בוקר אחד בהיר, חם ולח, קם הבן-אדם, ומגלה שהאינטרנט שלו, שהיה סוס דוהר הפך להיות עגלה זוחלת. כל מספר שניות יש ניתוק, המהירות – לא קיימת, במילה אחת – מחריד. עושה הבן – האדם בדיקת מהירות ומגלה שהמהירות היא 0.3 מגהבייט. (ברוך, ב- Wi-Fi מהירות 30 זה סביר) אי אפשר לעבוד! מחליט הבן-אדם לעשות מעשה. מתקשר להוט, זוכה למענה די מהר (הפתעה טובה, ברוך) ונותן מנה טובה למוקדנית על המהירות, הניתוקים, החום ועל החיים בכלל.
המוקדנית א. סופגת הכול ובסוף אומרת – “אני מעבירה אותך למחלקה הטכנית, יום טוב.” במחלקה הטכנית עונה ב., באדיבות, בסבלנות, ועוברת לבדיקות המקובלות:
פזמון חוזר:
נעשה אתחול למודם:
לכבות את המודם,
לנתק מהחשמל,
לפרק את הכבל הלבן שמחובר אליו.
לחבר את הכבל
לחבר את החשמל
להדליק את המודם
להמתין שכל המנורות ידלקו.
“נו, איך המהירות?” לא השתפרה! אבל בבדיקת המהירות אני רואה שאני מחוברת לנטויז’ן. אבל אני משלמת להוט-נט, אז מה קשור נטויז’ן? ועדיין, לתומי אני חושבת שאולי יש הסכם בין נטויז’ן לבין הוט-נט. אני מסבירה לב. שאני מחוברת לספק הלא נכון והיא אומרת לי שאם כך שאני אתקשר להוט-נט.
מתקשרת להוט-נט. עונה לי ג. ואני מסבירה לו את התקלה. הוא מסביר לי שזו לא הבעיה שלהם שאני אופנה לנטויז’ן ואביא אישור שאני לא לקוחה שלהם! אני מסבירה לו שאני לקוחה שלו ולכן אני מצפה לשירות, כלומר שהוא יפתור את הבעיה. אחרי 40 דקות אני מבקשת לדבר עם הממונה עליו. הוא מסביר לי שהממונה לא יגיד שום דבר אחר. אני מתעקשת ובסוף הוא מודיע שהממונה יתקשר תוך 24 שעות.
החלטתי שאני מתקשרת לנטויז’ן לשמוע מה יש להם להגיד. במשך שעתיים לא הצלחתי למצוא נציג. באחד הניסיונות החליט הטלפון שאני מבקשת שהם יחזרו אלי, תוך 3 שעות, והשיחה התנתקה. (לא ברוך, לא חזרו אלי!) כתבתי אימייל והם אישרו את קבלתו והודיעו לי שתוך שלושה ימי עסקים יחזרו אלי!
התקשרתי שוב להוט והמוקדנית ד. אמרה שהיא מיד תעלה את הוט-נט על הקו ואם הם יאשרו שאני לקוחה שלהם היא תחבר אותי אליהם. וכך היה והיא חברה אותי בדקה. שמחה וששון (השעה 17:30) אבל מה – אני לא מצליחה לגלוש!
מתקשרת שוב להוט. המוקדנית ה. מעבירה אותי למחלקה הטכנית, שם ו. מבקש:
פזמון חוזר: . . .
וככה הזמן נוזל ואין שום “הטבה” במצבו של החולה ואני מבינה שתיכף מסתיימות שעות התמיכה. ואני אומרת לו. “תקשיב, אתה תלך הביתה ואני אשאר בלי אינטרנט.” והוא עונה “לא אלך הביתה עד שאפתור את הבעיה.” יפה, אין מה לומר. בשעה 18:30, לאחר שעה של תעשי ותקריאי נכנע ו. ואומר: “אני ממש מצטער, אני לא יודע יותר מה לעשות, את צריכה תומך בכיר. מחר, בין 08:0 ל- 16:00 יצור אתך קשר התומך הבכיר.”
כמובן שאני מסתובבת בבית כל היום עם הטלפון הנייח ועם הטלפון הנייד, האחד לשיחה עם הממונה בהוט-נט והשני לנטויז’ן. לא הייתי צריכה לדאוג. הממונה (בהוט-נט) התקשר בערב, ואמר “גברת את צודקת, אנחנו נקשיב להקלטה ונלמד ממנה. אותך נפצה בשלושה חודשי הנחה.” נטויז’ן לא חזרו אחרי 3 שעות.
כשהפציע השחר, שוב הסתובבתי עם הטלפונים. התומך הבכיר התקשר בצהריים,
פזמון חוזר: . . .
ואז הוא חיבר אותי לספק אינטרנט אחר וגילה שאני יכולה לגלוש. הסקת המסקנות – הבעיה בהוט-נט. בקשתי – “תעלה את הוט-נט על הקו ותסביר להם את הבעיה במו פיך.” בדקה הם פתרו את האגדה!
סייפא: פלא שעם ישראל עצבני!
