חדרי שירותים הם החדר הכי חשוב בבית – נושא קליל לימים לוהטים

נשים בשמלות קרינולינותכשאנחנו קוראים ספר, צופים בהצגה, בתכנית טלוויזיה ואפילו בסרט, אף אחד מהגיבורים או השחקנים לא הולך לשירותים. הפעם הראשונה שתשומת לבי הופנתה לנושא הייתה בביתה של הנסיכה דיאנה בארמון קנסינגטון שבלונדון. באחד מהביקורים שלנו בלונדון הגענו לארמון שבו תערוכה הממחישה את חיי האצולה הבריטית במאה ה- 18. בכל חדר קבל את פנינו מדריך אחר והסביר למה שימש החדר בחיי היום-יום של משפחת המלוכה. להמשיך לקרוא חדרי שירותים הם החדר הכי חשוב בבית – נושא קליל לימים לוהטים

החיים הם שיעור, אז מה למדנו מהשינויים בשנת 2020?

זמן קריאה: 5 דק’
השינויים בחיים הם שיעור אחד גדול. אמא שלי הייתה אומרת ש”כל החיים אנחנו לומדים ולבסוף מתים כמו טיפשים.” נכון שזה מטופש למות, אבל היא התכוונה, שלאחר חיים שלמים עוד לא למדנו שום דבר. אמא שלי לא התכוונה למהפכת המידע או להתפוצצות הידע, אלא לכל המצבים, האירועים והאנשים שאותם אנו פוגשים בחיי היום-יום ומולם אנחנו עומדים. כל אירוע וכל מפגש מזמנים לנו התמודדות, שלא פעם מפתיעה אותנו, היא שונה מכל קודמותיה, ואין לנו תגובה אוטומטית אליה. להמשיך לקרוא החיים הם שיעור, אז מה למדנו מהשינויים בשנת 2020?

“נשים קטנות” – או אולי הן לא היו באמת קטנות?

זמן קריאה: 5 דק’

נשים קטנותהחודש מציינים מעל מאה וחמישים שנים לפרסום ספרה של לואיזה מיי אלקוט “נשים קטנות”. קמפיין “me too#” הפך ויראלי בשנת 2017 וממשיך גם היום בכוח רב. למרות תגובות מעורבות מגברים ונשים כאחת, נשאלת השאלה האם אנחנו, הנשים, עדיין אותן “נשים קטנות?” להמשיך לקרוא “נשים קטנות” – או אולי הן לא היו באמת קטנות?

טיסות בימי קורונה – לטוס או לא לטוס?

אין טיסות“אין טיסות,” הכריז קריין הטלוויזיה בחודש מרץ, בעיצומה של הקורונה, כולן מתבטלות והשמיים סגורים. נשימתי נעתקה מפני ששבוע אחר-כך היינו צריכים לטוס לחו”ל לעזור לבני ולכלתי שעמדה ללדת. הסגר היה באוויר כבר שבועיים אבל לא עלה בדעתי שהוא יתממש, שלא לדבר על פעמיים! היציאה מהבית הוגבלה ל- 100 מטר בלבד ולכן הלחץ על המשלוחים המקוונים הרקיע שחקים (רוצה משלוח מהסופר לשבוע הבא? ברוך) כמובן שביטלתי את הטיסה וחברת הטיסות העבירה מיד את הכסף חזרה לחשבוני. ברוך שיחיה, אמר לי מיד, זה הולך לקחת הרבה זמן! להמשיך לקרוא טיסות בימי קורונה – לטוס או לא לטוס?

מה הן הונאות דיגיטליות ומה כדאי לדעת כדי להתגונן

הונאות אשראי
זמן קריאה: 7 דק’
הונאות דיגיטליות פורחות בתקופה האחרונה. אין ספק שזו דרך מאוד פשוטה לעבריינים “לעשות” כסף. העלייה בכמות הרכישות ברשת האינטרנט הרגילה את כולנו לתת פרטי כרטיס אשראי מבלי לחשוב פעמיים. התקשורת שמדווחת על הונאות אינה מתייחסת לאדם הפרטי. כאשר קבוצת האקרים משתלטת על מחשבים של בית חולים באנגליה, או של חברת הדלק האמריקאית קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline), התהודה תהיה גדולה. אך ההונאה של האדם התמים כמעט ואיננה מדווחת ולכן אנחנו פחות נזהרים. להמשיך לקרוא מה הן הונאות דיגיטליות ומה כדאי לדעת כדי להתגונן

חופש הביטוי או חופש הדיכוי


תמונה של מילים
ישראל היא מדינה של קיבוץ גלויות ולכן יש חשיבות מיוחדת לחופש הביטוי לדעות שונות, כמו  לריבוי השמות השונים שיש למאכלים מסויימים במסגרת חופש הביטוי. דווקא האחדות היהודית באה לידי ביטוי במאכלים זהים בין העדות, למרות השמות השונים, ועם שינויים ותוספות לפי המצוי בארץ ובתרבות שממנה בא. לדוגמה, החמין שכל אשכנזי בטוח שזאת המצאה מזרח אירופאית קיים בכל העדות, אם כי בשמות שונים: הטשולנט הופך להיות “אוסבו” אצל הבוכרים, “הריס” אצל התימנים, או “ביריאני” על ידי יהודי הודו. לביבות חנוכה, הלא הם הלאטקס הפכו לרושטי בשווייץ (עם בייקון ברוך, אלא מה?), אערוק בעירק, עיג’ה בסוריה . . .
להמשיך לקרוא חופש הביטוי או חופש הדיכוי

מתי קראת שיר בפעם האחרונה? ומתי שמעת שירה בפעם האחרונה?

תמונה של רדיו מנורות ישןאם אשאל אותך מתי קראת שירה בפעם האחרונה, סביר להניח שהתשובה תהיה שהפעם האחרונה הייתה כשהיית בתיכון, כי צריך, לבגרות. יש אמנם אנשים שקריאת שירה היא המקצוע שלהם, ולחלק מהאנשים היא תחביב. אך, רוב האנשים הרגילים, איך אומרים היום “נורמטיביים,” לא קוראים שירה. כי למי יש זמן? עם כל האינטרנט, ערוצי הטלוויזיה, הוי.או.די., נטפליקס, אמזון ודיסני? אז זהו שזאת טעות! אמנם אנחנו לא קוראים שירה, אבל אנחנו שומעים שירה כי השירה, כמו כמו אמנויות אחרות, שינתה את פניה.תחילתו של השינוי הייתה איטית, כדרכם של שינויים, עד שלא שמנו לב.
להמשיך לקרוא מתי קראת שיר בפעם האחרונה? ומתי שמעת שירה בפעם האחרונה?

נייר דבק כחומר המדביק את העולם – או הזמניות כמשל

tape-job.previewזמן קריאה משוער: 3 דקות

דור הולך ודור בא. זוהי דרכו של העולם. כל דור צריך להיות שונה מקודמו ולהשאיר את חותמו. ולכן אנו ממציאים לכל דור שם ייחודי – דור ה-X, דור ה-Y (הוא דור המילניום) וכו’. לדור ה-Y הודיעו שהם באים ל”עולם ללא נייר”, עולם דיגיטלי מהיר ונקי. בינתיים אנו חיים בעולם שמדפיס את עצמו לדעת; הצורך לקרוא כל דבר “בנייר”, לשלוח כל טופס בפקס, לא להסתפק בסריקה או באימייל גורם לכך שצריכת הנייר ממשיכה לעלות. אבל הנבואות הללו ישנות. מה שהתחדש בעולמם של ילידי דור ה-Z, והוא “הצעקה האחרונה”, הוא השימוש ב”נייר דבק,” לסוגיו השונים, כחומר שמחזיק את העולם. להמשיך לקרוא נייר דבק כחומר המדביק את העולם – או הזמניות כמשל

המוח והזיכרון – איך לשמר, לשפר ואפילו להציל אותם

זמן קריאה משוער: 6 דקות

המוח והזיכרוןהמוח הוא האיבר החשוב ביותר בגופנו וגם האיבר הקסום ביותר. הוא מנהל את מערכות הגוף מצד אחד, ומצד שני אחראי להתנהגות שלנו הנובעת מהמידע החושי שהוא מקבל. הקסם שלו נובע מכך שהוא חבוי. לא ניתן לגשת אליו כדי לבחון אותו. הוא צפון בתוך הגולגולת, המגינה עליו. כעבר חשבו שהלב הוא האיבר החשוב ביותר. עם השנים הבינו שהמוח הוא זה שמנהל את הגוף ולכן, על פי חוק יכולים הרופאים לקבוע את מותו של אדם במידה ומוחו איננו פועל. להמשיך לקרוא המוח והזיכרון – איך לשמר, לשפר ואפילו להציל אותם

בין ברלין לקרקוב – הדימיון בהיסטוריה היהודית וגם בשימור הזיכרון

זמן קריאה משוער: 5 דק’

רחוב יהודי משוחזר במוזיאון "פה לין"כל שנה בסתיו היינו נתקפים ברצון עז לטייל כדי להינות מהקרירות שמקדימה באירופה ובארה”ב (לעומת החום והחמסינים שלנו). וכך, מבלי להתכוון, שנה אחת היינו בסתיו בברלין ושנה לאחר מכן – בקרקוב. שתי ערים עתיקות באירופה, שהיו/שהן גם ערי בירה. קרקוב היתה עיר הבירה של פולין עד 1596 וברלין הפכה לעיר הבירה בשנת 1700. גם לקרקוב וגם לברלין הוזמנו היהודים על ידי השליטים על מנת לפתח את הערים ואת המסחר; פרידריך וילהלם הזמין ב-1671  חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה שקיבלו בתים בברלין, בדיוק כפי שעשה מלך פולין קזי’מייז השלישי, שהקים את הרובע יהודי בשנת 1335 (בזכות אסתר, שהיתה המאהבת היהודיה שלו – נשמע מוכר?), שאליו הגיעו יהודים מכל קצוות אירופה, ובו אף קבלו אוטונומיה דתית. להמשיך לקרוא בין ברלין לקרקוב – הדימיון בהיסטוריה היהודית וגם בשימור הזיכרון