המסע בעקבות נהר הסנט. לורנס לקוויבק

A bridge over the Saint Lawrence River.בדרך מטורונטו לקוויבק נסענו לאורך הנהר, נהר הסנט. לורנסהנהר ענק ברוחבו ובאורכו, מימת אונטריו ועד לשפך באוקיינוס האטלנטי לאורך כ- 1,200 ק”מ. הנהר זורם מדרום לכיוון צפון מזרח ומנקז אליו כרבע מעתודות המים המתוקים של כדור הארץ. קנדה עצמה ענקית ולכן היא מחולקת ל- 10 פרובינציות ו- 3 טריטוריות, אך 80% מהתושבים חיים ב- 4 מהפרובינציות: אוטווה, קוויבק, קולומביה הבריטית ואלברטה. אוטווה וקוויבק בצד המזרחי, קולומביה הבריטית ואלברטה בצד המערבי. באמצע ישובים מעטים, בעיקר קרובים לגבול האמריקאי.

להמשיך לקרוא המסע בעקבות נהר הסנט. לורנס לקוויבק

סינגפור, גורדי השחקים והקשר לישראל

 Marina bay Sands Hotelאף אחד לא שוכח את תכניתו של חיים הכט “בין כרכור לסינגפור.” לא בגלל שכרכור היא מושבה, אלא בגלל שסינגפור נראתה כל כך טוב בתכנית שתפסנו את הראש ושאלנו למה זה למה זה לא יכול להיות גם אצלנו. התכנית בהחלט העלתה את המודעות הישראלית לאי-מדינה הזה, אך מעטים יודעים עד כמה עזרה ישראל לסינגפור להגיע לכך. נהג המונית שפגשנו באחת מנסיעותינו, שאל אותנו מהיכן אנחנו. כשענינו שמישראל הוא יצא מגדרו. “הייתי שם,” אמר,  “איזו ארץ נהדרת. לפני הרבה שנים, בסיני, התאמנו שם במשך שנה עם הצבא הישראלי.” הוא זכר הרבה דברים משהותו והספיק לבקר בכל הארץ. הסתבר, שכשנפרדה סינגפור ממלזיה, שאליה הייתה קשורה, והכריזה על עצמאות, חיפשה מי מעמי העולם מוכן לאמן את הצבא שלה. היחידה שהסכימה הייתה ישראל. מאז שומרת סינגפור נקודה חמה בלב לישראל.

להמשיך לקרוא סינגפור, גורדי השחקים והקשר לישראל

בלי טיסות ישירות וגם לא ב”עונת התיירות”

Pastel de Nataכשגיליתי באוטווה, שלמרות ש”עונת התיירות” בהגדרתה הרשמית הסתיימה, אבל יש בה המון תיירים, חשבתי שאולי בעצם אין יותר “עונת תיירות”. אנשים מטיילים לאורך כל השנה. הגשם, ובוודאי השלג, אינם מרתיעים עוד. לכן, החלטתי לממש חלום ישן שלי. בשנת 1998 התקיימה בליסבון תערוכת אקספו גדולה. לא היה לי מושג איזו תערוכה זו, אבל האפשרות, לטייל בין ביתנים ולראות דברים חדשים, קסמה לי מאוד וניסיתי לראות אם ביקור בתערוכה הוא בכלל אפשרות. גיליתי שאין טיסות ישירות לליסבון ועלויות הכניסה לתערוכה מאוד גבוהות. למרות שזנחתי את הרעיון נשארה בליבי פינה חמה לעיר ליסבון.

להמשיך לקרוא בלי טיסות ישירות וגם לא ב”עונת התיירות”

“מלונות בוטיק” מעוצבים ומפנקים לעומת “מלונות תעשייתיים”

מלונות תעשייתייםהיצע המלונות בימינו מתחלק ל”מלונות בוטיק” ול”מלונות תעשייתיים“. בעבר היו המלונות מסווגים על ידי כוכבים ומחירים; ככל שמלון היה בעל יותר כוכבים הוא גבה יותר כסף והחשיב את עצמו כיוקרתי יותר. עם הפריחה בתיירות החלו הרשתות הגדולות להציע גם מלונות בוטיק, תחת מותגים שונים. לדוגמה, רשת היאט הפכה להיות “העולם של היאט” ויש לה מלונות תעשייתיים רגילים, אך גם מלונות בוטיק: יוקרה, פרימיום, בריאות, לייף סטייל וכד’. מעבר לנושא הכוכבים והמחיר (חשוב, ברוך, חשוב) צריך לקחת בחשבון גם את השירותים הניתנים (חינם או בתשלום) במלונות, את המיקום וגם את הסוג.

להמשיך לקרוא “מלונות בוטיק” מעוצבים ומפנקים לעומת “מלונות תעשייתיים”

קנדה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”

שייט באלף האייםקנדה היא “מדינת-מקלט” מבחירה. כך הגיעו אליה היהודים בתחילת המאה ה- 20 וכך היא מקבלת בסבר פנים יפות, גם היום, את פני הפליטים המוסלמים והאפריקאים. אנחנו בחרנו בה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”. כדרכי, הכנתי תכנית מפורטת לפי ערים, ימים, שעות ומקומות; יחד עם זאת, התכנית גמישה וניתן להוסיף לה או לגרוע ממנה לפי הזמן שעומד לרשותנו, ולאור המציאות בשטח (ולא במפות של גוגל, ברוך). נחתנו לעת ערב בטורונטו, וכהרגלנו אספנו את הרכב, אכלנו ארוחת ערב, וישנו בשדה התעופה. רק בבוקר יצאנו לדרך. (מי שרוצה תכנית מוכנה מוזמן לכתוב)

להמשיך לקרוא קנדה כ”מדינת-מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט”

על חוויית ההתרגשות של הפעם הראשונה

איור צבעוני של תינוק שזוחל בפעם הראשונהככל שאדם מתבגר כך מספר ההתרגשויות של “הפעם הראשונה” הולך וקטן. כשאנו צעירים יש המון התחלות חדשות, המלוות בהתרגשות של הסביבה וגם קצת שלנו: ההתהפכות הראשונה (ברוך, הילד גאון!), השן הראשונה (אבל הרופא אמר שאין חום), הצעד הראשון (חייבים נעליים), היום הראשון של הגן, היום הראשון בבית הספר (שלום כיתה א’), החבר הראשון, והרשימה אין-סופית. אבל ככל שאדם מתבגר, הוא כבר ראה הרבה ועשה הרבה וחוויית “הפעם הראשונה” הופכת להיות נדירה בחייו. להמשיך לקרוא על חוויית ההתרגשות של הפעם הראשונה

אז איך הייתה מדריד?

Madridמדריד יושבת על רמה ולכן האויר בה יבש מאוד. היא קבלה את פנינו בטמפרטורות נמוכות וברוח מהגיהינום. היה קר (לא רק לי) ואנשים הלכו ברחובות עטופים ומכורבלים. אבל אחת מהאטרקציות העיקריות בעיר הם הבניינים המטופחים והמשומרים כך שלא היתה ממש ברירה אלא להסתובב ברחובות ולקפוא. העיר נקיה כל כך שאפשר ללכת כשהעיניים נשואות ללמעלה, לבניינים המעוצבים, מבלי לדאוג שמא עולים על מוקש! המוני אדם, תיירים ומקומיים גודשים את הרחובות ביום ובלילה, עיר חיה.
להמשיך לקרוא אז איך הייתה מדריד?

מזל שיש לי צלם טוב בסקוטלנד

פרינסס פארק באדינברולפעמים הוא יותר טוב ממני וזה ממש מרגיז. נכון, אני ילדה גדולה ויודעת שלכל אחד הכישרונות שלו, כפי שמקובל בחינוך “כל אחד יחיד ומיוחד”. אבל זה לא הופך את העניין לפחות מרגיז. זה שהוא רופא יותר טוב ממני – לא חכמה! הוא למד בשביל זה 24 שנים. כן, החשבון מאוד פשוט: 12 שנות לימוד לקבלת תעודת בגרות, 6 שנות לימוד ועוד שנת סטאז’ כדי שיקראו לו רופא ועוד 5 שנים כדי להפוך למומחה לרפואת ילדים. (מבין עכשיו, ברוך, את מחאת הסטאז’רים?) ואני רק רופאה עממית – לא למדתי דקה רפואה, אבל מרפאה הכל. לדוגמה – אם כואבת לך הבטן – שתה תה; אם כואב לך הגרון – הכי טוב זה תה… להמשיך לקרוא מזל שיש לי צלם טוב בסקוטלנד

תאילנד – איך להגיע ומאיפה להתחיל

A tree bloomingמכל עונות השנה הכי אני אוהבת את האביב. למרות שבישראל זאת עונה שמאופיינת בריבוי השרבים. בניגוד לסתיו, שבו השרבים מאוד קשים ולא נעימים, באביב הם לא באמת נוראיים, רק מזכירים קצת מה זה קיץ, ותמיד יש סיכוי שיבוא גשם קטן וירחץ את כל האובך, האבק והחול. והכי כיף זה לראות את העצים מתחילים ללבלב, מצמיחים פרחים בשלל צבעים וכבר לא נורא קר ועדיין לא נורא חם, ובתל אביב עדיין לא לח. קצת לפני שהאביב מפציע אני מחפשת לאן לנסוע כדי להתחמם מעט, עד שהוא יגיע. בשנה שעברה נסענו לדרום איטליה, כי שם חם, אבל היה ממש קר. השנה הגעתי למסקנה שאקלים טרופי זה הכי חם, אז למה לא תאילנד? כולם כבר היו, רק אנחנו לא. להמשיך לקרוא תאילנד – איך להגיע ומאיפה להתחיל

ניו יורק בספטמבר

The Grey cellsהטייה קוגניטיבית היא תופעה ידועה בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות. זו היא נטייה אנושית לטעויות בשיפוט, בזיכרון, בתפיסה. גם אנשים אינטליגנטיים מועדים להטייה ונוטים לבחור בהסקת מסקנות שמתאימה להעדפות שלהם ולא לחשיבה אובייקטיבית. למה, כשגיליתי שהמחירים מרקיעי שחקים בניו יורק בספטמבר ורק עולים ככל שזמן הנסיעה מתקרב, לא חשבתי לבדוק מה יש בניו יורק בחודש ספטמבר, כמו שעשיתי כשרצינו לבקר בקיי ווסט? הרי בדיוק כמו שהסקתי מסקנות נכונות מחוויית המעבר ממלון למלון יכולתי להסיק מסקנות גם מחשיבה על “פסטיבל הפנטזיה” בקיי ווסט. מה לא? להמשיך לקרוא ניו יורק בספטמבר