למה אנחנו כל כך לחוצים בזמן ומרגישים חסרי אנרגיה?

חוסר אנרגיהלפעמים אנחנו חשים ללא אנרגיה. אנחנו לא רוצים לדבר עם אף אחד, אנחנו לא רוצים לקרוא ולא רוצים לראות או לשמוע שום דבר. התחושה הכללית היא כאילו נשארנו קליפה. אף אחד לא גר בפנים. כאילו שמנו שלט: “יצאנו לחופשה.” מי לא זוכרת איך קמה מהמיטה אחרי מחלה טובה והרגישה שאין לה כוח להתמודד עם שום דבר, רק תעזבו אותה בשקט, באמא’שלה. בדרך כלל חוסר האנרגיה בא לאחר התמודדות עם אירועים קשים או מחלות. אבל, לאחרונה אני מרגישה כך בסופו של כל יום. שלא לדבר כמה מהר מגיע סופו של היום! להמשיך לקרוא למה אנחנו כל כך לחוצים בזמן ומרגישים חסרי אנרגיה?

מה יכול להיות יותר מעניין בימים טרופים מאשר ארון הבגדים?

Corona virusמה יכול להיות יותר מעניין בימים טרופים אלה מאשר ארון הבגדים, או במילה כוללת יותר, אופנה. הרי אין שום דאגה אחרת שעומדת בפנינו. הכול כבר בסדר! העולם עצר מלכת. עוד ועוד מדינות סוגרות את שעריהן, ואזרחים נסגרים בבתיהם כמו כלב במלונתו. העולם כולו עובר למשטר חרום בעקבות התפרצותה של מחלת הקורונה חשוכת התרופות. האם היא תשנה גם את האופנה כפי שראינו בעבר? להמשיך לקרוא מה יכול להיות יותר מעניין בימים טרופים מאשר ארון הבגדים?

איך האופנה קשורה לפוליטיקה – נשים וגברים

The Rivlin's holding handsלמחרת ההופעה הטלוויזיונית של הנשיא האמריקאי יחד עם ראש הממשלה הישראלי נערך בקבוצת “המתלבשות” דיון על שמלתה ומעילה של הגברת נתניהו. אין ספק שבכל בית בישראל לפני ששמעו את דבריהם של הנשיא וראש הממשלה הסתכלו כולם בסקרנות על לבושן של הנשים! (מה היה צבע החליפה של נתניהו, ברוך?) למרות שהעולם מנוהל על ידי גברים, (סתם פוליטיקה) או לפחות הם חושבים שהם מנהלים אותו, לנשותיהם תפקיד מכריע ביחסי הציבור שלהם ובאופנה. דוגמה מעניינת היא ללא ספק סוניה פרס שנמנעה מלהשתלב בעולם הפוליטיקה ולכן גם לא הייתה מחויבת לאופנה. יוצאי דופן הם הזוג ריבלין – אף אחד מהם איננו מלך היופי וגם לא אייקון אופנה, אך היחסים החמים שהם מקרינים הפכו אותם לזוג האהוד ביותר במדינה (בתמונה למעלה). להמשיך לקרוא איך האופנה קשורה לפוליטיקה – נשים וגברים

ה”שקרים הלבנים” של פעם הפכו להיות השקרים והכזבים של היום

איור של השקרים הלבנים של פעם מן המפורסמות הוא שאצל הפולנים הכבוד מעל לכל, לא רק הכבוד העצמי, אלא גם כבודו של הזולת. לכן, גם אם התספורת החדשה של החברה הכי-טובה הייתה איומה ונוראה, שלא לומר מכוערת, היינו אומרים לה כמה היא מחמיאה לצבע העיניים, למבנה הפנים, לבוהק של השיניים, כיד הדמיון הטובה עלינו. כי מה יכולנו להגיד? שזה מכוער? הייתה אפשרות שהיא תדביק את השיער בחזרה? רק עוגמת נפש יכולנו לגרום ומזה ניסינו להימנע. “שקרים לבנים” קראו להם והצידוק שניתן לשימוש ב”שקר הלבן” הוא צידוק ערכי, ולכן זימן דיון ערכי, שבדק מה יותר חשוב – האמת, שעלולה להיות פוגענית, או התחושה והמצב הנפשי של מי שלו משקרים. להמשיך לקרוא ה”שקרים הלבנים” של פעם הפכו להיות השקרים והכזבים של היום

עבודת יד או קונפקציה – זאת השאלה

dressmaker modelמי לא זוכר את “יום תופרת”, שהיה נהוג לפני שנים, כשהתופרת הייתה באה הביתה והבגדים נתפרו בהתאמה אישית ובעבודת יד? קודם היה צריך ללכת לקנות בדים; היקרים היו ברחוב דיזנגוף, והזולים היו ברחוב נחלת בנימין (חלק מהחנויות עדיין קיים). היינו קונים את כל הבדים וחוזרים הביתה בידיים עמוסות. אמא הייתה מתקשרת  לתופרת וקובעת “יום”. התופרת הייתה מתייצבת בבוקר, אמא הייתה מכינה לה ארוחת בוקר, מראה לה את הבדים ומסבירה לה מה כל בד אמור להיות. לקראת שעות אחר הצהריים היה הבית מלא בחוטים ובפיסות בד קטנות, והבדים עצמם הפכו, ב”אורח פלא” להיות בגדים. להמשיך לקרוא עבודת יד או קונפקציה – זאת השאלה

האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקום וללכת למקום אחר

לקרוא מכתב? A flowing mailboxהאינטרנט יצר תחרות מטורפת על הזמן שלנו. אני לא מספיקה לקרוא את כל מה שאני רוצה (אימייל, פייסבוק, אנסטגרם) וכבר נופלים דברים חדשים ומסקרנים. אבל, שוב, לא מספיקה וכבר. . .  צריך לבדוק דואר – הרבה עיתונים אלקטרוניים, רובם בחינם וכולם לפי תחומי העניין שלך, מה לא תירשם? אז כל יום נופלים עלי שניים שלושה עיתונים כאלה ובהם רשימות של המוני מאמרים מעניינים. להמשיך לקרוא האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקום וללכת למקום אחר

אחדות עם ישראל – האם הפכה לפלגנות?

מאזניים ליום הדין - גזר דין אחד לכולפעם היו הדברים ברורים ומוסכמים והעניקו לנו תחושות של קביעות, של בטחון ושל אחדות. למשל, בערב יום כיפור היינו מברכים ב”גמר חתימה טובה”. השנה, הסבירה לי חברה, שיש לומר “חתימה טובה” כי אצלה בעבודה התנהל כבר דיון מה נכון לומר. אבל, אמרתי, ביום כיפור ה’ יושב בדין וחותם בספרים, זאת מהות היום ומהות התפילות והבכי. כן, אמרה, אבל הבנות במשרד דתיות והן יודעות, תבדקי. ברור שבדקתי, ואז גיליתי  שיש שמאריכים את חתימת הספרים עד להושענה רבה! אפילו לגבי היום היחיד בו אחדות ישראל מנצחת, ליצור פלגנות? להמשיך לקרוא אחדות עם ישראל – האם הפכה לפלגנות?

חופשת החלומות שלי לפיורדים בסקנדינביה

Swiss view לפעמים חלומות מתגשמים. לא, לא הגעתי לירח, גם לא קבלתי פרס נובל. לא נבחרתי לראשות הממשלה, ואפילו לא שברתי שום שיא אולימפי. אולי כיוון שאלה מעולם לא היו החלומות שלי. כאדם מאוד מעשי החלומות שלי צנועים. אחד מהם קשור לחפץ מהעידן הטרום דיגיטלי, לוח השנה. כל שנה הייתי מחכה בצפייה לראות אילו לוחות שנה יגיעו בערב ראש השנה החדשה. חברות גדולות, סוכני ביטוח, רשתות אופנה ועוד, היו שולחים את היומנים כאמצעי פרסומי. היומנים היו מעוטרים בתמונות אקזוטיות ומרהיבות של אתרים ומקומות מסביב לעולם, כמו הפיורדים בסקנדינביה. להמשיך לקרוא חופשת החלומות שלי לפיורדים בסקנדינביה

אני ממש מצטערת, רוצה לבקש סליחה, לא התכוונתי!

בובת ליצן עצובה רוצה לבקש סליחהאני מצטערת! אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו בכוונה ושלא בכוונה. אני משתדלת שלא לפגוע באנשים בכוונה או שלא בכוונה, אבל רמת הרגישות מגיעה לגבהים כאלה שלפעמים הדברים נשמעים כאילו יש כוונה לפגוע. אז זהו שלא! אמנם יום הכיפורים הוא מועד דתי, בו אמור האדם לפנות לאלוהיו ולבקש סליחה, אך אלוהים יכול לסלוח רק לחטאים שחטאנו כלפיו. על חטאים שחטאנו כלפי אנשים רק אותם האנשים יכולים לסלוח. ומכאן המנהג לבקש סליחה מחברים ומכרים בין ראש השנה לבין יום הכיפורים (עשרת ימי תשובה, ברוך). להמשיך לקרוא אני ממש מצטערת, רוצה לבקש סליחה, לא התכוונתי!

סוף הוא התחלה חדשה

סוף הקיץ - החצבים פורחיםשוב מגיעה התקופה הזאת של סוף הקיץ. אנחנו הרוסים מהחום, התל אביבים – גם מהלחות. עצבניים עד כלות. אז מופיעים להם כמה עננים בשמים. החצבים פורחים בכל רחבי הארץ! (תמיד זה מוקדם מדי, ברוך). ושוב אנחנו ב”תחילת הלימודים“. אלה שבשבילם צריך חדרי ילדים במבצע, או לפחות שולחנות חדשים, כיסאות תלמיד בהנחה, מיטות מתכווננות, שלא לדבר על הציוד המשרדי: תיקים, ספרי לימוד, מחברות, עפרונות, מחקים, סרגלים, דפים והרשימה אין-סופית. להמשיך לקרוא סוף הוא התחלה חדשה