קטגוריה: מסעות

חניית ביניים קצרה עלולה להפוך להיות מאוווווווד ארוכה, כפי שכתבתי בפוסט על שדות תעופה עם עצירות ביניים. אבל אני, כידוע, תלמידה טובה והתנסות אישית היא המורה הכי טובה. לכן, קניתי את כרטיסי הטיסה דרך החברה עצמה ולא על ידי סוכנות נסיעות. לא זאת אלא שהגדלתי לעשות, וכיוון שלא היו טיסות ישירות, הזמתי את שתי הטיסות אצל אותה החברה. טסתי משיקגו לתל אביב עם בריטיש איירוויז, כשחניית הביניים בלונדון. לשמחתתי לא היה כל איחור ובשעה היעודה כולם ישובים במטוס, תאי המטען סגורים, הקברניט מודיע שאנחנו נעמוד בלוח הזמנים ואנחנו מוכנים לזינוק. אבל, המטוס אינו ממריא . . .

להמשיך לקרוא חניית ביניים – חברות תעופה עם מודעות או נוסעים עם תושייה

“אין טיסות,” הכריז קריין הטלוויזיה בחודש מרץ, בעיצומה של הקורונה, כולן מתבטלות והשמיים סגורים. נשימתי נעתקה מפני ששבוע אחר-כך היינו צריכים לטוס לחו”ל לעזור לבני ולכלתי שעמדה ללדת. הסגר היה באוויר כבר שבועיים אבל לא עלה בדעתי שהוא יתממש, שלא לדבר על פעמיים! היציאה מהבית הוגבלה ל- 100 מטר בלבד ולכן הלחץ על המשלוחים המקוונים הרקיע שחקים (רוצה משלוח מהסופר לשבוע הבא? ברוך) כמובן שביטלתי את הטיסה וחברת הטיסות העבירה מיד את הכסף חזרה לחשבוני. ברוך שיחיה, אמר לי מיד, זה הולך לקחת הרבה זמן! להמשיך לקרוא טיסות בימי קורונה – לטוס או לא לטוס?

גם בספטמבר השנה חיפשנו מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט בדרכנו למשפחה שבארה”ב. לנוח במרכאות, כי הכוונה לטייל כמובן, ולא לשכב בטן-גב, והדגש הוא על מזג האוויר הקריר. כיוון שאנו מנצלים כל נסיעה כדי לתור מעט את העולם, חשבתי בתחילה לנצל את הקרירות ולהגיע למדינות הדרום בארה”ב. על הדרך שלנו למדינות הדרום ניכתב השיר: “הדרך ארוכה היא ורבה”. זמן רב אנחנו מתכננים להגיע למדינות הדרומיות, שבהן ניתן ליהנות קצת ממוסיקת קאונטרי וג’ז ומהאוכל הדרומי המיוחד, שהוא שילוב של המטבח הצרפתי, האפריקאי והמקסיקני.

להמשיך לקרוא מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט – שלכת אדומה

שירותי התיירות האינטרנטיים עוברים שינוי. פעם היה מאוד פשוט להזמין מלון – באתר של הוטלס או של אחת מחברות התיירות הגדולות, אקספדיה (שעליה כבר כתבתי), פרייסליין וכדומה. אבל בינתיים, כל רשת מלונות גדולה פתחה אתר והיא מפעילה “מועדון נאמנות”, בדומה למועדון “הנוסע המתמיד”, שבו הצרכן מקבל נקודות על כל שהייה ובעזרתן ניתן לקבל הנחות, לילות חינם או פינוק אחר. שיטת הנקודות יוצרת נאמנות של הצרכן לרשת, כיוון שעליו להגיע למספר מינימום של נקודות כדי לקבל את ההטבות. אותה השיטה עובדת גם בחברת הוטלס הגדולה. על כל 10 לילות שהוזמנו דרכה מקבלים לילה אחד חינם בעלות ממוצעת של עשרת הלילות. אני מעידה בזאת שהשיטה עובדת וכבר ניצלתי 3 ימי בונוס כאלה.

להמשיך לקרוא הנוסע המתמיד ומועדוני הלקוחות

וייטנאם נתפסה במוחי כמדינת מלחמה. תמונות התושבים המבוהלים הבורחים מההפצצות, הג’ונגלים בהם הסתתרו הווייטקונג, אנשי הגרילה, התמונות של הטייסים האמריקאים השבויים, סיפורו של ג’ון מקיין. לכן, המחשבה על ביקור בווייטנאם נראתה לי קצת משונה. מי הולך לבקר במקום כזה? אבל, כשהתחלתי לבדוק את הנושא לעומק, הבנתי שווייטנאם של היום רחוקה מאוד מהדימוי שהשאירה במוחי המלחמה הממושכת (16 שנים, ברוך.) אפילו סנטור מקיין הספיק לחזור לביקור בווייטנאם המשתקמת. להמשיך לקרוא ווייטנאם – המדינה המשתקמת ולא רק המלחמה

אין לסינגפור אוצרות טבע או נופים מיוחדים אז הם פנו אל הטכנולוגיה. המבנה הייחודי ביותר בסינגפור הוא קומפלקס ה”מרינה ביי סנדס“, שמהווה אבן שואבת לתיירים. אבל הוא רק הפתיח לאזור. מאחוריו מצוי אזור המכונה “Gardens by the Bay“, ובעברית “גנים ליד המפרץ”. המקום הוא גן בוטני ענק ובתוכו אזורים שונים. האזור הבוטני המרכזי נמצא ב- Flower Dome. כיפה ענקית, סגורה, כמובן שהיא ממוזגת ויש בה מספר קומות ספירליות ובהן צמחייה האופיינית לאזור. לידה שוכן ה- Cloud Forest, שגם הוא כיפה ענקית וממוזגת, המדמה יער גשם. בתוכה “הר ענק”, שממנו יורדים מפלים וזרמי אדים קרים. גם הוא, כמובן ממוזג, ורעש המים והלחות גבוהים מאוד. בחלקו העליון יש גשר, המאפשר לראות את הצמחייה מלמעלה למטה (כפי שרואים בתמונה).

להמשיך לקרוא אין לסינגפור אוצרות טבע אז הם פנו אל הטכנולוגיה

בדרך מטורונטו לקוויבק נסענו לאורך הנהר, נהר הסנט. לורנס. הנהר ענק ברוחבו ובאורכו, מימת אונטריו ועד לשפך באוקיינוס האטלנטי לאורך כ- 1,200 ק”מ. הנהר זורם מדרום לכיוון צפון מזרח ומנקז אליו כרבע מעתודות המים המתוקים של כדור הארץ. קנדה עצמה ענקית ולכן היא מחולקת ל- 10 פרובינציות ו- 3 טריטוריות, אך 80% מהתושבים חיים ב- 4 מהפרובינציות: אוטווה, קוויבק, קולומביה הבריטית ואלברטה. אוטווה וקוויבק בצד המזרחי, קולומביה הבריטית ואלברטה בצד המערבי. באמצע ישובים מעטים, בעיקר קרובים לגבול האמריקאי.

להמשיך לקרוא המסע בעקבות נהר הסנט. לורנס לקוויבק