במסגרת השיפוץ נפרדנו מרהיטים שליוו אותנו לאורך עשרות שנים: הספרייה בחדר הילדים, שולחן המטבח שהפך ברבות הימים לשולחן כתיבה, וכד’. אבל, בלי ספרייה ושולחן כתיבה אי אפשר בבית פולני כשר למהדרין. החלטנו לרכוש את הספרייה מאיקאה, שמחיריה שפויים ללא צל של ספק, גם אם איכותה מוטלת בספק. אז מדדתי את הקירות, ושוב מדדתי כדי לא לאבד אף ס”מ, אבל גם לא להישאר ביד עם ספרייה גדולה מדי, שלא תכנס מקוצר המקום. אפילו שרטתי את החדר על דף של משבצות – ליתר בטחון. מצאתי גם שולחן כתיבה ואפילו ארונית לחומרי ניקוי למרפסת (ספריית בילי בתוספת דלתות). אחרי שגמרתי למדוד עשיתי חישוב של כמה זה יעלה – סה”כ 1,920 ₪. סביר והגיוני.
ביום שלישי סחוף אובך ורוחות משתוללות החלטנו שהמקום הנכון להיות בו הוא חנות סגורה של איקאה לקנות את הספריות, הארונית והשולחן. נסענו לנתניה ונלחמנו ברוח כדי להגיע לכניסה של החנות. מצאנו את כל מה שחיפשנו והעמסנו על עגלה ענקית באדיבותם של העובדים המדהימים של איקאה (כשמוצאים אותם) והלכנו לקופה. הגענו לקופה, שהייתה ריקה והקופאית ממש חכתה לנו. היא הקלידה את הדברים והסכום יצא 1,525 ₪. אני אומרת לקופאית: “לא הקלדת את הכול.” אז היא אומרת: “בואי נראה.” מתחילים לבדוק – יש הכול. סופרים שוב ושוב. טוב, אני חושבת אולי הוזילו משהו ואני לא ידעתי. עברנו למחלקת המשלוחים. הזמנו משלוח והרכבה והשארנו בדלפק את כל הדברים. חזרנו פנימה והלכנו לאכול ארוחת צהריים שמחים ומרוצים.
כשחזרנו הביתה התיישבתי למחשב להבין איפה ההוזלה. ואז גיליתי שפשוט במקום שתי ספריות בילי גדולות קנינו רק אחת ומכאן ה”הוזלה”. עכשיו – בעיה. הספרייה בגובה 202 ס”מ. אין מצב שזה נכנס באוטו. המתקין צריך להתקין בבת אחת את הכול כדי שנראה שיש לכל הרהיטים מקום. מה עושים? אז התקשרתי לשירות הלקוחות של איקאה ובקשתי להוסיף – אמרו אי אפשר. התקשרתי לחברת ההובלה, שבאתר שלהם ניתן לקנות באיקאה ולשלוח הביתה דרכם, והסברתי את הבעיה – אמרו אי אפשר זה בטח כבר על המשאית. אז תבדקו – אי אפשר. מרטתי את שערות ראשי. האפשרות שארכוש ספריה בודדת ב- 350 ₪ וההובלה וההרכבה יעלו 500 ₪ הטריפה אותי.
ואז אמר בן זוגי שיחיה: “תגידי, קנינו באיקאה, לא?”
– “כן”
– “אז אפשר לבטל את כל הקניה ולעשות אותה מחדש עם הכול, לא?”
– “וואלה, רעיון גאוני.”
לקחתי אותו לעבודה והתכוונתי להמשיך לאיקאה. בדרכנו מתקשר אלי (לא נהגתי) המוביל שהוא רוצה לתאם הובלה למחר ב- 8 בבוקר. “צ’טערת,” אמרתי, “אני בדרכי אליכם לבטל את כל הקניה.” וכך, הגעתי לאיקאה ונגשתי לדוכן ההובלות. מיד הוציאו לי את כל העגלה שלי. שאלתי אותם אם הם יכולים לשמור לי את העגלה כי אני צריכה לקנות עוד משהו. “בוודאי” ענו לי במאור פנים. נכנסתי, העובד העלה לי על העגלה את הספרייה החסרה. בקופה זכרה אותי הקופאית וצחקה שמצאתי את ה”הוזלה”. הבאתי לדוכן ההובלות את הספרייה הבודדת. מיד העלו אותה על העגלה הראשונה, שתהיה יחד עם החברים שלה ולא תשתעמם. הוספתי עוד כמה שקלים להובלה והם שאלו: “אז מחר בשעה 8?” “נפלא” עניתי.
למחרת הגיע המרכיב בשעה 8:00 כפי שקבענו עם כל הציוד. כעבור 3 שעות עמדו בחדר כל הספריות והשולחן ובמרפסת עמד לו ארון חומרי ניקוי.
מקץ ארבע שנים: הספריות עומדות במקומן, השולחן הוא זה שעליו אני כותבת עכשיו וגם ארון חומרי הניקוי במקומו עומד. נכון שכל שפשוף מוריד את ציפוי המאוד דק וזול. אז מה? נקנה חדש וכך נניע את הכלכלה 😉.
סייפא: : “לכל בעיה יש פתרון, שאם לא כן – לא הייתה בעיה.” אלברט איינשטיין