מוסיקה מבית אבא

Red_armyבגחמה של רגע החלטתי להזמין כרטיסים להופעה של “מקהלת הצבא האדום”. המחיר היה יקר למדי, אך גם זה לא ריפה את ידי. פעם, לפני שנים, היינו משתמשים בתרועת החצוצרות והמנגינה של מקהלת הצבא האדום במארש המפורסם שלהם On the March. השיר תורגם לעברית כ”אל הדרך” בביצוע מקהלת הגבעתרון וההפניה למעלה היא לביצוע המשולב של שתי הלהקות). תרועת החצוצרות היתה פותחת את טקסי סיום בית הספר ולצלילי המנגינה עצמה היו הילדים צועדים ועולים על הבמה לגאוות הוריהם. הצלילים הללו היו מאוד אהובים עלי והם מלווים אותי גם היום (בחדר כושר כשהם נותנים לי את הקצב להליכון).  להמשיך לקרוא מוסיקה מבית אבא

המסע בעקבות . . . (חלק א’)

yardמזג האוויר בשבוע שעבר (שישי-שבת חמסין מטורף ויום ראשון – מיני הוריקן, או אולי צריך לקרוא לזה ציקלון? טייפון?) הזכיר לי את מזג האויר שקבל את פנינו בפולין. ביומיים הראשונים היה חמסין של 35 מעלות, שמאוד נדיר בפולין, ואחר כך ירד גשם. בפולין הקיץ היה מאוד חם (שינויים במזג האויר אמרנו?) כשהטמפרטורות הן כל כך גבוהות אני אישית מעדיפה להיות בישראל, מקסימום ארה”ב. באירופה לא חושבים שחודשיים של קיץ וחום מטורף מצדיקים מזגן. הכי הרבה ניתן לפגוש שם מאווררים משנות השישים שלנו. וכמובן שהמחשבה על פולין הזכירה לי שעדיין לא כתבתי על המסע שלנו בפולין.

להמשיך לקרוא המסע בעקבות . . . (חלק א’)

מה שהחום גורם לנו לעשות . . .

Pragha-Krarowלא יכולתי לסבול יותר את החום וחלמתי על אירופה הקרירה. פראג נראתה לי מה זה מתאימה! מזג האוויר קריר בתחילת ספטמבר אבל לא קפוא, ואנחנו לא הספקנו לראות את העיר. כשהיינו שם לפני שנים בחודש יוני, היה חמסין של 40 מעלות. זקני פראג לא זכרו כזה מזה 60 שנה, ואי אפשר היה ללכת ברחובות. אז בספטמבר – יהיה נהדר. וחוץ מזה, מפראג נקפוץ לקרקוב, שאותה לא ראיתי כלל, כי רק אני מכל משפחתי הקטנה לא עשיתי את המסע לפולין. להמשיך לקרוא מה שהחום גורם לנו לעשות . . .

שני סיפורים בשבוע

masksבשבוע האחרון ראינו סרט אחד והצגה אחת. הרבה תרבות לכל הדעות. שתי היצירות מספרות סיפור. לא סיפור ארוך, לא סיפור מסובך, אלא סיפור קטן, עם מעט דמויות, הנמצאות במעט מקומות. דווקא ה”קטן” הזה מאפשר להתרכז בסיפור עצמו ולא גוזל את תשומת הלב מהדמויות ומהאירועים שעוברים עליהם. להמשיך לקרוא שני סיפורים בשבוע

מרתון בתל אביב

TLV_map אז ביום שישי היה בתל אביב מרתון. אחרת איך ידעו החמסינים שהעונה שלהם מתחילה? תושבי תל אביב רגילים כבר וביום זה לא מתכננים פעילויות באתרים מרוחקים מהבית. בדרך כלל ביום שישי אני מקפיצה את אישי שיחיה למרפאה ואני קופצת לחדר הכושר באוניברסיטה לפעילות אירובית “קלילה” של 5 ק”מ בשעה. הכל מתבצע בקפיצות כיוון שהמרחקים זעומים והכל לוקח דקות. ביום שישי (27.2.2015) של המרתון לא נתתי למראה החניה המפוצצת שלנו במכוניות (בדרך כלל לא כולם חונים בחניה הפנימית) להרתיע אותי ויצאנו לדרך שהיתה ממש ריקה. רק בכיוון הנגדי, בשדר’ קק”ל מערבה השתרך פקק ארוך. להמשיך לקרוא מרתון בתל אביב