תאילנד – איך להגיע ומאיפה להתחיל

A tree bloomingמכל עונות השנה הכי אני אוהבת את האביב. למרות שבישראל זאת עונה שמאופיינת בריבוי השרבים. בניגוד לסתיו, שבו השרבים מאוד קשים ולא נעימים, באביב הם לא באמת נוראיים, רק מזכירים קצת מה זה קיץ, ותמיד יש סיכוי שיבוא גשם קטן וירחץ את כל האובך, האבק והחול. והכי כיף זה לראות את העצים מתחילים ללבלב, מצמיחים פרחים בשלל צבעים וכבר לא נורא קר ועדיין לא נורא חם, ובתל אביב עדיין לא לח. קצת לפני שהאביב מפציע אני מחפשת לאן לנסוע כדי להתחמם מעט, עד שהוא יגיע. בשנה שעברה נסענו לדרום איטליה, כי שם חם, אבל היה ממש קר. השנה הגעתי למסקנה שאקלים טרופי זה הכי חם, אז למה לא תאילנד? כולם כבר היו, רק אנחנו לא. להמשיך לקרוא תאילנד – איך להגיע ומאיפה להתחיל

עידן חדש – עובדות ועובדות אלטרנטיביות

twitter-birdבעידן חדש מקבלים אנשים את המידע החדשותי מ”עטו” של המנהיג ב”טוויטר”. גילוי נאות – אין לי, לא היה … אני מעדיפה לראות את מהדורת החדשות בסופו של יום, כשראשי פנוי לשמוע מה נשמע בעולם. בדרך כלל, אני מגלה שמשהו רע קורה, בארץ ובעולם, כשבני משפחתי מתחילים להודיע שהם בסדר ולשאול אם אנחנו בסדר. גם זה עידן חדש בשבילי, כשהילדים דואגים להורים! להמשיך לקרוא עידן חדש – עובדות ועובדות אלטרנטיביות

“חוק השקיות” ושנאת ההפסד

walmart-ailesמדינת ישראל עתירת חוקים, (אז מה אם זה מצחיק ברוך, זה חוק!). הבעיה היא שאף אחד לא לוקח אותם ברצינות ואין מי שיפקח על יישומם. לכן אף אחד לא התרגש מ”חוק השקיות” שנכנס לתוקפו בינואר השנה. אף אחד לא חשב מה המשמעות של אין שקיות בחינם. איך צריך ללכת לסופר? האם להכין מלאי של שקיות? אולי לקנות שקיות בד? או אולי ניילון יותר טוב? רק חברות כלכליות וחנויות שמוכרות תיקים וסלים קפצו על ההזדמנות למכירות ורווח. להמשיך לקרוא “חוק השקיות” ושנאת ההפסד

היעילות של שוק התקשורת התחרותי

אוטוסטרדת האינטרנטבוקר אחד בהיר, חם ולח, קם הבן-אדם, ומגלה שהאינטרנט שלו, שהיה סוס דוהר הפך להיות עגלה זוחלת. כל מספר שניות יש ניתוק, המהירות – לא קיימת, במילה אחת – מחריד. עושה הבן – האדם בדיקת מהירות ומגלה שהמהירות היא 0.3 מגהבייט. (ברוך, ב- Wi-Fi מהירות 30 זה סביר) אי אפשר לעבוד! מחליט הבן-אדם לעשות מעשה. מתקשר להוט, זוכה למענה די מהר (הפתעה טובה, ברוך) ונותן מנה טובה למוקדנית על המהירות, הניתוקים, החום ועל החיים בכלל. להמשיך לקרוא היעילות של שוק התקשורת התחרותי

פשוטי העם והלורדים (או משרתים ואדונים)


House_of_Commonsביום שבת בבוקר, עם הקפה של ארוחת הבוקר (כן ברוך, בשביל הבריאות חייבים לאכול ארוחת בוקר) אני קוראת את “7 לילות” ומחפשת לאיזה אירוע כדאי ללכת השבוע. לפחות פעם בשבוע אני משתדלת ללכת לאירוע תרבותי. כל הליכה לשם הנאה ולא לסידורים, לעבודה, לרופא או למרפאה (לא ברוך, ביקור במס הכנסה לא נחשב, גם אם החזירו לך כסף) נחשבת.  
להמשיך לקרוא פשוטי העם והלורדים (או משרתים ואדונים)

החלום ושברו

Omayra Sanchezבשנותיו האחרונות אמר אבי, שזכה לעבור את גיל 90, “לא זו הארץ שהתכוונו להקים לכם”. הורי לא ברחו מאירופה, הם הגיעו כחלוצים, “לבנות ולהיבנות בה”. אכזבתו מהמתרחש בארץ היתה גדולה והוא לא חדל מלדבר על החלום ושברו. אני, שהייתי כל כך עסוקה בלהתמודד עם גידול הילדים, גידול ההורים, העבודה התובענית, ואפילו מעט ספורט שהצלחתי לדחוס ללו”ז העמוס (באולינג מישהו?), לא כל כך הבנתי למה הוא מתכוון ולא היה לי זמן להשקיע מחשבה בדבריו.  להמשיך לקרוא החלום ושברו

האשה ששנתה את חיי הנשים

Shnirer_tombהמדריכה שליוותה אותנו היתה פולניה קתולית שלומדת ומתמחה בלימודי יהדות. היא ספרה לנו שחמותי באה ממשפחה מאוד חרדית, ממש כמו במאה שערים. היא למדה ברשת “בית יעקב“, רשת של בתי ספר יהודיים לבנות בלבד. למרות החרדיות הרבה של המשפחה והיותה נצר לרמ”א (על כך בפעם אחרת) היא היתה משפחה פרקטית, שהעריכה השכלה (שלא לדבר על חמותי שהיתה ידענית ועקשנית וחפשה מידע ואגרה ידע עד יומה האחרון).  להמשיך לקרוא האשה ששנתה את חיי הנשים

מוסיקה מבית אבא

Red_armyבגחמה של רגע החלטתי להזמין כרטיסים להופעה של “מקהלת הצבא האדום”. המחיר היה יקר למדי, אך גם זה לא ריפה את ידי. פעם, לפני שנים, היינו משתמשים בתרועת החצוצרות והמנגינה של מקהלת הצבא האדום במארש המפורסם שלהם On the March. השיר תורגם לעברית כ”אל הדרך” בביצוע מקהלת הגבעתרון וההפניה למעלה היא לביצוע המשולב של שתי הלהקות). תרועת החצוצרות היתה פותחת את טקסי סיום בית הספר ולצלילי המנגינה עצמה היו הילדים צועדים ועולים על הבמה לגאוות הוריהם. הצלילים הללו היו מאוד אהובים עלי והם מלווים אותי גם היום (בחדר כושר כשהם נותנים לי את הקצב להליכון).  להמשיך לקרוא מוסיקה מבית אבא

המסע בעקבות . . . (חלק א’)

yardמזג האוויר בשבוע שעבר (שישי-שבת חמסין מטורף ויום ראשון – מיני הוריקן, או אולי צריך לקרוא לזה ציקלון? טייפון?) הזכיר לי את מזג האויר שקבל את פנינו בפולין. ביומיים הראשונים היה חמסין של 35 מעלות, שמאוד נדיר בפולין, ואחר כך ירד גשם. בפולין הקיץ היה מאוד חם (שינויים במזג האויר אמרנו?) כשהטמפרטורות הן כל כך גבוהות אני אישית מעדיפה להיות בישראל, מקסימום ארה”ב. באירופה לא חושבים שחודשיים של קיץ וחום מטורף מצדיקים מזגן. הכי הרבה ניתן לפגוש שם מאווררים משנות השישים שלנו. וכמובן שהמחשבה על פולין הזכירה לי שעדיין לא כתבתי על המסע שלנו בפולין.

להמשיך לקרוא המסע בעקבות . . . (חלק א’)

מה שהחום גורם לנו לעשות . . .

Pragha-Krarowלא יכולתי לסבול יותר את החום וחלמתי על אירופה הקרירה. פראג נראתה לי מה זה מתאימה! מזג האוויר קריר בתחילת ספטמבר אבל לא קפוא, ואנחנו לא הספקנו לראות את העיר. כשהיינו שם לפני שנים בחודש יוני, היה חמסין של 40 מעלות. זקני פראג לא זכרו כזה מזה 60 שנה, ואי אפשר היה ללכת ברחובות. אז בספטמבר – יהיה נהדר. וחוץ מזה, מפראג נקפוץ לקרקוב, שאותה לא ראיתי כלל, כי רק אני מכל משפחתי הקטנה לא עשיתי את המסע לפולין. להמשיך לקרוא מה שהחום גורם לנו לעשות . . .