בעידן חדש מקבלים אנשים את המידע החדשותי מ”עטו” של המנהיג ב”טוויטר”. גילוי נאות – אין לי, לא היה … אני מעדיפה לראות את מהדורת החדשות בסופו של יום, כשראשי פנוי לשמוע מה נשמע בעולם. בדרך כלל, אני מגלה שמשהו רע קורה, בארץ ובעולם, כשבני משפחתי מתחילים להודיע שהם בסדר ולשאול אם אנחנו בסדר. גם זה עידן חדש בשבילי, כשהילדים דואגים להורים!
ביום שלישי, ה- 18.1.2017 נפטר יוסלה ברגנר. שמעתי על כך ברדיו בשעת צהריים. לאחר יומיים קלטתי שחוץ מידיעה קטנטנה בעיתון, למחרת היום, לא שמעתי מילה וחצי מילה על מותו. שאלתי את בן זוגי, שיחיה, האם הוא שמע משהו באיזה ערוץ תקשורת. “לא!”, ענה, “באמת משונה”. אז מה אם נפטר אמן יהודי מהגדולים שצמחו פה, בעל סגנון יחודי. תגידו – אולי לא זכה להוקרה ורק את חושבת כך – אז זהו, הוא חתן פרס ישראל! אז איך יכול להיות שכל כך מעט נאמר?
הדבר המדהים עוד יותר הוא שאם תחפשו בגוגל “יוסלה ברגנר” תמצאו בעיקר מאמרים שהתפרסמו לאורך השנים על אמנותו, רעיונות תקשורתיים שקיימו אתו והתפרסמו בעיתונות הכתובה והמון הפניות לאתרי קניות שמוכרים את יצירותיו. ויקיפדיה מעודכנת ותאריך מותו מתנוסס בה בגאון, וזהו. נכון, הוא לא היה זמר ידוע, רק צייר, פסל, מאייר מעצב תפאורות ותלבושות, ואדם מצחיק מאוד למרות היותו “יוצא שואה”. תחת השם יוסל ברגנר יופיעו הפניות לתקשורת הכתובה, וגם הן מעטות. התקשורת בוחרת לעצמה את הגיבורים – הנשיאים החדשים.
באותו היום בו הלכו האמריקאים לקלפיות לבחור את טראמפ הכריז נרנדרה מודי, ראש הממשלה ההודי, על הוצאתם מהמחזור של שטרות כסף בסך 500 ו- 1,000 רופי. הוא לא נתן לבני עמו התראה מוקדמת כיוון שרצה להביא לחשיפת הכסף השחור בארצו. מי שרצה להחליף את הכסף שבוטל הצטרך להסביר את מקורו. הכניסה לכיסו של כל אזרח הביאה להכרה בו, (בהודו הענייה והענקית לא בהכרח יודעים מי השליט, ברוך) והדגימה לעם מי השליט במדינה.
יומיים לאחר מותו של יוסלה ברגנר הושבע בארצות הברית נשיא חדש. “עידן חדש – עידן טראמפ” זעקו כותרות העיתונים וכל בעל טור שמכבד את עצמו הוסיף את דעתו – בעד ונגד. המעניינת מכולם הייתה סיון רהב-מאיר שכותבת על פרשת השבוע בידיעות אחרונות (כן ברוך, העיתון של נוני מוזס). היא חיברה את היבחרו של טראמפ לנשיא ה- 45 עם פרשת “שמות” שמתארת את עלייתו של מלך חדש במצריים ואת תחילת השעבוד של היהודים, שעד אז היו במעמד מכובד וקבלו גיבוי מהמלך. לדעתה אי אפשר לסמוך על מלכים ושליטים אימפולסיביים, שהיום הם לטובתנו ומחר נגדנו, לפי מה שמתאים להם מבחינה פוליטית.
לחיזוק היא מצטטת מדבריו של הרב נתנאל אלישיב שכתב לתלמידיו שאסור לשמוח יתר על המידה על הבחירה בנשיא, שעל פניו, נשמע אוהד הימין הישראלי. הוא אומר שיש צורך בבחינה לפי המוסר והמידות. לדעתו, ההיבטים המאפיינים את טראמפ היא השטחיות, תרבות הריאליטי, העובדות הלא נכונות שהוא מפזר והחשיבות המועטה שהוא נותן לשכל ולהגיון, השימוש הילדותי בקללות וגינויי גנאי והיחס המחפיר לנשים.
עם “הכתרתו” של טראמפ לנשיא הודיעה התקשורת שכמות הקהל שנכחה בטקס ההכתרה הייתה מועטה לעומת טקסי הכתרה אחרים, מה שגרם לדובר החדש של הבית הלבן להודיע בהופעתו הראשונה שהקהל שצפה “היה הגדול ביותר אי פעם“. ואילו היועצת הבכירה של טראמפ הסבירה, שהוא וציוותו אינם “שוגים” (משקרים, ברוך, בישראליות טהורה), אלא מציגים “עובדות אלטרנטיביות“! ואם אתם עדיין בעניין העובדות, ראו הסרט המשווה.
סייפא: “עם כל הכבוד, אנחנו צריכים להצמיח מנהיגות יותר טובה” (הרב נתנאל אלישיב)
