לחיות בהיפרטקסט מבלי להבין מה זה – העידן החדש

A colorful photo of the Kindle book Literary Hypertext - by Hava Ritter Cohenלחיות בהיפרטקסט” הוא התיאור של האתר שלי והוא גם העיסוק שלי בשנים האחרונות. מי שפוגש אותי ושומע שעבודת הדוקטורט שלי עוסקת בהיפרטקסט שואל מיד מה זה. כשאני מסבירה שהיפרטקסט הוא שילוב בין ספרות לבין מחשבים נפערות העיניים בתדהמה. התפיסה המקובלת היא שבעוד שספרות היא תחום הומניסטי, מחשבים הם תחום ריאלי ומדויק. ובאמת כך הוא: מחשבים עוסקים בחישובים, ומכאן שמם. ואילו הספרות עוסקת ברגשות, מעשים ובעיקר באנשים ובאירועים. אבל מאז ומתמיד שאפו שני התחומים להיעזר זה בזה.

הדוגמה הבולטת ביותר היא שיטות המחקר. באופן עקרוני באקדמיה קיימות שתי שיטות מובחנות של מחקר: האחת היא הכמותית והשנייה היא האיכותנית, מלשון איכות. איך נבחרו השמות היא שאלה בפני עצמה, כי ללא כל הבנה מי הוא מה אני בוחרת באיכות על פני כמות, תמיד! את המחקר הכמותי אנו פוגשים בחיי היום-יום: סקרים ושאלונים למיניהם. המחקר הכמותי מחפש סדירויות או אי-סדירות בנתונים כמותיים ומסיק מסקנות בעזרת ניתוחים סטטיסטיים. לדוגמה: כמה אנשים חושבים ש…; איזה טעם אהוב יותר על ילדים? מי חכם יותר קבוצה א’ או קבוצה ב’? סוג המחקר הזה מצוי בעיקר במדעי החיים, רפואה, מדעי החברה, מדעים מדויקים וכד’. על דיוקה של הסטטיסטיקה לא כדאי להאריך, די אם נזכיר את הסטטיסטיקאי שטבע בנהר שעומקו הממוצע 50 ס”מ.

A colorful schema of Mathematical functionsהמחקר האיכותני הוא מחקר תיאורי, המתאר את התופעה במקום למדוד אותה. נשתמש בדוגמאות הקודמות – מה יהיו שאלות המחקר המתאימות בשיטת המחקר האיכותנית. לא היינו שואלים כמה אנשים חושבים, אלא, מי הם האנשים שחושבים . . . למה ילדים אוהבים טעם מתוק? מה הופך את קבוצה א’ לחכמה יותר? סוג המחקר הזה שכיח יותר במדעי הרוח ומכאן גם שמו – איכותני. 🙂 גם תוצאת המחקר הסופית שונה; במחקר הכמותי יש מעט מאוד מלל והרבה טבלאות וגרפים, (עבודת דוקטורט של 30 עמ’). ואילו המחקר האיכותני מתבסס על תיאורים מפורטים, שכוללים הרבה מאוד מלל. (עבודת דוקטורט של מאות עמודים).

למרות המובחנות הברורה – מי שייך לאן – לאורך השנים נעשים ניסויים שונים לשלב את שני סוגי המחקרים בתחומים השונים. מדעי החברה התחילו להשתמש במחקר האיכותני ומתארים את המקרים ולא רק מודדים אותם ואילו מדעי הרוח התחילו למדוד ולא רק לתאר. בספרות לדוגמה, נפוץ כבר מזמן מחקר הבודק את כמות ההופעות של מילים בטקסטים ספרותיים. A colorful collage of books entering a computer simulating hypertextגם תופעת ההיפרטקסט היא שילוב של שני התחומים.

ההיפרטקסט הוא מלל (טקסט, מילים) שנכתב ונקרא בעזרת המחשב וכולל קישורים. את הקישורים יוצר הכותב, בעל האתר או מי מטעמו. כך כתוב היום האינטרנט כולו, בדיוק כמו הטקסט שאתם קוראים עכשיו. בפסקה השנייה של הרשומה הזו (post, ברוך) מסומנות שתי מילים בצבע כחול וכאשר סמן העכבר מגיע אליהם צורתו משתנה לצורת יד, וכך יודעים הקוראים שיש קישור היוצא ממילה זו אל מקומות אחרים. המילה “כמותי” תעביר את הקורא אל אתר הויקיפדיה בו יש פירוט רב יותר על נושא המחקר הכמותי. הקישורים הם שהופכים את האינטרנט לרשת עולמית. הם מקשרים בין שרתים בארצות שונות, בין זמנים שונים, בין שפות שונות וכו’.

אז איך קשור ההיפרטקסט למחשבים הבנו, אבל איך הוא קשור לספרות? חוקרי הספרות שגילו את ההיפרטקסט הבינו שהוא מאפשר יצירת שינוי מהותי בספרות. הספרות נשענת באופן בלעדי על הרצף הלינארי של המילים הסגורות בתוך הספר. כך היא יוצרת את המתח והסקרנות שמביאים אותנו לקרוא. קישור של מילים מתוך הטקסט הספרותי לטקסטים אחרים, מילים, צלילים, וידיאו וכד’, שובר את הרצף הלינארי ו”פותח” את הספרות. הנושא הדליק את דמיונם של חוקרי הספרות ולאורך כחמש עשרה שנים היה עיסוק רציני רב בנושא, שדעך כיוון שהסופרים לא הרימו את הכפפה וכמות ספרות ההיפרטקסט נשארה מוגבלת.

סייפא: “השינוי הוא חוק החיים. ואלה שמסתכלים רק לעבר או להווה בטוח שיפסידו את העתיד”, ג’ון קנדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Are you human ? האם אתה בן אדם *