מוסיקה מבית אבא

Red_armyבגחמה של רגע החלטתי להזמין כרטיסים להופעה של “מקהלת הצבא האדום”. המחיר היה יקר למדי, אך גם זה לא ריפה את ידי. פעם, לפני שנים, היינו משתמשים בתרועת החצוצרות והמנגינה של מקהלת הצבא האדום במארש המפורסם שלהם On the March. השיר תורגם לעברית כ”אל הדרך” בביצוע מקהלת הגבעתרון וההפניה למעלה היא לביצוע המשולב של שתי הלהקות). תרועת החצוצרות היתה פותחת את טקסי סיום בית הספר ולצלילי המנגינה עצמה היו הילדים צועדים ועולים על הבמה לגאוות הוריהם. הצלילים הללו היו מאוד אהובים עלי והם מלווים אותי גם היום (בחדר כושר כשהם נותנים לי את הקצב להליכון). 

בבוקר ההופעה קראתי ביקורת בעיתון שהעניקה להופעת המקהלה ארבעה כוכבים מתוך חמישה ודברה על הצליל המדוייק ועל הביצוע המרהיב, אך הזהירה את הקהל שמבחר השירים בהופעה של השנה, בניגוד לזו של השנה שעברה, עוסק ברובו בנצחון הסובייטי במלחמת העולם השניה. בשנה שעברה אוסף השירים כלל את רוב השירים שתורגמו לעברית והיו נכסי צאן הברזל של ישראל של פעם: קלינקה, וולגה וולגה, הו צ’יצורניה, צ’ארדש עם בללייקה, ארבעה שירים בעברית ועוד. קצת נבהלתי ואפילו טרחתי להזהיר את אישי שיחיה, שזה לא ממש שירים מוכרים ואהובים. הוא הרגיע אותי ואמר: “לא נורא, זאת הולכת להיות חוויה. לרגע אל תצטערי.”

ההופעה התקיימה בהיכל התרבות המחודש, שלא הפך להיות יותר נוח בעקבות החידוש כי המקום לרגליים ממש מצומצם, אך האקוסטיקה של המקום מדהימה, וכך כל מופע מוסיקלי משתדרג ממש. לתדהמתי רובו של הקהל לא היה דוברי רוסית, אלא אוסף מייצג של עמך ישראל בג’ינס. הקהל הרב השתהה בחוץ עד שהכרוז הכריז על תחילת המופע בעוד חמש דקות ותוך שניות נכנסו כולם ובשעה 20:30 בדיוק התחיל המופע (אפילו עם הקהל הישראלי אפשר להתחיל בזמן!).

שתי הפתעות נעימות ציפו לי: האחת היתה קריינות של דן כנר שהציגה את הזמרים, והשניה – להקת רקדנים מדהימה, שיצרה הפוגות קלות מההופעה הקולית. כפי שאמר המבקר, המקהלה באמת מדהימה, על הטקסים המשונים שלה (טקס קביעת הדגלים על ידי דגלנים שצועדים כמו בכיכר האדומה). כלי הנגינה שלה הם אלה שכבר שכחנו – הבללייקה והאקורדיון והחזירו אותנו לימים אחרים. ההופעה לוותה גם בשני מסכי ווידיאו שלעיתים הציגו את המקהלה או הסולנים ולעיתים היוו המחשה גראפית לשירים. רק דבר אחד לא השכילו לעשות בהופעה – לתת תרגום סימולטני למילות השירים וכך נאלץ הקהל לנחש את נושאי השירים בעזרתם של דברי הקישור המצומצמים של דן כנר והמסכים. חבל.

סייפא: צלילי הילדות הם הצלילים שתמיד חוזרים אליהם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Are you human ? האם אתה בן אדם *