קנדה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”

שייט באלף האייםקנדה היא “מדינת-מקלט” מבחירה. כך הגיעו אליה היהודים בתחילת המאה ה- 20 וכך היא מקבלת בסבר פנים יפות, גם היום, את פני הפליטים המוסלמים והאפריקאים. אנחנו בחרנו בה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”. כדרכי, הכנתי תכנית מפורטת לפי ערים, ימים, שעות ומקומות; יחד עם זאת, התכנית גמישה וניתן להוסיף לה או לגרוע ממנה לפי הזמן שעומד לרשותנו, ולאור המציאות בשטח (ולא במפות של גוגל, ברוך). נחתנו לעת ערב בטורונטו, וכהרגלנו אספנו את הרכב, אכלנו ארוחת ערב, וישנו בשדה התעופה. רק בבוקר יצאנו לדרך. (מי שרוצה תכנית מוכנה מוזמן לכתוב)

להמשיך לקרוא קנדה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”

מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט – שלכת אדומה

Red foliage in New Hampshireגם בספטמבר השנה חיפשנו מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט בדרכנו למשפחה שבארה”ב. לנוח במרכאות, כי הכוונה לטייל כמובן, ולא לשכב בטן-גב, והדגש הוא על מזג האוויר הקריר. כיוון שאנו מנצלים כל נסיעה כדי לתור מעט את העולם, חשבתי בתחילה לנצל את הקרירות ולהגיע למדינות הדרום בארה”ב. על הדרך שלנו למדינות הדרום ניכתב השיר: “הדרך ארוכה היא ורבה”. זמן רב אנחנו מתכננים להגיע למדינות הדרומיות, שבהן ניתן ליהנות קצת ממוסיקת קאונטרי וג’ז ומהאוכל הדרומי המיוחד, שהוא שילוב של המטבח הצרפתי, האפריקאי והמקסיקני.

להמשיך לקרוא מקום ל”נוח” בו מחום יולי-אוגוסט – שלכת אדומה

על חוויית ההתרגשות של הפעם הראשונה

איור צבעוני של תינוק שזוחל בפעם הראשונהככל שאדם מתבגר כך מספר ההתרגשויות של “הפעם הראשונה” הולך וקטן. כשאנו צעירים יש המון התחלות חדשות, המלוות בהתרגשות של הסביבה וגם קצת שלנו: ההתהפכות הראשונה (ברוך, הילד גאון!), השן הראשונה (אבל הרופא אמר שאין חום), הצעד הראשון (חייבים נעליים), היום הראשון של הגן, היום הראשון בבית הספר (שלום כיתה א’), החבר הראשון, והרשימה אין-סופית. אבל ככל שאדם מתבגר, הוא כבר ראה הרבה ועשה הרבה וחוויית “הפעם הראשונה” הופכת להיות נדירה בחייו. להמשיך לקרוא על חוויית ההתרגשות של הפעם הראשונה

אז איך הייתה מדריד?

Madridמדריד יושבת על רמה ולכן האויר בה יבש מאוד. היא קבלה את פנינו בטמפרטורות נמוכות וברוח מהגיהינום. היה קר (לא רק לי) ואנשים הלכו ברחובות עטופים ומכורבלים. אבל אחת מהאטרקציות העיקריות בעיר הם הבניינים המטופחים והמשומרים כך שלא היתה ממש ברירה אלא להסתובב ברחובות ולקפוא. העיר נקיה כל כך שאפשר ללכת כשהעיניים נשואות ללמעלה, לבניינים המעוצבים, מבלי לדאוג שמא עולים על מוקש! המוני אדם, תיירים ומקומיים גודשים את הרחובות ביום ובלילה, עיר חיה.
להמשיך לקרוא אז איך הייתה מדריד?

ואפשר גם אחרת

runningבהמשך לפוסט שלי על שדות תעופה עם עצירות ביניים גיליתי בנסיעתי האחרונה שאפשר גם אחרת. טסנו משיקגו לתל אביב עם בריטיש איירוויז, דרך לונדון כמובן. את הטיסה תפעלה חברת אמריקן איירליינס במסגרת השותפויות הנהוגות היום בטיסות. לשמחתנו לא היה כל איחור ובשעה היעודה כולם ישובים במטוס, תאי המטען סגורים, הקברניט מודיע שאנחנו נעמוד בלוח הזמנים ואנחנו מוכנים לזינוק. אבל, המטוס אינו ממריא . . . להמשיך לקרוא ואפשר גם אחרת

מזל שיש לי צלם טוב בסקוטלנד

פרינסס פארק באדינברולפעמים הוא יותר טוב ממני וזה ממש מרגיז. נכון, אני ילדה גדולה ויודעת שלכל אחד הכישרונות שלו, כפי שמקובל בחינוך “כל אחד יחיד ומיוחד”. אבל זה לא הופך את העניין לפחות מרגיז. זה שהוא רופא יותר טוב ממני – לא חכמה! הוא למד בשביל זה 24 שנים. כן, החשבון מאוד פשוט: 12 שנות לימוד לקבלת תעודת בגרות, 6 שנות לימוד ועוד שנת סטאז’ כדי שיקראו לו רופא ועוד 5 שנים כדי להפוך למומחה לרפואת ילדים. (מבין עכשיו, ברוך, את מחאת הסטאז’רים?) ואני רק רופאה עממית – לא למדתי דקה רפואה, אבל מרפאה הכל. לדוגמה – אם כואבת לך הבטן – שתה תה; אם כואב לך הגרון – הכי טוב זה תה… להמשיך לקרוא מזל שיש לי צלם טוב בסקוטלנד

תאילנד – איך להגיע ומאיפה להתחיל

A tree bloomingמכל עונות השנה הכי אני אוהבת את האביב. למרות שבישראל זאת עונה שמאופיינת בריבוי השרבים. בניגוד לסתיו, שבו השרבים מאוד קשים ולא נעימים, באביב הם לא באמת נוראיים, רק מזכירים קצת מה זה קיץ, ותמיד יש סיכוי שיבוא גשם קטן וירחץ את כל האובך, האבק והחול. והכי כיף זה לראות את העצים מתחילים ללבלב, מצמיחים פרחים בשלל צבעים וכבר לא נורא קר ועדיין לא נורא חם, ובתל אביב עדיין לא לח. קצת לפני שהאביב מפציע אני מחפשת לאן לנסוע כדי להתחמם מעט, עד שהוא יגיע. בשנה שעברה נסענו לדרום איטליה, כי שם חם, אבל היה ממש קר. השנה הגעתי למסקנה שאקלים טרופי זה הכי חם, אז למה לא תאילנד? כולם כבר היו, רק אנחנו לא. להמשיך לקרוא תאילנד – איך להגיע ומאיפה להתחיל

ניו יורק בספטמבר

The Grey cellsהטייה קוגניטיבית היא תופעה ידועה בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות. זו היא נטייה אנושית לטעויות בשיפוט, בזיכרון, בתפיסה. גם אנשים אינטליגנטיים מועדים להטייה ונוטים לבחור בהסקת מסקנות שמתאימה להעדפות שלהם ולא לחשיבה אובייקטיבית. למה, כשגיליתי שהמחירים מרקיעי שחקים בניו יורק בספטמבר ורק עולים ככל שזמן הנסיעה מתקרב, לא חשבתי לבדוק מה יש בניו יורק בחודש ספטמבר, כמו שעשיתי כשרצינו לבקר בקיי ווסט? הרי בדיוק כמו שהסקתי מסקנות נכונות מחוויית המעבר ממלון למלון יכולתי להסיק מסקנות גם מחשיבה על “פסטיבל הפנטזיה” בקיי ווסט. מה לא? להמשיך לקרוא ניו יורק בספטמבר

מי אמר מלונות זולים? חלק ב’

תמונה של גורדי השחקים בניו יורקאחד הרומנים המתמשכים שלנו הוא עם העיר ניו יורק. יש אנשים שמאוהבים בעיר הזו ואי אפשר לומר עליה מילה רעה בנוכחותם. היא, מרכז העולם, לעניות דעתם. יש אנשים שמספיק להזכיר להם את המילה “ניו יורק” והם מתחרפנים, הם שונאים אותה. האמת כרגיל, באיזה שהוא מקום באמצע – היא לא העיר המקסימה ביותר שאני מכירה ויחד עם זאת גם לא העיר הנוראית ביותר. אבל דבר אחד ברור, היא יקרה להחריד. להמשיך לקרוא מי אמר מלונות זולים? חלק ב’

מי אמר מחירים זולים של מלונות?

תמונה של פונדק מילר באית'קהבכל פעם שנוסעים לחו”ל, אם לא לבילוי אצל המשפחה, עולה השאלה – היכן נלון? האם נמצא נקודה אחת שממנה נצא ואליה נחזור? או אולי כל לילה נלון במקום אחר, כך נחייה קצת כמו צוענים? (חופשה היא שבירת שגרה! ברוך) בניגוד לטיסות, שלגביהן טווח המחירים ברור למדי, נראה שלגבי מקומות לינה אפשרויות המחיר הן אין-סופיות. האם נעדיף מלון יקר? או מלון במחירים זולים? חדר עם ארוחת בוקר? חדר ב- Airbnb? להמשיך לקרוא מי אמר מחירים זולים של מלונות?