זיכרון במחלוקת – לזכור בברלין את היהודים

Stolpersteinזמן קריאה: 5 דק’

בברלין עושים רבות כדי להנציח את סבלם של היהודים, את ההסכמה שבשתיקה של האזרחים הגרמנים, ואת זיכרון הנרצחים עצמם. דוגמה מעניינת ושנויה מאד במחלוקת היא פרויקט “אבני נגף”. מטרתו של הפרויקט להנציח את כל היהודים שחיו בברלין לפני השואה, במקומות מגוריהם. האמן הגרמני גונטר דמינג אומר ש”אדם נשכח אך ורק כאשר שמו נשכח” ולכן הוא יוצר מרצפות בשטח של 10 סמ”ר מנחושת, חורט עליהן את השם, תאריך הלידה, ותאריך ונסיבות מותו של קורבן הנאצים ומטמין אותן בין אבני הרחוב בכתובת שבה התגורר, עבד או למד. ניתן למצוא אנדרטאות אישיות אלה ב- 1900 כפרים, עיירות וערים ברחבי גרמניה. להמשיך לקרוא זיכרון במחלוקת – לזכור בברלין את היהודים

בין ברלין לקרקוב – הדימיון בהיסטוריה היהודית וגם בשימור הזיכרון

זמן קריאה משוער: 5 דק’

רחוב יהודי משוחזר במוזיאון "פה לין"כל שנה בסתיו היינו נתקפים ברצון עז לטייל כדי להנות מהקרירות שמקדימה באירופה ובארה”ב (לעומת החום והחמסינים שלנו). וכך, מבלי להתכוון, שנה אחת היינו בסתיו בברלין ושנה לאחר מכן – בקרקוב. שתי ערים עתיקות באירופה, שהיו/שהן גם ערי בירה. קרקוב היתה עיר הבירה של פולין עד 1596 וברלין הפכה לעיר הבירה בשנת 1700. גם לקרקוב וגם לברלין הוזמנו היהודים על ידי השליטים על מנת לפתח את הערים ואת המסחר; פרידריך וילהלם הזמין ב-1671  חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה שקיבלו בתים בברלין, בדיוק כפי שעשה מלך פולין קזי’מייז השלישי, שהקים את הרובע יהודי בשנת 1335 (בזכות אסתר, שהייתה המאהבת היהודיה שלו – נשמע מוכר?), שאליו הגיעו יהודים מכל קצוות אירופה, ובו אף קבלו אוטונומיה דתית. להמשיך לקרוא בין ברלין לקרקוב – הדימיון בהיסטוריה היהודית וגם בשימור הזיכרון

האשה ששינתה את חיי הנשים – שרה שנירר

Shnirer_tombזמן קריאה: 5 דק’

שרה שנירר הקדימה את זמנה ושינתה את חיי הנשים היהודיות באירופה ובעולם. אף פעם לא חשבתי איך נראו החיים לפני שנולדתי. גם כך, גדלתי בשנות הצנע בישראל ונראה היה שקשה לחיות מתוך מחסור ובצניעות. רק כשפגשתי את הנשים המקראיות, יעל אשת חבר הקיני, ודבורה הנביאה (בספר שופטים, ברוך) הרגשתי בכלל שמקומן של הנשים בתנ”ך כמנהיגות נפקד. שרה היא רק אשת איש ואם, כך גם רבקה, גם אם היא תכמנית, ולאה. לפתע הרגשתי שיש בעולם הבדל בין מקומה של האישה לבין מקומו של הגבר. לרגע התחלתי לפקפק ברעיון השוויון, שלאורו גדלתי. בסוציאליזם של שנות החמישים והשישים הנשים סללו כבישים, בנו בתים, וכמובן שהתגייסו לצבא ונלחמו שכם אל שכם לצד הגברים. להמשיך לקרוא האשה ששינתה את חיי הנשים – שרה שנירר

אתונה ערש התרבות – למה נסענו ועל מה אני ממליצה

פרתנוןאתונה היא לא מקום להיות בו בקיץ. נכון שכולם נוסעים ליוון, אבל בעיקר לאיים (רודוס, מיקונוס, סנטוריני ועוד, ברוך.) באיים אפשר ליהנות מטיפת היסטוריה, מנוף מרהיב, הרבה בריכה וים, ואוכל. באתונה חם! כמו בכל עיר השוכנת באגן הים התיכון. בקיץ חם, כמו בתל אביב ובחלקים הדרומיים אף יותר. בחורף קריר כמו בירושלים וגשום. גם הים שלה קצת מרוחק. לכן, נסענו לאתונה באביב, ומזג האוויר היה מושלם. לפעמים הזהירו מפני גשם – אז ירדו שלוש טיפות. היה נעים לטייל ברחובות, אך באקרופוליס היה חם כמו במצדה בקיץ. אין טיפת צל לנוח בצלו. אבל איך ניתן שלא לעלות לציון הדרך המשמעותי ביותר בתולדות האמנות העתיקה, ובערש התרבות המערבית (ברגליים ברוך, למרות שיש מעלית כאמצעי נגישות). להמשיך לקרוא אתונה ערש התרבות – למה נסענו ועל מה אני ממליצה

בטיפול – המסע שלי להפחתת חרדה

טיפול פסיכולוגיזמן קריאה: 5 דק’

הלכתי לטיפול פסיכולוגי. אחרי הקורונה הרגשתי כאילו עבר עלי מכבש. חששות שפעם ביטלתי בהינף יד הפכו לפחדים משתקים, דאגות היום-יום יצאו מפרופורציה, והפכתי לחרדתית. נו טוב, אפשר להבין. מאדם מתבגר, בריא, שנהנה מהפנסיה, הפכתי פתאום לקשישה שצריך להגן עליה, שלא תחלה. פתאום המוות הפך למוחשי מאוד וחיכה מאחורי הפינה (ברור שדווקא לי, ברוך.) וכל זה לא בגלל משהו שעשיתי, גם לא בגלל התנהגות לא טובה, אלא סתם בגלל הגיל. איך מצליחים לעצור את השעון כדי שהגיל לא יעלה? הרגשתי חסרת אונים. להמשיך לקרוא בטיפול – המסע שלי להפחתת חרדה

על חוויית “הפעם הראשונה” לטוב ולרע

איור צבעוני של תינוק שזוחל בפעם הראשונהככל שאדם מתבגר כך מספר ההתרגשויות של “הפעם הראשונה” הולך וקטן. כשאנו צעירים יש המון התחלות חדשות, המלוות בהתרגשות של הסביבה וגם קצת שלנו: ההתהפכות הראשונה (ברוך, הילד גאון!), השן הראשונה (אבל הרופא אמר שאין חום), הצעד הראשון (חייבים נעליים), היום הראשון של הגן, היום הראשון בבית הספר (שלום כיתה א’), החבר הראשון, והרשימה אין-סופית. אבל ככל שאדם מתבגר, הוא כבר ראה הרבה ועשה הרבה וחוויית “הפעם הראשונה” הופכת להיות נדירה בחייו. להמשיך לקרוא על חוויית “הפעם הראשונה” לטוב ולרע

שלכת אדומה – הסמן הראשון להיעלמות חום יולי-אוגוסט

Red foliage in New Hampshireבספטמבר אנחנו מתעייפים מחום יולי-אוגוסט בארץ, ומחפשים מקום ל”נוח” בו בדרכנו למשפחה שבארה”ב. לנוח במרכאות, כי הכוונה לטייל כמובן, ולא לשכב בטן-גב, והדגש הוא על מזג האוויר הקריר. כיוון שאנו מנצלים כל נסיעה כדי לתור מעט את העולם, חשבתי בתחילה לנצל את הקרירות ולהגיע למדינות הדרום בארה”ב. על הדרך שלנו למדינות הדרום נכתב השיר: “הדרך ארוכה היא ורבה.” זמן רב אנחנו מתכננים להגיע למדינות הדרומיות, שבהן ניתן ליהנות קצת ממוסיקת קאונטרי וג’ז ומהאוכל הדרומי המיוחד, שהוא שילוב של המטבח הצרפתי, האפריקאי והמקסיקני.

להמשיך לקרוא שלכת אדומה – הסמן הראשון להיעלמות חום יולי-אוגוסט

המחיר היקר של הטיסות הזולות והמהירות

חניית ביניים בשדה התעופה באינטרנט ניתן למצוא טיסות זולות ומהירות, שזמן ההמתנה בשדה התעופה בחניית ביניים הוא פחות משעה וחצי. החלטתי למצוא דיל, חבילת טיסות ובית מלון, ולנפוש שבוע באירופה. בסתיו ובאביב כדאי לנסוע למקומות חמים מאוד או קרים מאוד: אם בקיץ – חם מאוד, בחורף – קר מאוד אז בעונות המעבר זה לא חם מדי וגם לא קר מדי! נוסעים לשבוע ימים. הדילים הזולים כוללים טיסות לא ישירות. יש עצירה באחת מהבירות האחרות של אירופה. “רעיון יפה” חשבתי, “קוטע את הטיסה ומקל על הישיבה הארוכה”. בחרנו בדיל של שבעה לילות במלון Atlantico שנמצא ברחוב המרכזי של מדריד וב- Trip Adviser היה במקום השישי. את הדרך למדריד נעשה דרך רומא ובחזרה – דרך פריז. את ההזמנה עשינו באתר אקספדיה, שנחשב לאתר זול ואמין. להמשיך לקרוא המחיר היקר של הטיסות הזולות והמהירות

ספריות וחנויות ספרים בפורטוגל – בעידן הדיגיטלי

חנויות ספרים - Livraria Lello בפורטוספריות וחנויות ספרים, מודרניות, עתיקות, ובעלות עיצוב ייחודי, היו ההפתעה הגדולה של פורטוגל. הכמות והאיכות שלהם מתחרה בכמות הקונדיטוריות, מאפיות ובתי קפה. בעידן הדיגיטלי, בו נסגרות חנויות רבות בעולם, כמות הספריות וחנויות הספרים בפורטוגל היה מדהים. לא הספרים עצמם הם המושכים את תשומת הלב, אלא דווקא החללים הייחודיים שבהם הם נמצאים. בפורטו, לדוגמה, חנות הספרים Livraria Lello היא שם דבר בעולם, מומלצת בספרי התיירות כאתר חובה. קבוצות של תיירים ומטיילים עצמאיים צובאים על דלתותיה. העומס כה רב עד שהחלו לגבות דמי כניסה למקום כדי לווסת את מספר האנשים שיכולים להיות בחנות בזמן מסוים.

להמשיך לקרוא ספריות וחנויות ספרים בפורטוגל – בעידן הדיגיטלי

פסיכולוגיה לא בגרוש – איך השתמשו הנאצים בפסיכולוגיה

הגזרות: צידו השני של השלט הממחיש את הגזרות ומסב את תשומת הלב את השלטיםהייתי ילדה קטנה כשהחלו להגיע האנשים המוזרים עם המספרים הכחולים על היד. אנשים התלחשו, הצביעו עליהם עם האצבע וניהלו ויכוחים, שלא ממש הבנתי. הרחובות התמלאו אנשים שהיו ממלמלים לעצמם במקרה הטוב, או צועקים בכל מני שפות ומבהילים אותנו, הילדים. ההורים אמרו שהם לא מסוכנים אלא מסכנים, שברו אותם במחנות. בבית הספר למדו אותנו על השואה, על הגזרות דברו מעט. אמרו “שלא הלכו כצאן לטבח“. לא ממש הבנו. משבגרתי, והדיון על השואה הפך להיות פומבי ולפעמים אפילו קולני, הבנתי למה בדיוק התכוונו ועל מה התווכחו המבוגרים. המפגש עם ברלין הציג לנו את התחכום הרב שבו התנהלו הנאצים בשנים שבהם היו בשלטון, עוד לפני המלחמה ובזמן כיבושן של מדינות שלמות. הבנתי פתאום איך יכול ארגון קיצוני לעלות לשלטון בצורה דמוקרטית ולאט-לאט להפוך את הדמוקרטיה לדיקטטורה. להמשיך לקרוא פסיכולוגיה לא בגרוש – איך השתמשו הנאצים בפסיכולוגיה