האם כולנו “נשים קטנות?” או אולי הן לא היו קטנות באמת?

נשים קטנותהחודש מציינים מאה וחמישים שנים לפרסום ספרה של לואיזה מיי אלקוט “נשים קטנות”. לאור קמפיין “me too#” שהתחיל לפני שנה וממשיך גם היום, למרות תגובות הנגד מגברים ונשים כאחת, נשאלת השאלה האם אנחנו הנשים עדיין אותן “נשים קטנות?” להמשיך לקרוא האם כולנו “נשים קטנות?” או אולי הן לא היו קטנות באמת?

איך הפכו הסיפורים לכלי איבחוני, טיפולי, הסברתי בכל התחומים

מחברת ריקהלפעמים נגמרים לי הסיפורים ואז אני עוברת לקריאה, שהיא חומר הגלם לכתיבה. בדואר מצאתי קישור למאמר, מתוך מוסף עיתון “כלכליסט,” שכותרתו: “פסטיבל מספרי סיפורים: פרופ’ רון שחר מציג את הכלי הניהולי המפתיע של העידן הנוכחי. אינני מכירה את פרופ’ שחר אך נראה לי שהוא לא מתחום הספרות ולכן התעוררה סקרנותי. הסיפורים הם חומר הגלם של תורת הספרות לדורותיה, אך מזה זמן שאני רואה שבתחומים רבים מאמצים את מונח ה”נרטיב” עד שזלג גם לשימוש היום-יומי והפוליטי. לדוגמה, טענותיו של התובע בבית המשפט הן נרטיב, סוג של סיפור.

להמשיך לקרוא איך הפכו הסיפורים לכלי איבחוני, טיפולי, הסברתי בכל התחומים

אני ממש מצטערת, רוצה לבקש סליחה, לא התכוונתי!

בובת ליצן עצובה רוצה לבקש סליחהאני מצטערת! אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו בכוונה ושלא בכוונה. אני משתדלת שלא לפגוע באנשים בכוונה או שלא בכוונה, אבל רמת הרגישות מגיעה לגבהים כאלה שלפעמים הדברים נשמעים כאילו יש כוונה לפגוע. אז זהו שלא! אמנם יום הכיפורים הוא מועד דתי, בו אמור האדם לפנות לאלוהיו ולבקש סליחה, אך אלוהים יכול לסלוח רק לחטאים שחטאנו כלפיו. על חטאים שחטאנו כלפי אנשים רק אותם האנשים יכולים לסלוח. ומכאן המנהג לבקש סליחה מחברים ומכרים בין ראש השנה לבין יום הכיפורים (עשרת ימי תשובה, ברוך). להמשיך לקרוא אני ממש מצטערת, רוצה לבקש סליחה, לא התכוונתי!

סוף הוא התחלה חדשה

סוף הקיץ - החצבים פורחיםשוב מגיעה התקופה הזאת של סוף הקיץ. אנחנו הרוסים מהחום, התל אביבים – גם מהלחות. עצבניים עד כלות ואז מופיעים להם שני עננים בשמים והחצבים פורחים בכל רחבי הארץ! (תמיד זה מוקדם מדי, ברוך). ושוב אנחנו ב”התחלת הלימודים“. אלה שבשבילם צריך חדרי ילדים במבצע, או לפחות שולחנות חדשים, כיסאות תלמיד בהנחה, מיטות מתכווננות, שלא לדבר על הציוד המשרדי: תיקים, ספרי לימוד, מחברות, עפרונות, מחקים, סרגלים, דפים והרשימה אין-סופית. להמשיך לקרוא סוף הוא התחלה חדשה

איך האופנה קשורה לפוליטיקה – נשים וגברים

The Rivlin's holding handsלמחרת ההופעה הטלוויזיונית של הנשיא האמריקאי יחד עם ראש הממשלה הישראלי נערך בקבוצת “המתלבשות” דיון על שמלתה ומעילה של הגברת נתניהו. אין ספק שבכל בית בישראל לפני ששמעו את דבריהם של הנשיא וראש הממשלה הסתכלו כולם בסקרנות על לבושן של הנשים! (מה היה צבע החליפה של נתניהו, ברוך?) למרות שהעולם מנוהל על ידי גברים, (סתם פוליטיקה) או לפחות הם חושבים שהם מנהלים אותו, לנשותיהם תפקיד מכריע ביחסי הציבור שלהם ובאופנה. דוגמה מעניינת היא ללא ספק סוניה פרס שנמנעה מלהשתלב בעולם הפוליטיקה ולכן גם לא הייתה מחויבת לאופנה. יוצאי דופן הם הזוג ריבלין – אף אחד מהם איננו מלך היופי וגם לא אייקון אופנה, אך היחסים החמים שהם מקרינים הפכו אותם לזוג האהוד ביותר במדינה (בתמונה למעלה). להמשיך לקרוא איך האופנה קשורה לפוליטיקה – נשים וגברים

האם עתידו של הספר כמכשיר קריאה נחרץ, או שיש לו עתיד?

A kindleמזה שנים מאיימים עלינו שגורלו של הספר נחרץ והוא עתיד להיעלם מהעולם. בעידן האלקטרוני של היום האנשים קוראים בעזרת הכלים האלקטרוניים. ישנם הכלים הכלליים שנמצאים אתנו כל היום, כמו הטלפון, שאצל רבים משמש גם לקריאת חדשות ומאמרים. ישנם הכלים הייעודיים, שמטרתם הראשונית הוא לשמש כ”ספר אלקטרוני”, לדוגמה ה”קינדל” של חברת אמזון או ה”נוק” של חברת ברנס ונובל. תלמידים קוראים היום את ספרי הלימוד ממסך המחשב וגם ספרי האקדמיה נקראים מהמסך. לאחרונה הופיעו ספרים שאינם מצריכים קריאה כלל, הספרים הקוליים, לדוגמה, מספרי האוניברסיטה הפתוחה. אז הספר לא מת, רק אמצעי הקריאה השתנו. במקום מהנייר, מהדף, אנחנו קוראים מהמסך. להמשיך לקרוא האם עתידו של הספר כמכשיר קריאה נחרץ, או שיש לו עתיד?

הימור תרבותי

dicesרובנו מהמרים לעיתים רחוקות ומתוך שעשוע, למרות שיש הרואים כהימור גם רכישת כרטיס לוטו, טוטו או מנוי לפיס. ברוב הפעולות שאנו עושים אנו משקיעים מחשבה: שוקלים את כל האפשרויות, את היתרונות ואת החסרונות של כל אפשרות. לדוגמה, כשאנחנו חוצים את הכביש אנחנו בודקים שהמקום טוב לחציה, שהכביש פנוי או שנספיק לחצות אותו בבטחה. זירת ההימור היא סוג של משחק ואף אחד לא משחק בחיים של עצמו. להמשיך לקרוא הימור תרבותי

האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקרוא, לנוד ולנוע

לקרוא מכתב? A flowing mailboxהאינטרנט יצר תחרות מטורפת על הזמן שלנו. אני לא מספיקה לקרוא את כל מה שאני רוצה (אימייל, פייסבוק, אנסטגרם) וכבר נופלים דברים חדשים ומסקרנים. אבל, שוב, לא מספיקה וכבר. . .  צריך לבדוק דואר – הרבה עיתונים אלקטרוניים, רובם בחינם וכולם לפי תחומי העניין שלך, מה לא תירשם? אז כל יום נופלים עלי שניים שלושה עיתונים כאלה ובהם רשימות של המוני מאמרים מעניינים. להמשיך לקרוא האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקרוא, לנוד ולנוע

ארבעה טיפים לשמירה על המשקל לאורך זמן (ואולי גם לירידה במשקל)

Trousers before and woman afterכבר בגיל הילדות ראיתי איך אחי מחסל סנדוויצ’ים ונשאר רזה כמו גפרור. ואני, אוכלת סנדוויץ’ אחד בבית הספר (עם ממרח שוקולד השחר, ברור!) ונראית “עגלגלה”. כדי לרזות עשיתי דיאטת “שומרי משקל” ורזיתי יפה (מי אמר ביקיני?) כשהשתחררתי מהצבא, שוב עשיתי דיאטה (הפעם מהירה – החיים מתחילים). בכל לידה עברתי את העגלגלות והפכתי לשמנה. אבל לאחר כל לידה ניהלתי מאבק עיקש וחזרתי להיות “עגלגלה”. כשהפסקתי לעשן התחלתי להפסיד בקרב נגד המשקל ויחד עם הגיל הגעתי למצב שכולם אומרים שאני נראית נהדר אבל אני לא יכולה לנשום מרוב “עגלגלות”. לאחר כל כך הרבה שנים של מלחמה אני רוצה לשתף בארבע תובנות שעוזרות לי לא רק לשמור על המשקל שלא ירקיע, אלא ממש לרדת מעט. אשמח לשמוע מה אתם חושבים בתגובות למטה. להמשיך לקרוא ארבעה טיפים לשמירה על המשקל לאורך זמן (ואולי גם לירידה במשקל)

למה חשבו שפחמימות (סוכר) עדיפים על השומן?

yugurt&milkמי שקורא בעיון את רשימת המרכיבים של המזון מגלה שברוב המאכלים מורידים את השומן ומוסיפים סוכר (פחמימות) או אחד מתחליפיו. אני יכולה להבין שמוסיפים סוכר ליוגורט; יוגורט אמתי, טבעי, ללא תוספות נוצר מהוספת חיידקים לחלב והם ניזונים מסוכר החלב, לקטוז, ומפרישים חומצה לקטית, וחומצה – כשמה כן היא – חמוצה ולהרבה אנשים יש בעיה לאכול יוגורט “אמיתי”. קטשופ עם סוכר – מובן, שהרי הוא רסק עגבניות מתוק! אבל איזה הגיון יש להוספת סוכר לרוטב סויה, שאמור להיות מלוח? לרוטב צ’ילי שצריך להיות חריף? לרסק עגבניות שאמור להיות חמצמץ? לחמאת בוטנים? להמשיך לקרוא למה חשבו שפחמימות (סוכר) עדיפים על השומן?