הציטוט (אפיגרף) שבראש עבודת הדוקטורט שלי הוא של חוקר התקשורת הקנדי מרשל מקלוהן, שנחשב למייסד מחקר אמצעי התקשורת ועתיד הטכנולוגיה. הוא אמר ש”אנחנו מתבוננים בהווה דרך המראה האחורית. אנחנו צועדים אחורה אל העתיד.” זאת בדיוק הייתה ההרגשה שלי בשבוע האחרון. ההרגשה שכל שינוי שהושג בהתנהגות הישראלית, הפחתת האלימות ההדדית, היעלמות גזענות בין מגזרים שונים, הולך פתאום לאחור ונעלם. להמשיך לקרוא פחד, גזענות ואלימות מועצמים על ידי המדיה
קטגוריה: החיים
פוסטים הקשורים לחיים עצמם, להנאות ובילויים וגם … לעיצבונים הקטנים.
החיים קצרים מדי – ארבעה דברים שהגיע הזמן לשחרר
זמן קריאה: 5 דק’
החיים קצרים מדי. יש דברים שצריך לשחרר ולהפסיק לשאת על גבנו. “הזמן הניגר כמו מים” אומרת חוה אלברשטיין בשירה “ערב אחר.” ואכן, הזמן עובר מבלי לעצור אפילו לרגע, וכל דקה מקרבת אותנו אל קיצנו. אנשים נוטים לשכוח או להדחיק את העובדה הפשוטה שיבוא יום ולא נהיה עוד. העולם פשוט ימשיך בלעדינו. השמש תמשיך לזרוח ולשקוע; המכוניות ימשיכו לנסוע או לעמוד בפקקים; בבית שלי תגור מישהי אחרת והמעלית תמשיך לעלות ולרדת בלעדי. להמשיך לקרוא החיים קצרים מדי – ארבעה דברים שהגיע הזמן לשחרר
סוף הוא התחלה חדשה
שוב מגיעה התקופה הזאת של סוף הקיץ. אנחנו הרוסים מהחום, התל אביבים – גם מהלחות. עצבניים עד כלות. אז מופיעים להם כמה עננים בשמים. החצבים פורחים בכל רחבי הארץ! (תמיד זה מוקדם מדי, ברוך). ושוב אנחנו ב”תחילת הלימודים“. אלה שבשבילם צריך חדרי ילדים במבצע, או לפחות שולחנות חדשים, כיסאות תלמיד בהנחה, מיטות מתכווננות, שלא לדבר על הציוד המשרדי: תיקים, ספרי לימוד, מחברות, עפרונות, מחקים, סרגלים, דפים והרשימה אין-סופית. להמשיך לקרוא סוף הוא התחלה חדשה
הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי ואלה ש”נולדו”
הכישורים שנחוצים להצלחה בעולם הדיגיטלי שונים מאלה שנדרשנו להם בעולם הקודם, כיוון שהעולם הדיגיטלי שונה מאוד מהמציאות בה אנו חיים. אחד הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי הוא כישורי הריכוז. פעם שיעור היה נמשך כ- 50 דקות וכולו היה עוסק בנושא אחד. לעומת זאת, היום, מומלץ לשנות אחרי 20 דקות, משך הזמן בו אדם מתרכז באופן משמעותי. פעם יכולתי לשבת שעות מבלי להרים ראש ולקרוא, לכתוב, לתכנת, ואפילו לחשוב. היום, גם ללא כל הפרעה, אני ממש צריכה להתאמץ כדי להישאר מרוכזת בדבר אחד לאורך זמן, ובעיקר אם הוא לא מעניין אותי במיוחד. מה נשתנה היום מאז?
ארבעה טיפים לשמירה על המשקל לאורך זמן (ואולי גם לירידה במשקל)
כבר בגיל הילדות ראיתי איך אחי מחסל סנדוויצ’ים ונשאר רזה כמו גפרור. ואני, אוכלת רק סנדוויץ’ אחד בבית הספר (עם ממרח שוקולד השחר, ברור!) ונראית “עגלגלה”. כדי לרזות עשיתי דיאטת “שומרי משקל” ורזיתי יפה (מי אמר ביקיני?). כשהשתחררתי מהצבא, שוב עשיתי דיאטה (הפעם מהירה – החיים מתחילים). בכל לידה עברתי את העגלגלות והפכתי לשמנה. אבל לאחר כל לידה ניהלתי מאבק עיקש וחזרתי להיות “עגלגלה”. כשהפסקתי לעשן התחלתי להפסיד בקרב נגד המשקל ויחד עם הגיל הגעתי למצב שכולם אומרים שאני נראית נהדר אבל אני לא יכולה לנשום מרוב “עגלגלות”. לאחר כל כך הרבה שנים של מלחמה אני רוצה לשתף בארבע תובנות שעוזרות לי לא רק לשמור על המשקל שלא ירקיע, אלא ממש לרדת וגם לשמור על הירידה. להמשיך לקרוא ארבעה טיפים לשמירה על המשקל לאורך זמן (ואולי גם לירידה במשקל)
המורים, או למה אנשים לא רוצים לקבל שכר מבלי לעבוד?
המורים הם אנשים ש”מקבלים שכר מבלי לעבוד.” אז למה אנשים לא רצים להיות מורים? תחשבו על זה – לקבל כסף ולשבת בבית, או לנפוש על אי טרופי? איך ניתן, לפי ההצהרה שלמעלה, להסביר את העובדה שבארצות רבות יש מחסור במורים? בישראל, המצב חמור עד כדי כך שמורות מגיעות חולות לבית הספר כי אין בנמצא מורים מחליפים. גם את זה קשה להסביר. הרי זאת ממש לא בעיה להחליף את אנשים שכל הזמן נמצאים בחופש. עובדה. תסתכלו רק איך הם מקבלים חודשיים משכורת ולא עושים כלום. ואז בדיוק באים החגים ושוב הם בחופש. ואנחנו מה? יש לנו שבועיים וגם אותם אנחנו לא מצליחים לממש כי יש כל כך הרבה עבודה. תחשבו על מנכ”ל משרד האוצר הפורש המסכן, כמה הוא עובד! 24/7! שפרושו בתרגום לעברית תקנית עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע! מזל שהדתיים לא רואים טלוויזיה אחרת הקואליציה הייתה מתפרקת. עבודה בשבת! להמשיך לקרוא המורים, או למה אנשים לא רוצים לקבל שכר מבלי לעבוד?
לחיות בהיפרטקסט מבלי להבין מה זה – העידן החדש
“לחיות בהיפרטקסט” הוא התיאור של האתר שלי והוא גם העיסוק שלי בשנים האחרונות. מי שפוגש אותי ושומע שעבודת הדוקטורט שלי עוסקת בהיפרטקסט שואל מיד מה זה. כשאני מסבירה שהיפרטקסט הוא שילוב בין ספרות לבין מחשבים נפערות העיניים בתדהמה. התפיסה המקובלת היא שבעוד שספרות היא תחום הומניסטי, מחשבים הם תחום ריאלי ומדויק. ובאמת כך הוא: מחשבים עוסקים בחישובים, ומכאן שמם. ואילו הספרות עוסקת ברגשות, מעשים ובעיקר באנשים ובאירועים. מאז ומתמיד היו שני התחומים מנוגדים זה לזה. האחד בא מהמדעים המדוייקים, ואילו השני בא ממדעי הרוח.
מה היא התזונה הבריאה ביותר בעולם המודרני?
“המזון הוא הדלק של הגוף,” הסבירו לנו כשהיינו קטנים. כדי שתהיה לגוף אנרגיה, הנוצרת מעיכול המזון, ונהיה בריאים, צריך לאכול. הסבר פשוט וממצה שלא היו עליו עוררין. המזון היה מה שההורים (האימהות בעיקר, ברוך) הגישו לנו. היה גם המשפט האלמותי: “אם לא תאכל יבוא שוטר.” מה בדיוק יעשה השוטר הושאר לדמיונו של הילד, אבל היה ברור שמזון הוא דבר חשוב. הייתה גם דרישה ברורה לגבי הכמות: “ילד טוב משאיר צלחת ריקה.” הילדים שלי פתרו את כל הבעיות הללו כשזרקו לכלב, שישב מתחת לשולחן, כל מה שלא רצו לאכול או לסיים – אבל הצלחת הייתה ריקה (כאילו שהיה לי אכפת). מכאן, להפיכתו של המזון לנושא מרכזי בחיינו הדרך הייתה קצרה. להמשיך לקרוא מה היא התזונה הבריאה ביותר בעולם המודרני?
המיומנויות החשובות ביותר לעולם של מחר?
איך להכין את התלמידים לעולם המחר? בית הספר של היום איננו מכין את התלמידים להתמודד עם החידושים המצפים להם! מי לא שמע את הטענות והשאלות הפופוליסטית האלה? חזור והשקם טוענים כלפי בית הספר כי הוא מלמד את התחומים והנושאים של העבר. שר החינוך טוען שמתמטיקה היא חזות הכול. ואילו, אחרים, טוענים שלימודים כלל אינם המפתח לעתיד. בבקשה דוגמאות: ביל גייטס, מיסד מיקרוסופט חברת התוכנה הגדולה, נשר מאוניברסיטת הרווארד בשנה הראשונה; מרק צוקרברג נשאר “רשום” באוניברסיטת הרווארד, אך עסק בענייניו האישיים ולא סיים אותה; דוד עזריאלי הישראלי עזב את לימודיו בטכניון, אם כי מאילוצים חיצוניים (מלחמת העצמאות), והרשימה ארוכה. להמשיך לקרוא המיומנויות החשובות ביותר לעולם של מחר?
איך לא לצאת פראייר ברכישות בחנויות ובאינטרנט
פראייר, היא מילה קשה לאוזניים ישראליות, המקבילה לאח התם באגדה של פסח. אף אחד לא רוצה להיות פראייר, או להיתפס כפראייר. לכן, נהגים סוטים בפתאומיות ממסלולם כאשר במסלול לידם אפשר לעמוד קרוב יותר לרמזור. הפחד לצאת פראייר כשקונים משהו, כי אולי החבר קנה יותר בזול ממני. כולנו רוצים להיות מתוחכמים, מצליחים, ובעלי ניסיון חיים, או בפשטות לא-פראייר. להמשיך לקרוא איך לא לצאת פראייר ברכישות בחנויות ובאינטרנט