זמן קריאה: 4 דק’
פעם היו הדברים ברורים ומוסכמים והעניקו לנו תחושות של קביעות, של בטחון ושל אחדות. למשל, בערב יום כיפור היינו מברכים ב”גמר חתימה טובה.” השנה, הסבירה לי חברה, שיש לומר “חתימה טובה,” כי אצלה בעבודה התנהל כבר דיון מה נכון לומר. אבל, אמרתי, ביום כיפור ה’ יושב בדין וחותם בספרים, זאת מהות היום ומהות התפילות והבכי. כן, אמרה, אבל הבנות במשרד דתיות והן יודעות, תבדקי. ברור שבדקתי, ואז גיליתי שיש שמאריכים את חתימת הספרים עד להושענא רבה! אפילו לגבי היום היחיד בו אחדות ישראל מנצחת, ליצור מחלוקת? להמשיך לקרוא אחדות עם ישראל – האם הפכה לפלגנות?
כמעט צדקת, אבא – המחתרת היהודית בקרקוב
“אבא הסתכל החוצה ואמר לנו שהגרמנים יפסידו בסוף ושהיטלר ימות אבל אנחנו נדע את זה כשיצעקו את זה לתוך קברינו. ועכשיו, אני יושבת כאן, בבלוק, באושוויץ. הרוסים בשערי המחנה.” דבריה של רייזה (שושנה) קלינגברג, לימים כהן, זכרונה לברכה, שהיתה חמותי. היא שרדה את מחנה אושוויץ, שאליו הגיעה, אך לא בגלל יהדותה הגיעה אליו, אלא בגלל חברותה במחתרת היהודית.
מה הן הונאות דיגיטליות ומה כדאי לדעת כדי להתגונן
זמן קריאה: 7 דק’
הונאות דיגיטליות פורחות בתקופה האחרונה. אין ספק שזו דרך מאוד פשוטה לעבריינים “לעשות” כסף. הפיכת הרכישה באינטרנט לדבר יום-יומי גורמת לכולנו לתת פרטי כרטיס אשראי מבלי לחשוב פעמיים. התקשורת שמדווחת על הונאות דיגיטליות איננה מתייחסת לאדם הפרטי. כאשר קבוצת האקרים משתלטת על מחשבים של בית חולים באנגליה, או של חברת הדלק האמריקאית קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline), התהודה תהיה גדולה. אך ההונאה של האדם התמים כמעט ואיננה מדווחת ולכן אנחנו פחות מודעים ופחות נזהרים. להמשיך לקרוא מה הן הונאות דיגיטליות ומה כדאי לדעת כדי להתגונן
נייר דבק כחומר המדביק את העולם – או הזמניות כמשל
זמן קריאה משוער: 5 דקות
דור הולך ודור בא. זוהי דרכו של העולם. כל דור צריך להיות שונה מקודמו ולהשאיר את חותמו. ולכן אנו ממציאים לכל דור שם ייחודי – דור ה-X, דור ה-Y (הוא דור המילניום) וכו’. לדור ה-Y הודיעו שהם באים ל”עולם ללא נייר,” עולם דיגיטלי מהיר ונקי. בינתיים אנו חיים בעולם שמדפיס את עצמו לדעת; הצורך לקרוא כל דבר “בנייר,” לשלוח כל טופס בפקס ולא להסתפק בסריקה או באימייל, גורם לכך שצריכת הנייר ממשיכה לעלות. אבל הנבואות הללו ישנות. מה שהתחדש בעולמם של ילידי דור ה-Z, והוא “הצעקה האחרונה,” הוא השימוש ב”נייר דבק,” לסוגיו השונים, כחומר שמחזיק את העולם. מנייר אחד לנייר אחר, נייר הדבק. להמשיך לקרוא נייר דבק כחומר המדביק את העולם – או הזמניות כמשל
האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקום וללכת למקום אחר
זמן קריאה: 5 דק’
האינטרנט יצר תחרות מטורפת על הזמן שלנו. אני לא מספיקה לקרוא את כל מה שאני רוצה (אימייל, פייסבוק, אינסטגרם) וכבר נופלים דברים חדשים ומסקרנים. אבל, שוב, לא מספיקה וכבר. . . צריך לבדוק דואר – הרבה עיתונים אלקטרוניים, רובם בחינם וכולם לפי תחומי העניין שלך, מה לא תקחי? אז כל יום נופלים עלי שניים שלושה עיתונים כאלה ובהם המוני מאמרים מעניינים. קריאת מאמרים מעניינים לוקחת הרבה זמן וגם ריכוז. להמשיך לקרוא האדם איננו “עץ השדה”, הוא יכול לקום וללכת למקום אחר
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – הזמן הרץ והזיכרון הנשכח
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו”ם בהחלטה מס’ 60/7 והוא חל ב- 27 לינואר. בישראל לא מייחסים לו חשיבות רבה, שהרי לנו יש את יום הזיכרון לשואה משלנו, אך בעולם הוא יום חשוב מאוד. ואכן, באווירה שנוצרה היום, שכל אחד ממציא לעצמו אירועים ומעשים ומנסה להפיץ וגם לשכנע אחרים, יש חשיבות עצומה ליום זיכרון לשואה, המוכר על ידי העולם כולו. זיכרון הבא לציין את אחד ממעשי הרשע הבלתי נתפסים של המאה שעברה. לא רק על ה”עובדות השיקריות” בא יום זה להתגבר, שהרי כשנקבע עדיין לא היו עובדות מדומות. היו עובדות אמתיות, מגובות בעדויות ומסמכים, והיו – שקרים. חשיבותו של היום כאמצעי הרתעה, להעמיד אנשים על המשמר על מנת שארוע כזה לא יחזור לעולם.
להמשיך לקרוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – הזמן הרץ והזיכרון הנשכח
האשה ששינתה את חיי הנשים – שרה שנירר
שרה שנירר הקדימה את זמנה ושינתה את חיי הנשים היהודיות באירופה ובעולם. היא הבינה את עמדת הנחיתות החברתית שבה הושמה האישה היהודיה עוד לפני שהמונח פמיניזם נטבע. היא הקימה בקרקוב את רשת בתי הספר החרדית “בית יעקב” בשנת 1918. המדריכה שליוותה אותנו בביקורנו בקרקוב היתה פולניה קתולית שלומדת ומתמחה בלימודי יהדות, אך היא ספרה בגאווה רבה על בתי הספר של “בית יעקב“, רשת של בתי ספר יהודיים לבנות בלבד. בזכות רשת זו נשמר הציביון היהודי של הקהילה כולה. להמשיך לקרוא האשה ששינתה את חיי הנשים – שרה שנירר
רישיון נהיגה – אין חדש תחת השמש
רישיון נהיגה מבחינתי מיותר בהחלט. תנו לי מכונית אוטונומית ואצלח את בורות תל אביב. איך לא חשבו על זה עד עכשיו? אני יודעת שהתירוץ הוא שהטכנולוגיה עדיין לא הבשילה. אז עכשיו כשהטכנולוגיה מבשילה לא אצטרך עוד רישיון נהיגה. לדאבוני, חשיבה חיובית לא תמיד עושה מציאות. המציאות היתה שמגיל ארבעים יש לבצע בדיקת עיניים על מנת לחדש רישיון נהיגה. לכאורה זה נשמע הגיוני, העיניים מתבגרות. אבל במחשבה קצת יותר מעמיקה, האם מישהו מתנה את חידוש רישיון הנהיגה של מרכיבי המשקפיים בבדיקת עיניים על מנת לוודא שהמשקפיים שלהם מותאמים למצב העיניים? אז למה ממתבגרים בני ארבעים כן? שלא לדבר על מה שקורה לבני השבעים ומעלה. להמשיך לקרוא רישיון נהיגה – אין חדש תחת השמש
יוקר המחיה – האם ניתן לנצח אותו בעזרת ייבוא מקביל
יוקר המחיה היה ביטוי חסר משמעות בשבילי בשנת 2011 כשפרצה מחאת הדיור של הצעירים. לא העליתי על דעתי שמחירי המוצרים עולים מדי פעם ללא קשר לעלויות האמיתיות שלהם. בתמימותי, אני מודה, חשבתי שיש חישוב לגבי עלויות מוצר + אחוז רווח הגון, אך לא חזירי, ליצרן. ואילו לקמעונאי תהיינה תוספות של שינוע, אחסון, ורווח הגון. לכן, כל כך קשה לי להבין את המחיר של מנת סלט (ירקות, ברוך, עם לימון ושמן זית) שעולה מעל 72 ₪ כשאני יודעת את מחירי הירקות בסופר (לא אצל המגדל עצמו, ברוך). להמשיך לקרוא יוקר המחיה – האם ניתן לנצח אותו בעזרת ייבוא מקביל
למה חשבו שפחמימות (סוכר) עדיפים על השומן?
מי שקוראת בעיון את רשימת המרכיבים שבכל אחד ממצרכי המזון שהיא אוכלת מגלה שברוב המאכלים מורידים את השומן ומוסיפים סוכר (פחמימות) או אחד מתחליפיו. אני יכולה להבין שמוסיפים סוכר ליוגורט; יוגורט אמיתי, טבעי, ללא תוספות נוצר מהוספת חיידקים לחלב והם ניזונים מסוכר החלב, לקטוז, ומפרישים חומצה לקטית, וחומצה – כשמה כן היא – חמוצה ולהרבה אנשים יש בעיה לאכול יוגורט “אמיתי”. קטשופ עם סוכר – מובן, שהרי הוא רסק עגבניות מתוק! אבל איזה הגיון יש להוספת סוכר לרוטב סויה, שאמור להיות מלוח? לרוטב צ’ילי שצריך להיות חריף? לרסק עגבניות שאמור להיות חמצמץ? לחמאת בוטנים? להמשיך לקרוא למה חשבו שפחמימות (סוכר) עדיפים על השומן?