האם עתידו של הספר כמכשיר קריאה נחרץ, או שיש לו עתיד?

A kindleמזה שנים מאיימים עלינו שגורלו של הספר נחרץ והוא עתיד להיעלם מהעולם. בעידן האלקטרוני של היום האנשים קוראים בעזרת הכלים האלקטרוניים. ישנם הכלים הכלליים שנמצאים אתנו כל היום, כמו הטלפון, שאצל רבים משמש גם לקריאת חדשות ומאמרים. ישנם הכלים הייעודיים, שמטרתם הראשונית הוא לשמש כ”ספר אלקטרוני”, לדוגמה ה”קינדל” של חברת אמזון או ה”נוק” של חברת ברנס ונובל. תלמידים קוראים היום את ספרי הלימוד ממסך המחשב וגם ספרי האקדמיה נקראים מהמסך. לאחרונה הופיעו ספרים שאינם מצריכים קריאה כלל, הספרים הקוליים, לדוגמה, מספרי האוניברסיטה הפתוחה. אז הספר לא מת, רק אמצעי הקריאה השתנו. במקום מהנייר, מהדף, אנחנו קוראים מהמסך. להמשיך לקרוא האם עתידו של הספר כמכשיר קריאה נחרץ, או שיש לו עתיד?

הימור תרבותי

dicesרובנו מהמרים לעיתים רחוקות ומתוך שעשוע, למרות שיש הרואים כהימור גם רכישת כרטיס לוטו, טוטו או מנוי לפיס. ברוב הפעולות שאנו עושים אנו משקיעים מחשבה: שוקלים את כל האפשרויות, את היתרונות ואת החסרונות של כל אפשרות. לדוגמה, כשאנחנו חוצים את הכביש אנחנו בודקים שהמקום טוב לחציה, שהכביש פנוי או שנספיק לחצות אותו בבטחה. זירת ההימור היא סוג של משחק ואף אחד לא משחק בחיים של עצמו. להמשיך לקרוא הימור תרבותי

האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקרוא, לנוד ולנוע

לקרוא מכתב? A flowing mailboxהאינטרנט יצר תחרות מטורפת על הזמן שלנו. אני לא מספיקה לקרוא את כל מה שאני רוצה (אימייל, פייסבוק, אנסטגרם) וכבר נופלים דברים חדשים ומסקרנים. אבל, שוב, לא מספיקה וכבר. . .  צריך לבדוק דואר – הרבה עיתונים אלקטרוניים, רובם בחינם וכולם לפי תחומי העניין שלך, מה לא תירשם? אז כל יום נופלים עלי שניים שלושה עיתונים כאלה ובהם רשימות של המוני מאמרים מעניינים. להמשיך לקרוא האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקרוא, לנוד ולנוע

ארבעה טיפים לשמירה על המשקל לאורך זמן (ואולי גם לירידה במשקל)

Trousers before and woman afterכבר בגיל הילדות ראיתי איך אחי מחסל סנדוויצ’ים ונשאר רזה כמו גפרור. ואני, אוכלת סנדוויץ’ אחד בבית הספר (עם ממרח שוקולד השחר, ברור!) ונראית “עגלגלה”. כדי לרזות עשיתי דיאטת “שומרי משקל” ורזיתי יפה (מי אמר ביקיני?) כשהשתחררתי מהצבא, שוב עשיתי דיאטה (הפעם מהירה – החיים מתחילים). בכל לידה עברתי את העגלגלות והפכתי לשמנה. אבל לאחר כל לידה ניהלתי מאבק עיקש וחזרתי להיות “עגלגלה”. כשהפסקתי לעשן התחלתי להפסיד בקרב נגד המשקל ויחד עם הגיל הגעתי למצב שכולם אומרים שאני נראית נהדר אבל אני לא יכולה לנשום מרוב “עגלגלות”. לאחר כל כך הרבה שנים של מלחמה אני רוצה לשתף בארבע תובנות שעוזרות לי לא רק לשמור על המשקל שלא ירקיע, אלא ממש לרדת מעט. אשמח לשמוע מה אתם חושבים בתגובות למטה. להמשיך לקרוא ארבעה טיפים לשמירה על המשקל לאורך זמן (ואולי גם לירידה במשקל)

למה חשבו שפחמימות (סוכר) עדיפים על השומן?

yugurt&milkמי שקורא בעיון את רשימת המרכיבים של המזון מגלה שברוב המאכלים מורידים את השומן ומוסיפים סוכר (פחמימות) או אחד מתחליפיו. אני יכולה להבין שמוסיפים סוכר ליוגורט; יוגורט אמתי, טבעי, ללא תוספות נוצר מהוספת חיידקים לחלב והם ניזונים מסוכר החלב, לקטוז, ומפרישים חומצה לקטית, וחומצה – כשמה כן היא – חמוצה ולהרבה אנשים יש בעיה לאכול יוגורט “אמיתי”. קטשופ עם סוכר – מובן, שהרי הוא רסק עגבניות מתוק! אבל איזה הגיון יש להוספת סוכר לרוטב סויה, שאמור להיות מלוח? לרוטב צ’ילי שצריך להיות חריף? לרסק עגבניות שאמור להיות חמצמץ? לחמאת בוטנים? להמשיך לקרוא למה חשבו שפחמימות (סוכר) עדיפים על השומן?

פחד, גזענות ואלימות

ה"מראה האחורית" של מרשל מקלוהןהאפיגרף (ציטוט) שבראש עבודת הדוקטורט שלי הוא של החוקר הקנדי מרשל מקלוהן שאמר: “אנחנו מתבוננים בהווה דרך המראה האחורית. אנחנו צועדים אחורה אל העתיד.” זאת בדיוק הייתה ההרגשה שלי בשבוע האחרון. ההרגשה שכל התקדמות שהושגה – הולכת פתאום לאחור.  להמשיך לקרוא פחד, גזענות ואלימות

מדוע ולמה הימים טסים במהירות הסילון

quick-coffeeסתם יום ראשון. תחילתו של שבוע חדש. זה שהימים עוברים במהירות הסילון, כולם מסכימים. באמת, קשה להבין את התופעה הזו. למה הימים עוברים בקצב יותר מהיר מהקצב של פעם? להבנתי, היה צריך להיות הפוך – כשהייתי עסוקה עם ילדים, תלמידים, לימודים, השתלמויות וישיבות, חברים, הורים ומשפחה הקצב היה צריך להיות הרבה יותר מהיר. ולא כך הוא, דווקא היום, כשאני בפנסיה, חופשיה (סוף-סוף, ברוך) לעשות ככל העולה על רוחי, דווקא היום הימים טסים להם, אולי כמו בני האדם שהתחילו לטוס בתדירות מדהימה.

להמשיך לקרוא מדוע ולמה הימים טסים במהירות הסילון

הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי ואלה ש”נולדו”

"The Persistence of Memory" by Salvador Dalí, 1931,MoMA
“The Persistence of Memory” by Salvador Dalí, 1931,MoMA

אחד הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי הוא כישורי הריכוז. פעם שיעור היה נמשך כ- 50 דקות וכולו היה עוסק בנושא אחד. לעומת זאת, היום, מומלץ לשנות אחרי 20 דקות, משך הזמן בו אדם מתרכז באופן משמעותי. פעם יכולתי לשבת שעות מבלי להרים ראש ולקרוא, לכתוב, לתכנת, ואפילו לחשוב. היום, גם ללא כל הפרעה, אני ממש צריכה להתאמץ כדי להישאר מרוכזת בדבר אחד לאורך זמן, ובעיקר אם הוא לא מעניין אותי במיוחד. מה נשתנה היום מאז?

להמשיך לקרוא הכישורים שנעלמו בעולם הדיגיטלי ואלה ש”נולדו”

עבודת יד או קונפקציה – זאת השאלה

dressmaker modelמי לא זוכר את “יום תופרת”, שהיה נהוג לפני שנים, כשהתופרת הייתה באה הביתה והבגדים נתפרו בעבודת יד? קודם היה צריך ללכת לקנות בדים; היקרים היו ברחוב דיזנגוף, והזולים היו ברחוב נחלת בנימין (חלק מהחנויות עדיין קיים). היינו קונים את כל הבדים וחוזרים הביתה בידיים עמוסות. אמא הייתה מתקשרת  לתופרת וקובעת “יום”. התופרת הייתה מתייצבת בבוקר, אמא הייתה מכינה לה ארוחת בוקר, מראה לה את הבדים ומסבירה לה מה כל בד אמור להיות. לקראת שעות אחר הצהריים היה הבית מלא בחוטים ובפיסות בד קטנות, והבדים עצמם הפכו, באורח פלא, להיות בגדים. להמשיך לקרוא עבודת יד או קונפקציה – זאת השאלה

שתי הערים המרכזיות של פורטוגל – ליסבון הבירה ופורטו

קטנוע בר-יין שתי הערים המרכזיות של פורטוגל הן ליסבון הבירה בדרום, ופורטו בצפון. את המרחק ביניהן ניתן לעבור בנסיעה של שלוש שעות. פורטוגל נראית כמדינה קטנה במפות, בעיקר כשהיא צמודה לספרד הענקית. אך, היא המדינה השלישית באירופה בקוטנה, למרות ששטחה גדול פי 4.5 מישראל. נופה הגיאוגרפי הררי ברובו, פרט לרצועת החוף. לפורטוגל שייכים גם האיים האזוריים ואיי מדיירה. אנחנו לא ניסינו לתפוס ככל יכולתנו. העדפנו טיול איטי שמשאיר טעם של עוד.

להמשיך לקרוא שתי הערים המרכזיות של פורטוגל – ליסבון הבירה ופורטו