודי לאדם מסוכן שיש להיזהר ממנו ואף להרוג אותו. שנאת היהודים המסורתית קבלה את שמה “אנטישמיות” בעידן המודרני, בסוף המאה ה- 19. היא אותה שנאה לשונה ולזר, רק אמצעי ההפצה היו שונים. שיאה של האנטישמיות היא השואה, שחלק רואים בה כסיבה להקמת מדינת היהודים בארץ ישראל.

שרוליק נדהם מחוסר ההכרה באנטישמיותאז אפשר להגיד שהתרגלנו קצת לאנטישמיות. הבנו שאנחנו יוצאי הדופן במשוואה העולמית. אבל, כשחבר הנאמנים של שתי אוניברסיטאות מאוד מכובדות עומד מאחורי הגמגום, שהועבר בכל רשתות הטלוויזיה ברחבי העולם בזמן אמת, נשאלת השאלה, איזה מסר קבלנו זה עתה? (כמה שרוליק של דוש מבולבל, ברוך) נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה אמנם התפטרה מתפקידה, לאחר השימוע בקונגרס. אך, התפטרותה באה על רקע הלחצים להם הייתה נתונה על ידי בוגרים, תורמים, וחברי דירקטוריון, מאז ה- 7 באוקטובר. גם במכתב ההתפטרות שלה, וגם בווידאו שפרסמה לקהילת האוניברסיטה, לא התנצלה באופן ישיר ומפורש.

נשיאת הרווארד, קלודין גיי, התנצלה ואמרה לאחר השימוע שיש חשיבות למילים. לדעתה, אוניברסיטת הרווארד מגנה אלימות כלפי יהודים וכלפי כל דת, והאחראים לכך יישאו בתוצאות. סאלי קורנבלוט, נשיאת המכון הטכנולוגי במסצ’וסט (Massachusetts Institute of Technology) הצטערה על “הכעס והפגיעה בעקבות עדותה.” היא חזרה על מחויבותה להילחם באנטישמיות, מבלי להתייחס לאופן הטיפול שלה בנושא. קורנבלוט עצמה יהודייה, ולכן התקבלו דבריה כאילו התנצלה. אבל, ההתנצלות או אי ההתנצלות אינם העיקר בפרשה זו. העיקר הוא עצם העלאת המודעות לאנטישמיות הגוברת בארה”ב באדיבותם של ארגוני ומדינות הטרור המנצלים את בורותם של האמריקאים כדי לקבע את עצמם כלגיטימיים.

האנטישמיות בארה”ב מהווה בעיה חברתית ברמה הלאומית כי היא פוגעת בערכים של דמוקרטיה, שוויון וסובלנות, הערכים עליהם מושתת השלטון האמריקאי. גם אם היום האנטישמיות ספורדית ומתפרצת בעתות של קונפליקט בין ישראל לפלשתינים אסור לעבור בשתיקה על אף מקרה. התרגלות וקבלה של אנטישמיות מזכירים מאוד את הטפטוף הפסיכולוגי של החוקים הגזעניים בגרמניה של שנות השלושים. על כל אירוע גזעני ואנטישמי יש להגיב בחומרה. הגמגומים שנשמעו בוועדת החקירה הממלכתית אינם תגובה, אפילו לא רפה ולכן יש לגנות אותם. יש לחנך את הדור הצעיר לא רק לסובלנות ולשוויון, אלא לקבלה והבנה של השונה. צריך ללמד את הילדים את כל החגים של כל הדתות. יש ללמד את ההיסטוריה של מלחמות העולם והשואה ותוצאותיהן. צריך לשתף את בעלי המוגבלויות בבתי הספר, במקומות העבודה ובחברה. דרושה תגובה מחמירה לכל גילוי של אנטישמיות וגזענות.

סייפא: “לתקן את העולם, פירושו לתקן את החינוך.” יאנוש קורצ’אק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Are you human ? האם אתה בן אדם *