החיים הם סיפורים

לעתים אנחנו לא מסכימים עם החלטות של הממשלה, של ההורים, של הבוסית, של הילדים, אבל חוץ מאשר לשנות את ההצבעה פעם בכמה שנים (במקרה של הממשלה), או לקטר (על הבוסית), או לנסות להתווכח (עם ההורים או הילדים) אין לנו הרבה מה לעשות ולכן אנחנו מושכים כתף, מתעלמים וממשיכים הלאה. אני רוצה לשתף אתכם במעשה עוולה, שאותו אנחנו כן יכולים לתקן במעט. להמשיך לקרוא Yes, we can – האם נצליח לאחד ולהבטיח חיי בטחון למשפחה?

אם כבר משפצים, מפרקים את המרצפות, אז כדאי גם להחליף את המשקופים. אז לא נחליף גם את הדלתות? נחליף. להכי טובים כמובן. אז הזמנו דלתות פנדור, כי הם הכי טובים לדברי המעצבת, וקבלנו אותן בהמון תשלומים והיינו מאוד מרוצים. אבל לא ממש התעמקנו באיך הדלת בנויה וממה עשוי המשקוף. אנחנו רגילים למשקופים ודלתות מעץ, ואילו המשקופים והדלתות של פנדור עשויים מפלסטיק ומילוי של קל קר וקצף (פולימרים בשפתם המקצועית של המוכרים.) להמשיך לקרוא האם דלתות פלסטיק כמו דלתות פנדור הן העתיד?

את הפרק הראשון של המשפצת בע”מ פרסמתי בפייסבוק, אך לא יכולתי להוסיף קישורים. שאלתי את כל העולם ובנותיו איך יוצרים קישורים בפייסבוק והסבירו לי שמה שאני רוצה אי אפשר לעשות (הסיפור של חיי). אבל, גם נתנו עצה בונה – למה לא תכתבי בלוג. אחרי הרביעי שענה לי כך הבנתי שאם כולם אומרים לך שאת שיכורה – אז לכי כבר לפתוח בלוג. מאז אני כותבת. הדחף הראשוני היה לחלוק עם חברים והעולם באופן כללי את החוויות של שיפוץ הדירה ואת הידע שהיה חסר לי והיה יכול להפוך את השיפוץ להרבה יותר נעים ממרחק של ארבע שנים עולות גם התובנות, שלדעתי שוות זהב.  להמשיך לקרוא מה צריך לדעת לפני שמתחילים שיפוץ?

חדר המקלחת שלנו ארוך וצר והיה צורך להשקיע מאמץ על מנת לעצב אותו שיעמוד בציפיות: מצד אחד מקלחת סגורה, שאפשר להשתולל בה עם המים. מצד שני – כיור, שאפשר יהיה לרחוץ פנים ולצחצח שיניים, ולהניח עליו את כלי הצחצוח והגילוח. ומתחת לכיור – ארון, שאפשר יהיה לאחסן בו נייר טואלט, מגבות, סבון וכד’. המעצבת שלחה את המפרט של החדר אל הנגרים ואלה חזרו עם הצעה לארון מגירות (שתי מגירות, טריקה שקטה כמובן) בעלויות אסטרונומיות של 2,300 ש”ח ומעלה – לא כולל כיור, מראה וברז.

להמשיך לקרוא למה לא להתייאש מחדר מקלחת צר מאוד

לפעמים אנחנו חשים ללא אנרגיה. אנחנו לא רוצים לדבר עם אף אחד, אנחנו לא רוצים לקרוא ולא רוצים לראות או לשמוע שום דבר. התחושה הכללית היא כאילו נשארנו קליפה. אף אחד לא גר בפנים. כאילו שמנו שלט: “יצאנו לחופשה.” מי לא זוכרת איך קמה מהמיטה אחרי מחלה טובה והרגישה שאין לה כוח להתמודד עם שום דבר, רק תעזבו אותה בשקט, באמא’שלה. בדרך כלל חוסר האנרגיה בא לאחר התמודדות עם אירועים קשים או מחלות. אבל, לאחרונה אני מרגישה כך בסופו של כל יום. שלא לדבר כמה מהר מגיע סופו של היום! להמשיך לקרוא למה אנחנו כל כך לחוצים בזמן ומרגישים חסרי אנרגיה?

החודש מציינים מאה וחמישים שנים לפרסום ספרה של לואיזה מיי אלקוט “נשים קטנות”. לאור קמפיין “me too#” שהתחיל לפני שנה וממשיך גם היום, למרות תגובות הנגד מגברים ונשים כאחת, נשאלת השאלה האם אנחנו הנשים עדיין אותן “נשים קטנות?” להמשיך לקרוא האם כולנו “נשים קטנות?” או אולי הן לא היו קטנות באמת?

לפעמים נגמרים לי הסיפורים ואז אני עוברת לקריאה, שהיא חומר הגלם לכתיבה. בדואר מצאתי קישור למאמר, מתוך מוסף עיתון “כלכליסט,” שכותרתו: “פסטיבל מספרי סיפורים: פרופ’ רון שחר מציג את הכלי הניהולי המפתיע של העידן הנוכחי.“ אינני מכירה את פרופ’ שחר אך נראה לי שהוא לא מתחום הספרות ולכן התעוררה סקרנותי. הסיפורים הם חומר הגלם של תורת הספרות לדורותיה, אך מזה זמן שאני רואה שבתחומים רבים מאמצים את מונח ה”נרטיב” עד שזלג גם לשימוש היום-יומי והפוליטי. לדוגמה, טענותיו של התובע בבית המשפט הן נרטיב, סוג של סיפור.

להמשיך לקרוא איך הפכו הסיפורים לכלי איבחוני, טיפולי, הסברתי בכל התחומים

אני מצטערת! אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו בכוונה ושלא בכוונה. אני משתדלת שלא לפגוע באנשים בכוונה או שלא בכוונה, אבל רמת הרגישות מגיעה לגבהים כאלה שלפעמים הדברים נשמעים כאילו יש כוונה לפגוע. אז זהו שלא! אמנם יום הכיפורים הוא מועד דתי, בו אמור האדם לפנות לאלוהיו ולבקש סליחה, אך אלוהים יכול לסלוח רק לחטאים שחטאנו כלפיו. על חטאים שחטאנו כלפי אנשים רק אותם האנשים יכולים לסלוח. ומכאן המנהג לבקש סליחה מחברים ומכרים בין ראש השנה לבין יום הכיפורים (עשרת ימי תשובה, ברוך). להמשיך לקרוא אני ממש מצטערת, רוצה לבקש סליחה, לא התכוונתי!

שוב מגיעה התקופה הזאת של סוף הקיץ. אנחנו הרוסים מהחום, התל אביבים – גם מהלחות. עצבניים עד כלות ואז מופיעים להם שני עננים בשמים והחצבים פורחים בכל רחבי הארץ! (תמיד זה מוקדם מדי, ברוך). ושוב אנחנו ב”התחלת הלימודים“. אלה שבשבילם צריך חדרי ילדים במבצע, או לפחות שולחנות חדשים, כיסאות תלמיד בהנחה, מיטות מתכווננות, שלא לדבר על הציוד המשרדי: תיקים, ספרי לימוד, מחברות, עפרונות, מחקים, סרגלים, דפים והרשימה אין-סופית. להמשיך לקרוא סוף הוא התחלה חדשה