בטיפול – המסע שלי להפחתת חרדה

טיפול פסיכולוגיזמן קריאה: 5 דק’

הלכתי לטיפול פסיכולוגי. אחרי הקורונה הרגשתי כאילו עבר עלי מכבש. חששות שפעם ביטלתי בהינף יד הפכו לפחדים משתקים, דאגות היום-יום יצאו מפרופורציה, והפכתי לחרדתית. נו טוב, אפשר להבין. מאדם מתבגר, בריא, שנהנה מהפנסיה, הפכתי פתאום לקשישה שצריך להגן עליה, שלא תחלה. פתאום המוות הפך למוחשי מאוד וחיכה מאחורי הפינה (ברור שדווקא לי, ברוך.) וכל זה לא בגלל משהו שעשיתי, גם לא בגלל התנהגות לא טובה, אלא סתם בגלל הגיל. איך מצליחים לעצור את השעון כדי שהגיל לא יעלה? הרגשתי חסרת אונים.

הראשון להתייחס לשינוי שחל בי היה בני הצעיר, שניהל איתי מלחמת חורמה שאלך לטיפול פסיכולוגי. הוא גם הבטיח לעזור, למצוא לי מטפל. כל בני דורי יודעים שללכת לטיפול אומר שמשהו לא בסדר אצלך בראש. אתה אדם חולה או משונה, וצריך לתקן אותך. לא הלכנו לפסיכולוג אם הרגשנו חרדה, כי מה לעשות, החיים באמת מפחידים. צריך לשנס מותניים ולהמשיך לתפקד. לעצור רגע ולחשוב על עצמנו – מותרות של ילדים. רק “משוגעים” הלכו לטיפול פסיכולוגי! אבל העולם השתנה וגם התפיסה של הטיפול הנפשי השתנתה.

המודל המסורתי לטיפול פסיכולוגי רואה במטופל “חולה” והמטפל, ששומר ממנו מרחק כאילו היה דג מת, “מרפא” אותו כפי שראינו בסדרת הטלוויזיה “בטיפול.” חדר הטיפולים הקלאסי כולל, ספה נוחה או כורסאות, שידת ספרים, שולחן כתיבה וכיסא מחשב. הספה או הכורסאות מופנים האחת מול השנייה בשני קצוות החדר. לאורך השעה הטיפולית יושבים המטופל והמטפל אחד מול השני ובמרחק זה מזה, מרחק היוצר גם ריחוק. המטפל נתפס כמו דמות סמכותית יודעת-כל המוסרת למטופלים מידע מגבוה, שאמור לעזור למטופל.

על פי הגישה הקלאסית, על מנת להגיע לריפוי המיוחל יש לחשוף את העבר, את מקורות הבעיה. רק חשיפת הסיבות שגורמות להתנהגות או לרגשות המסוימים מלכתחילה,  תאפשר ל”חולה” להשתנות ולהתגבר על הבעיות שלו. מודל זה מסביר את הזמן הממושך של הטיפול. הרי בבסיסו של הטיפול הפסיכולוגי עומדת החזרה לעבר, למציאת מקורות הבעיה או הסיבות להתנהגות, שאותה רוצים לשנות.

קשה מאוד להגדיר ולבודד את המצבים המשפיעים על חיינו. המקרים הנדירים הם דווקא אלה שבאים לטיפול ומכריזים שהם רוצים לשנות התנהגות מסוימת, שמקורה בחוויות אלה ואלה, ואין צורך “לבלוש” אחר הסיבות לה. בהקדמה לספרם המשותף של הפסיכיאטר פיל סטאטס והפסיכולוג בארי מייקלס, “הכלים” (The Tools) מספר מייקלס על תחילת דרכו כפסיכולוג. מעבר לחרדה שחש כל אחד כשהוא מתחיל בעבודה חדשה, כאילו הוא מתחזה, הוא הרגיש חוסר אונים מול מטופלת, שהגדירה מראש את הבעיה שלה. היא הסבירה לו שהיא סובלת מחרדת נטישה כיוון שאבא שלה נטש אותה כשהייתה ילדה. כתוצאה, היא מחטטת בצורה כפייתית במחשב ובטלפון של החבר שלה כדי לוודא שהוא לא בוגד בה או עומד לעזוב.

המטופלת הציגה למייקלס דרישה ברורה – תעזור לי איך להפסיק את ההתנהגות הכפייתית שלי, את המקורות לה אני כבר יודעת. מייקלס מתאר את תחושת חוסר האונים שאפפה אותו, ושלחה אותו להתייעץ עם שניים מהמנחים שלו. הם יעצו לו להחזיר אותו לילדות שלה ו”להכנס עמוק יותר.”

יכול להיות שהפסיכולוגיה הקלאסית מביאה מזור להרבה מטופלים. ה”חפירה” והחקירה שלהם לגבי העבר עוזרים להם להבין את הסיבות להתנהגויות המאפיינות אותם בהווה, אחרת לא היה מחסור בפסיכולוגים. יחד עם זאת, ברור לי גם שאנשים חסרי אורך רוח, כמוני, מאבדים את הסבלנות אחרי שיחות אין-סופיות, גם אם הם חווים איזו שהיא הקלה מהפחדים שלהם. זו בדיוק הסיבה שעזבתי את הפסיכולוגית שלי, למרות שהיא די סירבה לשחרר אותי כי הרגישה שיש עוד עבודה לעשות. אמנם שמעתי תובנות והבחנות מעניינות, והתמדתי בטיפול הפסיכולוגי כשנה וחצי, עד שהבנתי, שסוג הטיפול הזה פחות מתאים לי. מצד אחד, הרגשתי שאני פחות חרדה ממה שהייתי, ומצד שני לא הצלחתי לשנות התנהגויות מסוימות שאותן רציתי לשנות.

שינוי התנהגותי איננו תוצאה של הבנה, כי אז הפסקת עישון לא הייתה בעיה. כולנו יודעים ומבינים שהעישון הורס לנו את הבריאות באופן כללי, ואת הריאות בפרט, כפי שמוכיח השיעול בבוקר. מי לא רוצה להפסיק לעשן? הרוב הגדול רוצים, אבל ההבנה הזו איננה גורמת לשינוי התנהגותי. שינוי התנהגותי הוא שינוי של דפוסים שנטבעו בנו לאורך החיים. למשל, אנשים שמתרגזים בקלות, אנשים שנעלבים במהירות, שזקוקים לשליטה, הם לא נולדו כאלה, אלא הפכו לכאלה בעקבות ניסיון החיים שלהם שלימד אותם תסכול אך לא לימד אותם איך לפתור את התסכול, דפוס ההתנהגות נטמע כחלק מהאופי.

הפסיכולוגיה הקלאסית תטען, שכדי לשנות דפוס התנהגות יש לשנות את הדרך שבה אנו תופשים את המציאות, שינוי של הפרשנות שהמוח נותן למצב כלשהוא. לאחר שנשנה את הפרשנות שלנו, אנו נתפוש את המציאות באופן שונה, ואז התגובה ההתנהגותית שלנו תהיה שונה מהתגובה האוטומטית הרגילה שלנו. במקום לתפוש סיטואציה כמאיימת – נתפוש אותה כמאתגרת. במקום לתפוש סיטואציה כמביכה – נתפוש אותה כמצחיקה.

כשהחלטתי לעזוב את הטיפול, וכפי שקרה בשינוי התזונתי שעשיתי, הזדמן לי לראות, בסופו של אותו השבוע את הסרט הדוקומנטרי על הפסיכיאטר פיל סטאטס. הסרט נוצר על ידי אחד ממטופליו, ג’ונה היל (Jonah Hill.) הסרט הדוקומנטרי הוא מבט חושפני של חייו ויצירתו של ד”ר פיל סטאטס, פסיכיאטר מפורסם, שעזר לאינספור מטופלים, כולל להיל עצמו, להתגבר על אתגרי בריאות הנפש. ניתן לצפות בסרט בנטפליקס.

שם הסרט כשם הפסיכיאטר Stutz , ללא יומרות. בסרט אנו פוגשים איש צנוע, חולה בפרקינסון, שמנהל שיחות עם היל, שהיה אחד המטופלים שלו, שחקן במקצועו, והבמאי של הסרט. בסרט מציג היל את הגישה הייחודית של ד”ר סטאטס לטיפול פסיכולוגי, אותה הוא מכנה “הכלים.” סדרה של תרגילי הדמיה שיכולים לעזור לאנשים לנהל מחשבות ורגשות שליליים, לפתח את החוסן הפנימי, ולמצוא שלווה נפשית.

הסרט מתעמק בסיפור חייו של סטאטס עצמו, כולל ילדותו הקשה וההתמודדויות שלו עם חרדה ודיכאון. הוא כולל גם ראיונות עם כמה ממטופליו לשעבר, שחולקים בסרט כיצד השיטות שלו שינו את חייהם. פיל סטאטס משוכנע שלכולנו כוחות פנימיים בלתי מנוצלים שביכולתם לפתור את בעיותינו.

הוא פיתח שיטה שנעזרת בכלים פשוטים ומוחשיים המעירים את הכוחות הרדומים שבתוכנו. באמצעות סיפורי מטופלים מוצגים מכשולים שרבים מאתנו מתמודדים איתם, כמו הימנעות, דאגנות יתר, ופסימיות, ולאחר מכן מובאים הכלים המתאימים להתגברות עליהם ואופן השימוש בהם. השרשת דפוסי שגרות (routines, ובעברית/לועזית רוטינות) אחרים מאלה שאנו משתמשים בהם כרגע יביא את השינוי ההתנהגותי המבוקש. אדם לא נולד רגזן, נסיבות חיים כאלו ואחרות גרמו לו לתסכול והוא מעולם לא ניסה ללמוד איך לפתור את התסכול.

הכלים שמציג סטאטס אינן תרופות פלא, נקרא את הספר והעולם יהיה ורוד יותר. הפרוצדורות הן טכניקות שהופכות את הקשיים להזדמנויות ומאפשרות לנו לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו. לצאת מאזור הנוחות ומההתנהגות האוטומטית ולמצוא השראה ואושר המשפיעים על כל הסובב אותנו. יש צורך בתרגול מעמיק של הכלים הללו עד שנהפוך אותם חלק מאתנו, והם יהיו חלק אוטומטי מאתנו.

סייפא: “דע את עצמך” סוקרטס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Are you human ? האם אתה בן אדם *