שתי הערים המרכזיות של פורטוגל – ליסבון הבירה ופורטו

קטנוע בר-יין שתי הערים המרכזיות של פורטוגל הן ליסבון הבירה בדרום, ופורטו בצפון. את המרחק ביניהן ניתן לעבור בנסיעה של שלוש שעות. פורטוגל נראית כמדינה קטנה במפות, בעיקר כשהיא צמודה לספרד הענקית. אך, היא המדינה השלישית באירופה בקוטנה, למרות ששטחה גדול פי 4.5 מישראל. נופה הגיאוגרפי הררי ברובו, פרט לרצועת החוף. לפורטוגל שייכים גם האיים האזוריים ואיי מדיירה. אנחנו לא ניסינו לתפוס ככל יכולתנו. העדפנו טיול איטי שמשאיר טעם של עוד.

להמשיך לקרוא שתי הערים המרכזיות של פורטוגל – ליסבון הבירה ופורטו

אז איך הייתה מדריד?

Madridמדריד יושבת על רמה ולכן האויר בה יבש מאוד. היא קבלה את פנינו בטמפרטורות נמוכות וברוח מהגיהינום. היה קר (לא רק לי) ואנשים הלכו ברחובות עטופים ומכורבלים. אבל אחת מהאטרקציות העיקריות בעיר הם הבניינים המטופחים והמשומרים כך שלא היתה ממש ברירה אלא להסתובב ברחובות ולקפוא. העיר נקיה כל כך שאפשר ללכת כשהעיניים נשואות ללמעלה, לבניינים המעוצבים, מבלי לדאוג שמא עולים על מוקש! המוני אדם, תיירים ומקומיים גודשים את הרחובות ביום ובלילה, עיר חיה.
להמשיך לקרוא אז איך הייתה מדריד?

תאילנד – איך להגיע ומאיפה להתחיל

A tree bloomingמכל עונות השנה הכי אני אוהבת את האביב. למרות שבישראל זאת עונה שמאופיינת בריבוי השרבים. בניגוד לסתיו, שבו השרבים מאוד קשים ולא נעימים, באביב הם לא באמת נוראיים, רק מזכירים קצת מה זה קיץ, ותמיד יש סיכוי שיבוא גשם קטן וירחץ את כל האובך, האבק והחול. והכי כיף זה לראות את העצים מתחילים ללבלב, מצמיחים פרחים בשלל צבעים וכבר לא נורא קר ועדיין לא נורא חם, ובתל אביב עדיין לא לח. קצת לפני שהאביב מפציע אני מחפשת לאן לנסוע כדי להתחמם מעט, עד שהוא יגיע. בשנה שעברה נסענו לדרום איטליה, כי שם חם, אבל היה ממש קר. השנה הגעתי למסקנה שאקלים טרופי זה הכי חם, אז למה לא תאילנד? כולם כבר היו, רק אנחנו לא. להמשיך לקרוא תאילנד – איך להגיע ומאיפה להתחיל

“חוק השקיות” ושנאת ההפסד

walmart-ailesמדינת ישראל עתירת חוקים, (אז מה אם זה מצחיק ברוך, זה חוק!). הבעיה היא שאף אחד לא לוקח אותם ברצינות ואין מי שיפקח על יישומם. לכן אף אחד לא התרגש מ”חוק השקיות” שנכנס לתוקפו בינואר השנה. אף אחד לא חשב מה המשמעות של אין שקיות בחינם. איך צריך ללכת לסופר? האם להכין מלאי של שקיות? אולי לקנות שקיות בד? או אולי ניילון יותר טוב? רק חברות כלכליות וחנויות שמוכרות תיקים וסלים קפצו על ההזדמנות למכירות ורווח. להמשיך לקרוא “חוק השקיות” ושנאת ההפסד

היעילות של שוק התקשורת התחרותי

אוטוסטרדת האינטרנטבוקר אחד בהיר, חם ולח, קם הבן-אדם, ומגלה שהאינטרנט שלו, שהיה סוס דוהר הפך להיות עגלה זוחלת. כל מספר שניות יש ניתוק, המהירות – לא קיימת, במילה אחת – מחריד. עושה הבן – האדם בדיקת מהירות ומגלה שהמהירות היא 0.3 מגהבייט. (ברוך, ב- Wi-Fi מהירות 30 זה סביר) אי אפשר לעבוד! מחליט הבן-אדם לעשות מעשה. מתקשר להוט, זוכה למענה די מהר (הפתעה טובה, ברוך) ונותן מנה טובה למוקדנית על המהירות, הניתוקים, החום ועל החיים בכלל. להמשיך לקרוא היעילות של שוק התקשורת התחרותי

פשוטי העם והלורדים (או משרתים ואדונים)


House_of_Commonsביום שבת בבוקר, עם הקפה של ארוחת הבוקר (כן ברוך, בשביל הבריאות חייבים לאכול ארוחת בוקר) אני קוראת את “7 לילות” ומחפשת לאיזה אירוע כדאי ללכת השבוע. לפחות פעם בשבוע אני משתדלת ללכת לאירוע תרבותי. כל הליכה לשם הנאה ולא לסידורים, לעבודה, לרופא או למרפאה (לא ברוך, ביקור במס הכנסה לא נחשב, גם אם החזירו לך כסף) נחשבת.  
להמשיך לקרוא פשוטי העם והלורדים (או משרתים ואדונים)

מוסיקה מבית אבא

Red_armyבגחמה של רגע החלטתי להזמין כרטיסים להופעה של “מקהלת הצבא האדום”. המחיר היה יקר למדי, אך גם זה לא ריפה את ידי. פעם, לפני שנים, היינו משתמשים בתרועת החצוצרות והמנגינה של מקהלת הצבא האדום במארש המפורסם שלהם On the March. השיר תורגם לעברית כ”אל הדרך” בביצוע מקהלת הגבעתרון וההפניה למעלה היא לביצוע המשולב של שתי הלהקות). תרועת החצוצרות היתה פותחת את טקסי סיום בית הספר ולצלילי המנגינה עצמה היו הילדים צועדים ועולים על הבמה לגאוות הוריהם. הצלילים הללו היו מאוד אהובים עלי והם מלווים אותי גם היום (בחדר כושר כשהם נותנים לי את הקצב להליכון).  להמשיך לקרוא מוסיקה מבית אבא

המסע בעקבות . . . (חלק א’)

yardמזג האוויר בשבוע שעבר (שישי-שבת חמסין מטורף ויום ראשון – מיני הוריקן, או אולי צריך לקרוא לזה ציקלון? טייפון?) הזכיר לי את מזג האויר שקבל את פנינו בפולין. ביומיים הראשונים היה חמסין של 35 מעלות, שמאוד נדיר בפולין, ואחר כך ירד גשם. בפולין הקיץ היה מאוד חם (שינויים במזג האויר אמרנו?) כשהטמפרטורות הן כל כך גבוהות אני אישית מעדיפה להיות בישראל, מקסימום ארה”ב. באירופה לא חושבים שחודשיים של קיץ וחום מטורף מצדיקים מזגן. הכי הרבה ניתן לפגוש שם מאווררים משנות השישים שלנו. וכמובן שהמחשבה על פולין הזכירה לי שעדיין לא כתבתי על המסע שלנו בפולין.

להמשיך לקרוא המסע בעקבות . . . (חלק א’)

מה שהחום גורם לנו לעשות . . .

Pragha-Krarowלא יכולתי לסבול יותר את החום וחלמתי על אירופה הקרירה. פראג נראתה לי מה זה מתאימה! מזג האוויר קריר בתחילת ספטמבר אבל לא קפוא, ואנחנו לא הספקנו לראות את העיר. כשהיינו שם לפני שנים בחודש יוני, היה חמסין של 40 מעלות. זקני פראג לא זכרו כזה מזה 60 שנה, ואי אפשר היה ללכת ברחובות. אז בספטמבר – יהיה נהדר. וחוץ מזה, מפראג נקפוץ לקרקוב, שאותה לא ראיתי כלל, כי רק אני מכל משפחתי הקטנה לא עשיתי את המסע לפולין. להמשיך לקרוא מה שהחום גורם לנו לעשות . . .

שני סיפורים בשבוע

masksבשבוע האחרון ראינו סרט אחד והצגה אחת. הרבה תרבות לכל הדעות. שתי היצירות מספרות סיפור. לא סיפור ארוך, לא סיפור מסובך, אלא סיפור קטן, עם מעט דמויות, הנמצאות במעט מקומות. דווקא ה”קטן” הזה מאפשר להתרכז בסיפור עצמו ולא גוזל את תשומת הלב מהדמויות ומהאירועים שעוברים עליהם. להמשיך לקרוא שני סיפורים בשבוע