מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט – שלכת אדומה

Red foliage in New Hampshireגם בספטמבר השנה חיפשנו מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט בדרכנו למשפחה שבארה”ב. לנוח במרכאות, כי הכוונה לטייל כמובן, ולא לשכב בטן-גב, והדגש הוא על מזג האוויר הקריר. כיוון שאנו מנצלים כל נסיעה כדי לתור מעט את העולם, חשבתי בתחילה לנצל את הקרירות ולהגיע למדינות הדרום בארה”ב. על הדרך שלנו למדינות הדרום ניכתב השיר: “הדרך ארוכה היא ורבה”. זמן רב אנחנו מתכננים להגיע למדינות הדרומיות, שבהן ניתן ליהנות קצת ממוסיקת קאונטרי וג’ז ומהאוכל הדרומי המיוחד, שהוא שילוב של המטבח הצרפתי, האפריקאי והמקסיקני.

רגע לפני שהתחלתי להכין את הטיול ברצינות הבנתי, למזלי, שדרום, גם בספטמבר משמעו חום, והרי הכוונה היא קרירות; למזלי, כי הסופה אירמה ביקרה שם לפנינו. איך אני אף פעם לא חושבת לבדוק את נושא ההוריקן כשאני מתכננת נסיעה לארה”ב ממש לא ברור לי. הרי אני מכירה את התופעה, יודעת שהיא מתרחשת בחודשי המעבר, אז לפחות להשתדל שלא להיפגש? אם לא לבקר בדרום אז נפנה לצפון – לקנדה. נצפין אל הערים המזרחיות ונהנה מקרירות יחסית, ואולי, התגנבה לה התקווה, נפגוש שוב את צבעי הסתיו.

New Hampshire forest blazing with yellow foliageתופעת שינוי צבעם של העלים בסתיו באירופה, בארה”ב, ביפן ובמקומות נוספים מרתקת אותי כבר שנים. כילדה בישראל, שהייתה מדינה מסוגרת ומבודדת משאר העולם (עד היום אני לא יודעת אם מבחירה או מכורח), לא ראיתי ולא שמעתי על תופעת שינוי הצבע של העלים. את העולם הכרתי דרך הגלויות הצבעוניות ששלחו מי שהיה להם המזל להגיע לחו”ל. התמונות הציגו את האתרים החשובים, הקלאסיים, ונוף מדהים. לכן, כשהתחילו לדבר על הסתיו המיוחד בחו”ל, הייתי בטוחה שמתכוונים לשלכת כפי שאני מכירה אותה בישראל: העלים מצהיבים ומתייבשים. רק בגיל בוגר פגשתי את תופעת שינוי הצבעים האמתית, שמתרחשת בסתיו, ואז יכולתי לא רק ליהנות מהצבע אלא גם להבין את הגאוניות של הטבע שגורמת לה.

העץ שומר את מזונו בעלים. אך הם מתקשים לשרוד בתנאי הקור; הן בגלל המים שבהם, הגורמים לקיפאונם, והן בגלל משא השלג הכבד עליהם. המסקנה היא שעל העלים לנשור. אך העץ מעוניין לשמר את חומרי המזון שבהם, בדיוק כפי שחיות היער אוגרות מזון לקראת ימי החורף הדלים במזון. לכן העץ “מעביר” את חומרי המזון מהעלים אל הענפים, שם ישמרו עד לאביב ויוכלו לעזור לא רק לגזע לשרוד, אלא גם ללבלוב החדש באביב. על מנת להעביר את המזון מפרק העץ את הכלורופיל הטמון בעלים, ומעניק לעלים את צבעם הירוק, אך מפריע לפעולת ההעברה. כך  נשאר העץ עם הצבעים שהיו חבויים מתחת לשכבת הצבע הירוקה. יש עצים, שבמקום לפרק את שכבת הכלורופיל עוטפים אותה בשכבת צבע וכך נוצרים צבעי הארגמן ואף הסגולים העזים.

מרגע שהבנתי שזה הוא הסתיו המפורסם שעליו שרים המשוררים והזמרים רציתי לראות אותו במו עיני. לכן, לפני שנים מספר, נסענו לאחד האתרים המפורסמים ביותר בשלכת המרהיבה שלו, ניו אינגלנד. בארה”ב השלכת היא סיבה לתיירות פנים ענפה, הנודדת בעקבות השלכת לפי “מפות השלכת“. חודש אוקטובר אחד נסענו לניו המפשייר שבארצות הברית, אתר קלאסי ליהנות מצבעי השלכת; ואכן, הצבעים מדהימים, צהובים, כתומים, אדומים וסגולים. נופי היער והעיירות משתנים ונראה כאילו הם עולים בלהבות (הגדילו את התמונות המצורפות). אבל, גם מזג האוויר משתנה והופך לקריר, “קרירות נעימה” כמו שאומר אישי, או קור מקפיא, כפי שאני מרגישה.

שלכת אדומה באי אורליאנס ליד קוויבקכשהגענו השנה לקנדה ומזג האויר שקבל את פנינו היה חמים ממש התבאסתי. ידעתי שבחום כזה אין לי סיכוי למצוא את השלכת האהובה. אך למרות החום ששרר בשבוע בו בקרנו במדינה, הצלחנו ליהנות גם מקצת קרירות בקוויבק, בעיקר בשעות הערב והלילה. זה הספיק כדי שהעלים ישנו את צבעם ושוב פגשנו את הצבעים המרהיבים של השלכת. לראיה, אני מצרפת תמונה “טרייה” מהאי אורלינס, שליד קוויבק העיר. אתם מוזמנים להוסיף בהערות מקומות נוספים שבהם פגשתם וכדאי לבקר כדי לראות את השלכת הצבעונית הזו.

סייפא: “ימים חולפים וכבר הסתיו / עלים מתים ישאיר אחריו.” ג’ורג’ מוסטאקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Are you human ? האם אתה בן אדם *