כשאנחנו קוראים ספר, צופים בהצגה, בתכנית טלוויזיה ואפילו בסרט, אף אחד מהגיבורים או השחקנים לא הולך לשירותים. הפעם הראשונה שתשומת לבי הופנתה לנושא הייתה בביתה של הנסיכה דיאנה בארמון קנסינגטון שבלונדון. באחד מהביקורים שלנו בלונדון הגענו לארמון שבו תערוכה הממחישה את חיי האצולה הבריטית במאה ה- 18. בכל חדר קבל את פנינו מדריך אחר והסביר למה שימש החדר בחיי היום-יום של משפחת המלוכה.
בחדר הנשפים שאל אותנו המדריך האם ראינו חדרי שירותים לאורך הסיור. הקהל ענה לו שלא, וגיחוכים החלו להישמע. “נכון,” ענה המדריך, “כי לא היו”. הגיחוכים הופסקו ושקט של סקרנות השתרר. “תארו לעצמכם” אמר המדריך, “את עלמות החן בשמלות הקרינולינות הענקיות (התמונה שלמעלה) נכנסות לשירותים!” ברור שהייתה שיטה אחרת לפינוי הפרשות הגוף. המדריך הסביר שהיו משרתים שזה היה תפקידם – כשעלמת חן הצטרכה לשירותים, תוך כדי הנשף, באולם המרכזי, לפעמים גם תוך כדי שיחה, הייתה המשרתת נכנסת מתחת לחצאית, לתחתוניות ולחישוקים ומכניסה את סיר הלילה. הקהל נשאר פעור פה, תוך שהוא מדמיין את המידע.
בטיולנו בסקוטלנד הגענו לטירת אדינבורו, השוכנת על גבעה וולקנית במרכז העיר. סיירנו בכל חדריה ומבוכיה ולא ראינו חדרי שירותים לאנשי התקופה. כך גם בטירת סטרלינג, השוכנת כשעת נסיעה מאדינבורו. חדרים בלי סוף, כלי נשק, מטבח ענק המורכב מחדרים ייעודיים – חדר ללחם, חדר לבשר וחדר לירקות וכלי מטבח. אבל שירותים – אין.
כשירדנו מהגבעה הגבוהה, החולשת על כל העיר וסביבותיה, פגשנו את “מעונו של ארג’יל” (Argyll’s lodging), בית מאמצע המאה ה- 16, ששימש כבית מגורים בתקופה שהאדון שהה בעיר. הוא נמכר פעמים רבות ואף שימש כבית חולים צבאי עד 1964. החברה לשימור סקוטלנד הפכה אותו למוזיאון תוך שהיא משחזרת את העיצוב לפי תיאורים בכתב ומרשימות מלאי מאמצע המאה ה-17.
בחדרה של גבירת המקום מצאנו מכתבה יפיפייה ולצידה- השירותים (ראו התמונה מימין והקליקו על הקישור). קופסה בעלת מכסה, מצופה בבד קטיפה בצבע בורדו, ובמושבה פתח כמו שיש (או אולי היה) בכיסאות המוגבהים של התינוקות. בהמשך הסיור מצאנו את “קופסת הקטיפה” גם בחדר קטנטן, שניתן לסגור אותו בדלת כך שנוצר בית שימוש “אמיתי”, המאפשר התייחדות. זהו “בית השימוש” העתיק ביותר שפגשתי.
על עליית מעמדו של בית השימוש יעידו חדרי הרחצה המדהימים שפגשתי במסעותיי. במרכז המבקרים של סברובסקי (Swarovski) שליד אינסברוק באוסטריה, שאבני הבדולח הנוצצות משולבות בו בכל פינה – ברצפה, ברשתות התלויות מהתקרה, בחבילות הפזורות בכל חדר, בדגמי אתרים וחפצים המבהיקים בכל מקום – עשו כבוד גם לחדרי השירותים ושבצו את האבנים הנוצצות במראה הגדולה. המקום מעוצב בסגנון מודרני – אגן ענק, שקוע אך במעט. שלושה ברזים שהם מגלשות מים המוארים בתאורה צבעונית, המשתנה לפי חום המים: מכחול לאדום, והמראה הנוצצת כל כך עד שהיא עצמה גונבת את תשומת ליבו של המתבונן, שבעצם רצה לראות את דמותו הוא.
אך את חדר השירותים המדהים מכולם פגשתי על אם הדרך, בין וינה לזלצבורג, סתם בתחנת דלק קטנה. כשפתחתי את הדלת להיכנס לחדר השירותים מצאתי את עצמי עומדת מול קיר של פרחים סגולים (ראו התמונה מימין. מישהו יודע מה הם?). נעצרתי כשידי על ידית הדלת. המראה כל כך המם אותי שרק ברגע השני קלטתי את הדלת הפתוחה מעט בצד ימין והבנתי שאני עומדת מול טאפט, המכסה את הדלתות בצורה כל כך מדויקת שקשה להבחין בהן (מזל שהדלת הייתה קצת פתוחה).
סייפא: ואם לא התעייפת מהנושא ברוך, אז יש גם שלטים מקוריים וחכמים המפנים לחדרי השירותים בקישור הזה (שווה!)
אבל תמיד ידענו שהמלך והמלכה לא הולכים לשירותים, והנה באת לך וקלקלת לנו את המידע.
איזה יופי של כתיבה, כרגיל נהנית לקרוא אותך ושירותים זה נושא בין החשובים ביותר שישנם!
ממתינה לבא …