ועוד קצת על סקוטלנד הקרירה והירוקה

Scotland-green-viewsכולנו אוהבים להיות תיירים, כי זה אומר שחרור מחיי היום-יום, חופש, הנאה, מקורות עניין וזמן שבמירוץ השגרתי אין לנו זמן להעריך. תיירות היא מכשיר כלכלי רב עצמה, המספק מקומות עבודה, מחד, ומכניס מטבע זר למדינה מאידך. לכן, כל מדינה מנסה למשוך אליה כמה שיותר תיירים. מה עושה מדינה שאין לה אוצרות טבעיים כמו מפלי הניאגרה, או כמו ים המלח? פונה לאחד משני ערוצים (או לשניהם): האחד – עיצוב, שפירושו ייצור של פסלים, בניינים ומקומות ייחודיים ומעוררי סקרנות ועניין (וואו!), והשני – יצירת מיתוסים ואגדות הקשורים למקומות. להמשיך לקרוא ועוד קצת על סקוטלנד הקרירה והירוקה

אתרי תיירות שחייבים לבקר בהם (יש מקומות ויש מקומות . . . )

תמונה של המפרץיחד עם התיירות העצמאית התפתחה גם רשת התקשורת התיירותית בישראל, שבה כל שיחה מתחילה במשפט: “הייתם כבר ב …? אתם חייבים.  פשוט מדהים שם.” (כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?) ואכן, כולנו מתלהבים ממראות נוף ייחודיים, מאתרים היסטוריים ומערים מסבירות-פנים, וכך נולדת רשימת אתרים שהפכו לאתרי חובה אצל הנוסע הישראלי, שבחלקה מבוססת על “חוק העדר”. אם משה’לה היה שם ואמר שמדהים – גם אני חייב להיות. לפעמים “אתרי החובה” מספקים את הסחורה, (גם יחצ”נים צריכים להתפרנס, ברוך) ולפעמים… להמשיך לקרוא אתרי תיירות שחייבים לבקר בהם (יש מקומות ויש מקומות . . . )

איך הפכנו בדרום איטליה ליורדי ים

המעבורות מסורנטוכולם יודעים שאיטליה היא ארץ מאוד ארוכה (בצורת מגף, ברוך) ולכן כשמישהו מדבר על איטליה ישר שואלים אותו אם היה ברומא? אם היה בצפון? או בדרום? היינו ברומא והיינו בצפון איטליה, פעמיים אפילו, חשבתי שהזמן הכי טוב להשלים את החוסרים שהיו לנו בדרום איטליה הוא האביב, שאז לא גשום וגם לא חם כמו בקיץ. האמתהיא שאני שונאת את רומא, בגלל החום, הרעש והלכלוך, אבל חשבתי אולי אפשר לעשות “תיקון” ליחסים בינינו באביב. שלא לדבר על כך שכווווולם שכבר היו בדרום (איזה נופים!) ואני עוד לא? לכן הרגשתי שצריך “לעשות” גם את דרום איטליה להמשיך לקרוא איך הפכנו בדרום איטליה ליורדי ים

פה לין

Polinבתי אבן מעוצבים, בעלי תיקרות גבוהות, המתחילים ממש מהמדרכה, הוא הנוף העירוני של פולין, השונה לחלוטין מזה שאנחנו רגילים אליו בארץ, ואפילו האור בפולין רך uנעים ולא בוהק. נולדתי בתל אביב, מעולם לא גרתי במקום אחר, אבל תרבות ילדותי היתה התרבות הרוסית-פולנית ששלטה אז בארץ, ולכן הביקור בפולין הרגיש כמו חזרה הביתה. נראה שהפולנים, גם הם, חשים שפולין היא הבית של היהודים ולכן בשנת 2014 נפתח בוורשה “המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין”, המציג 1,000 שנות חיים יהודיים בפולין. שמו של המוזיאון בעברית “פה לין” (Polin), והוא מדרש השם המסביר מדוע התיישבו היהודים על אדמת פולין במאה העשירית לספירה, לקוח מספר שופטים י”ט, פסוק ט’: “לִין פֹּה וְיִיטַב לְבָבֶךָ” בשיכול מילים.
להמשיך לקרוא פה לין

בין ברלין לקרקוב

gvirtig_fullכל שנה בסתיו אנחנו נתקפים ברצון עז לטייל כדי להינות מהקרירות שמקדימה באירופה ובארה”ב (לעומת החום והחמסינים שלנו). וכך קרה ששנה אחת היינו בסתיו בברלין ושנה לאחר מכן – בקרקוב. שתי ערים עתיקות שהיו/שהן גם ערי בירה. קרקוב היתה עיר הבירה של פולין עד 1596 וברלין הפכה לעיר הבירה בשנת 1700. גם לקרקוב וגם לברלין הוזמנו היהודים על ידי השליטים על מנת לפתח את הערים ואת המסחר; פרידריך וילהלם הזמין ב-1671  חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה שקיבלו בתים בברלין, בדיוק כפי שעשה מלך פולין קזי’מייז השלישי, שהקים את הרובע יהודי בשנת 1335 (בזכות אסתר, שהיתה המאהבת היהודיה שלו – נשמע מוכר?), שאליו הגיעו יהודים מכל קצוות אירופה, ובו אף קבלו אוטונומיה דתית. להמשיך לקרוא בין ברלין לקרקוב

האשה ששנתה את חיי הנשים

Shnirer_tombהמדריכה שליוותה אותנו היתה פולניה קתולית שלומדת ומתמחה בלימודי יהדות. היא ספרה לנו שחמותי באה ממשפחה מאוד חרדית, ממש כמו במאה שערים. היא למדה ברשת “בית יעקב“, רשת של בתי ספר יהודיים לבנות בלבד. למרות החרדיות הרבה של המשפחה והיותה נצר לרמ”א (על כך בפעם אחרת) היא היתה משפחה פרקטית, שהעריכה השכלה (שלא לדבר על חמותי שהיתה ידענית ועקשנית וחפשה מידע ואגרה ידע עד יומה האחרון).  להמשיך לקרוא האשה ששנתה את חיי הנשים

מסעדת השף

pre-soup המאכל האופייני ביותר לפולין הוא הפירוגי, ובעגה ישראלית – פירושקי או קרעפאלך. בעצם הוא בצק מבושל ממולא בבשר קצוץ או כבד קצוץ, ובגרסה מודרנית גם בפטריות קצוצות. את הפירוגי אוכלים על יבש – שש חתיכות בצלחת מרוחה היטב בשמן עם רוטב בצד, או בתוך מרק. טעמנו אותו בכל הצורות והוא טעים להפליא ונחשב לאוכל רחוב זריז – הפלאפל הפולני. גם את הבורשט, או “חמיצת הסלק” ניתן למצוא במגוון אפשרויות: כמשקה קר, כמרק חם וכד’. האוכל הפולני טעים להפליא ונותן הרגשה של בית וזול מאוד. להמשיך לקרוא מסעדת השף

נוסטלגיית האוכל

eggsכפי שאמרתי בפוסט הקודם – הודעתי למלון על ההגעה המאוחרת שלנו ועל הדרך שאלתי אותם איך אני מגיעה מהשדה אליהם.  מיד קבלתי מכתב תשובה שמודה לי שאני מודיעה להם, ולגבי ההגעה מהשדה – הם יכולים לארגן שמישהו יפגוש אותנו תמורת סכום סמלי של 90 ש”ח. וכך, לאחר שתי טיסות,  באישון הלילה, יצאנו משדה התעופה של קרקוב, שנראה כמו אתר בנייה, ואת פנינו קבל שלט עם השם שלי ונהג מקסים שחכה לנו וקבל אותנו עם חיוך רחב ותוך 30 דקות מצאנו את עצמנו במלון Metropolitan Boutique Hotel Krakow שעליו אני ממליצה בכל פהלהמשיך לקרוא נוסטלגיית האוכל

מה שהחום גורם לנו לעשות . . .

Pragha-Krarowלא יכולתי לסבול יותר את החום וחלמתי על אירופה הקרירה. פראג נראתה לי מה זה מתאימה! מזג האוויר קריר בתחילת ספטמבר אבל לא קפוא, ואנחנו לא הספקנו לראות את העיר. כשהיינו שם לפני שנים בחודש יוני, היה חמסין של 40 מעלות. זקני פראג לא זכרו כזה מזה 60 שנה, ואי אפשר היה ללכת ברחובות. אז בספטמבר – יהיה נהדר. וחוץ מזה, מפראג נקפוץ לקרקוב, שאותה לא ראיתי כלל, כי רק אני מכל משפחתי הקטנה לא עשיתי את המסע לפולין. להמשיך לקרוא מה שהחום גורם לנו לעשות . . .

שדות תעופה וטיסות עם עצירות ביניים

airplanes החלטנו לנצל את הטיסות והדילים הזולים שלפני פסח ולנסוע לבלות ולנפוש שבוע באירופה.  חיפשנו מקום חמים אחרי החורף הקפוא והחלטנו שמדריד זה המקום: בקיץ – חם מאוד, בחורף – קר מאוד.  אז עכשיו  זה הזמן! נוסעים לשבוע ימים. הדילים הזולים כוללים טיסות לא ישירות, יש עצירה באחת מהבירות האחרות של אירופה. “רעיון יפה” חשבתי, “קוטע את הטיסה ומקל על הישיבה הארוכה”. בחרנו בדיל של שבעה לילות במלון Atlantico שנמצא ברחוב המרכזי של מדריד וב- Trip Adviser נמצא במקום השישי.  את הדרך למדריד נעשה דרך רומא ובחזרה – דרך פאריז. להמשיך לקרוא שדות תעופה וטיסות עם עצירות ביניים