לחיות בהיפרטקסט מבלי להבין מה זה – העידן החדש

Kindle book Literary Hypertext - by Hava Ritter Cohen היפרטקסטלחיות בהיפרטקסט” הוא התיאור של האתר שלי והוא גם העיסוק שלי בשנים האחרונות. מי שפוגש אותי ושומע שעבודת הדוקטורט שלי עוסקת בהיפרטקסט שואל מיד מה זה. כשאני מסבירה שהיפרטקסט הוא שילוב בין ספרות לבין מחשבים נפערות העיניים בתדהמה. התפיסה המקובלת היא שבעוד שספרות היא תחום הומניסטי, מחשבים הם תחום ריאלי ומדויק. ובאמת כך הוא: מחשבים עוסקים בחישובים, ומכאן שמם. ואילו הספרות עוסקת ברגשות, מעשים ובעיקר באנשים ובאירועים. מאז ומתמיד היו שני התחומים מנוגדים זה לזה. האחד בא מהמדעים המדוייקים, ואילו השני בא ממדעי הרוח.

אבל המתח שבין שני המדעים מושך אותם האחד אל השני. כמו המתח שבין מילים לבין מספרים, כך המתח שבין שתי שיטות המחקר הנהוגות היום באקדמיה: האחת היא הכמותית והשנייה היא האיכותנית, מלשון איכות. איך נבחרו השמות היא שאלה בפני עצמה; אני בוחרת באיכות על פני כמות, גם ללא כל הבנה מי הוא מה. תמיד! את המחקר הכמותי אנו פוגשים בחיי היום-יום: סקרים ושאלונים למיניהם. המחקר הכמותי מחפש סדירויות או אי-סדירות בנתונים כמותיים ומסיק מסקנות בעזרת ניתוחים סטטיסטיים. לדוגמה: כמה אנשים חושבים ש…; איזה טעם אהוב יותר על ילדים? מי חכם יותר קבוצה א’ או קבוצה ב’?

סוג המחקר הזה מצוי בעיקר במדעי החיים, רפואה, מדעי החברה וכד’. הרפואה מתבססת ברובה על המחקר הכמותי תוך שהיא מתעלמת מחוסר הדיוק שלו. ישנן תרופות רבות שיעילותן הוכחה, במקרה הטוב, ב- 50%. אם נפרש את הנתון הזה במילים, המשמעות היא שהתרופה עוזרת רק בחצי מהמקרים. ואם אני בחצי השני? על דיוקה של הסטטיסטיקה לא כדאי להאריך, די אם נזכיר את הסטטיסטיקאי שטבע בנהר שעומקו הממוצע 50 ס”מ. לכן, היום הרפואה צועדת לקראת רפואה מותאמת אישית, שלוקחת בחשבון את המדדים האישיים שלנו’ שמנבאים את ההתאמה לתרופות ולטיפולים השונים.

מחקר כמותי, מחשביםהמחקר האיכותני הוא מחקר תיאורי, העושה שימוש בטקסט (מילים, ברוך,) על מנת לתאר את התופעה במקום למדוד אותה. נשתמש בדוגמאות הקודמות – מה יהיו שאלות המחקר המתאימות בשיטת המחקר האיכותנית. לא היינו שואלים כמה אנשים חושבים, אלא, מי הם האנשים שחושבים . . . למה ילדים אוהבים טעם מתוק? מה הופך את קבוצה א’ לחכמה יותר? סוג המחקר הזה שכיח יותר במדעי הרוח ומכאן גם שמו – איכותני 🙂 גם תוצאת המחקר הסופית שונה; במחקר הכמותי יש מעט מאוד טקסט והרבה טבלאות וגרפים, (עבודת דוקטורט של 30 עמ’). ואילו המחקר האיכותני מתבסס על תיאורים מפורטים, שכוללים הרבה מאוד טקסט. (עבודת דוקטורט של מאות עמודים).

למרות המובחנות הברורה – מי שייך לאן – לאורך השנים נעשים ניסויים שונים לשלב את שני סוגי המחקרים בתחומים המנוגדים והשונים. מדעי החברה התחילו להשתמש במחקר האיכותני ומתארים את המקרים ולא רק מודדים אותם ואילו מדעי הרוח התחילו למדוד ולא רק לתאר. בספרות לדוגמה, נפוץ כבר מזמן מחקר הבודק את כמות ההופעות של מילים מסויימות בטקסטים ספרותיים כניסיון להבין את הסיפור, את כוונת היוצר וכד’. גם תופעת ההיפרטקסט היא שילוב של שני התחומים.

A colorful collage of books entering a computer simulating hypertextהמונח “היפרטקסט” מורכב מהמילים: היפר + טקסט. התחילית (תוספת בתחילת מילה, ברוך) “היפר” מקורה בלועזית ומשמעותה יותר מ, מעבר ל. לדוגמה, כששמתארים אדם כהיפראקטיבי, למעשה אומרים עליו שהוא יותר מאקטיבי. לכן, אצל אדם היפראקטיבי יש צורך להרגיע את היותר מדי. ההיפרטקטס הוא בראש ובראשונה טקסט. אך אין זה טקסט מודפס על נייר או טקסט רגיל על המסך, שנכתב בעזרת המחשב ו/או נקרא ממנו. התכונה המייחדת את ההיפרטקסט מהטקסט הרגיל היא ה”היפר.” ההיפר במילה “היפרטקסט” אומר “מעל לטקסט” ומסמן את הקישורים.

הקישורים, ההפנייה ממסך למסך ומאתר לאתר (כשלוחצים במקום שהעכבר הופך לצורה של יד, ברוך) הם שיוצרים את ההיפרטקסט. את הקישורים יוצר הכותב, בעל האתר, הסופר או מי מטעמם. כך כתוב היום האינטרנט כולו, בדיוק כמו ההיפרטקסט שאתם קוראים עכשיו. המילים, המסומנות בצבע כחול בפוסט וכשמכוונים את סמן העכבר עליהם הוא משתנה לצורת יד, הן הקישור היוצא מהמילים אל מקומות אחרים. המילים “יוצר הכותב” יעבירו את הקורא אל פוסט אחר שבו יתואר תפקידו של הכותב או של תהליך היצירה. הקישורים הם שהופכים את האינטרנט לרשת עולמית. הם מקשרים בין שרתים בארצות שונות, בין זמנים שונים, בין שפות שונות, בין מסמכים ובין מסכים.

אז איך קשור ההיפרטקסט למחשבים הבנו, אבל איך הוא קשור לספרות? חוקרי הספרות שגילו את ההיפרטקסט הבינו שהוא מאפשר יצירת שינוי מהותי בספרות. הספרות המודפסת נשענת באופן בלעדי על הרצף הלינארי של המילים הסגורות בתוך הספר. כך היא יוצרת את המתח והסקרנות שמביאים אותנו לקרוא. הדוגמה הקלאסית היא בספרות הפופולרית. בעוד שברומן הרומנטי ברור הסוף של הסיפור עוד לפני שהתחלנו לקרוא, בז’אנר (הסוגה) הבלשי והמותחנים הרצף הלינארי, שמוכתב על ידי הספר המודפס, יוצר מתח: מי הרוצח? מי הפושע?

ספרות, הבנוייה על ההיפרטקסט, בנוייה על קישור של מילים מתוך הרצף הסיפורי למקומות רבים ושונים, לפעמים גם לטקסטים אחרים, מילים, צלילים, וידיאו וכד. כך נשבר הרצף הלינארי של הסיפור ו”פותח” את הספרות, שהיתה מוגבלת לספר הפיסי, מעבר לגבולות הטקסט. הנושא הדליק את דמיונם של חוקרי הספרות ולאורך כחמש עשרה שנים היה עיסוק רציני רב בנושא, שדעך בסופו של דבר, כיוון שהסופרים לא הרימו את הכפפה וכמות ספרות ההיפרטקסט נשארה מוגבלת. באינטרנט ובעולם ההי-טק ההיפרטקסט הוא סוג הטקסט הנהוג, הנורמה. כיוון שההיפרטקסט הוא תלוי מחשבים יש חשיבות רבה להקלדה על פני כתיבה ביד, אבל זה נושא לפוסט אחר (-:

סייפא: “השינוי הוא חוק החיים. ואלה שמסתכלים רק לעבר או להווה בטוח שיפסידו את העתיד”, ג’ון קנדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Are you human ? האם אתה בן אדם *